1. עד מתי נאסר האומר "קונם יין שאני טועם היום", מדאוריתא ומדרבנן?

2. האוסר עצמו "שבת זו" - באיזה ימים נאסר: א. כשעומד באחד מימי השבוע? ב. כשעומד בשבת?

3. "אסור בכל השבת ושבת לשעבר" - פרש לפי שני הפירושים!

4. המקבל עליו תענית "היום" - מה זמן התענית?

5. המקבל עליו תענית יום אחד בשבת - כמה זמן צריך להתענות?

6. הנודר "ללמוד היום" האם צריך שאלה לכשתחשך? מדוע?

7. הכותב שטר ביום ראשון של ר"ח - כיצד כותב את התאריך?

8. כיצד כותבים את התאריך ביום שני של ר"ח?

9. כיצד כותבים את התאריך בגט שנכתב בראש חודש?

10. "קונם יין שאני טועם השנה" ונתעברה השנה – עד מתי נאסר?

11. להלכה -"קונם יין שאני טועם יום" - לכמה זמן נאסר?

12. לכמה זמן נאסר האומר: א. "קונם יין שאני טועם יובל"? ב. "קונם יין שאני טועם יובל זה"?

13. "שנת החמשים אתה מונה, ואי אתה מונה שנת חמישים ואחת" - פרש!

14. עד מתי נאסר האומר: א. עד שיהא פסח? ב. עד שיהא הקציר? נמק!

15. האוסר עצמו "עד פני הפסח" - הסבר את מחלוקת ר' מאיר ור' יוסי ואת סברותיהם (לפי סוגיא דקידושין ולפי סוגיא דידן)

16. האוסר עצמו "עד שיהא משתה בני" - מה הם צדדי הספק בדבר?

17. מה הוא "קיץ", ועל שום מה נקרא כך?

18. הנודר מפירות הקיץ - במה נאסר, ומדוע?

19. היה בהר ונדר קונם עד הקציר, ואח"כ ירד לבקעה והגיע זמן הקציר של בקעה אך לא של הר - אחר איזה מקום אזלינן?

20. הסבר את המושג "רביעה שניה"!

21. מדוע "עד שיהא הפסח" אסור עד סוף פסח, ואילו "עד שיהו הגשמים" אנסר רק עד תחילת רביעה שניה.

22. עד מתי נאסר מה דין האומר "עד הגשמים" לפי ת"ק ולפי רשב"ג? מה דין האומר ,עד הגשם" נמק את ההבדל!

23. מניין שההפקר פטור מן המעשר?

24. המשתמש בכתרה של תורה - מה אסור ומה מותר לת"ח ליהנות משום תורתו?

25. מה הן הזכויות המיוחדות של ת"ח שהוזכרו בסוגיא?

26. למי מותר לומר "עבדא דנורא אנא"? מה טעמה של הלכה זו?

27. רב אשי מכר עצים לר' נורא - מדוע לא חשש ל"לפני עור"?

28. המוכר בית בעיר חומה, בג' כסלו, ונתעברה השנה - עדי מתי המוכר יכול לגאול את הבית? מנין?

29. המשכיר בית לחבירו, בג' כסלו, ונתעברה השנה - עדי מתי הבית מושכר כשאמר: א. שנה זו ב. השנה ג. שנה אחת

30. עד מתי נאסר הנודר, אם אסר עצמו: א. לשנה זו ב. השנה ג. שנה אחת?

31. אמר "קונם יין עלי שנה אחת", ולא שמר על נדרו מיד - האם יכול להשלים בשנה אחרת?

32. מה הוא סתם אדר בשנה מעוברת: לפי ר' מאיר, לפי ר' יהודה, ולפי משנתנו?

33. לפי פסיקת הר"ן כיצד צריך לכתוב זמן אדר בגיטין ובשטרות? כשעומד באדר א' וכשעומד באדר ב'?

34. "קונם יין שאני טועם עד שיהא הפסח" - מה דינו לפי ר' יהודה ולפי חכמים? (מה דעת חכמים לפי הרמב"ן ולפי הרא"ה?)

35. מה החידוש בדברי ר' יוסי יותר מאשר בדברי ר' יהודה אביו?

36. האם פותחים, לדעת ר' אליעזר: א. בכבוד אביו ואמו? ב. בכבוד המקום? ג. כבוד רבן?

37. האם פותחים, לדעת רבנן דר' אליעזר, ב: א. כבוד אביו ואמו. ב. כבוד מצוה אחרת?

38. כיצד מסביר רבא את סברות ר' אליעזר וחכמים ב: כבוד המקום כבוד אביו ואמו?

39. "המודר הנאה מחבירו אין מתירין לו אלא בפניו" א. מה הם שני הטעמים שנאמרו בדבר? ב. כתוב שתי נפקא-מינות בין הטעמים!

40. האם מתירים נדר כזה בפני חבירו אך ללא הסכמתו (בעל כרחו)?

41. אם התירו נדר כזה ללא הסכמת חבירו - האם בדיעבד הותר הנדר?

42. מדוע הסנהדרין התירו לצדקיהו את נדרו, שלא מדעת נבוכדנצר?

43. קונם שאני נושא את פלונית שאביה רע, ועשה תשובה - האם אפשר להתיר לו? האם הוא צריך לישאל לחכם?

44. האם צריך לישאל לחכם, והאם אפשר להתיר את הנדר, במקרים הבאים: א. קונם שאני נושא את פלונית כעורה, ונעשית נאה. ב. קונם שאני נושא את פלונית שהיא כעורה, ונעשית נאה.

45. האם פותחים לו במה שנאמר: א. יש בוטה כמדקרות חרב? ב. כל הנודר אע"פ שמקיימו נקרא רשע? ג. לא תקום ולא תטור?

46. האם בע"ח גובה מטלטלי: א. מיתמי ב. מיניה?

47. האם כתובה גובה מטלטלי: א. מיתמי ב. מיניה? נמק!

48. מי מפר נדריה של מאורסה: א. נערה. ב. בוגרת. ג. בת י"א ויום א'?

49. מה דין נדריה של נערה המאורסה במקרים הבאים: א. האב הפר שחרית והבעל ערבית. ב. האב הפר, הבעל קיים ואח"כ נשאל על הקמתו והפר. ג. האב הפר, הבעל קיים ואח"כ נשאל על הקמתו ושוב הפרו שניהם.

50. המקדש את האישה ע"מ שאין עליה נדרים והלכה לחכם והתיר את נדריה - האם מקודשת?

51. מהי הסתירה שמצא הרשב"א בין הדין בשאלה 3 ובין הדין בשאלה 2ב'?

52. איזה פסוק עוסק בנערה מאורסה ואיזה עוסק בנשואה, לפי הלימוד של רבה?

53. לפי רבה - מנין שהאב והבעל מפירים בשותפות לנערה המאורסה?

54. מהיכן למדנו שנערה המאורסה אביה ובעלה מפירים נדריה, לפי רבה ולפי תנא דבי ר' ישמעאל?

55. מהיכן למדנו שארוס מיפר בקודמים, לפי רבה ולפי תנא דבי ר' ישמעאל?

56. מהם שני סוגי הנדרים שבעל מיפר לאשתו?

57. איזה נדרים אב מיפר לביתו?

58. נדרה משני זיתים, והארוס היפר לה, ואכלתם - מהם צדדי הספק בזה?

59. "קונם בשר עלי" ואכל פחות מכזית - האם לוקה? האם חייב קרבן מעילה?

60. "שבועה שלא אוכל בשר" ואכל פחות מכזית - האם לוקה?

61. האם הפרת האב לבדו תועיל במקרים הבאים: א. הבעל מת ולא שמע על הנדר. ב. הבעל שמע והיפר ואח"כ מת. ג. הבעל שמע ומת בו ביום. ד. הבעל שמע וקיים ואח"כ מת. ה. הבעל שמע ושתק ולמחרת מת.

62. האם הפרת הבעל תועיל במקרים הבאים: א. האב שמע והיפר ואח"כ מת, ואח"כ שמע הבעל. ב. הבעל שמע והיפר, ואח"כ מת האב (בלא שהספיק לשמוע).

63. מנה שתי נפק"מ הנובעות מהספק אם בעל מקלש קליש או מיגש גייז!

64. מהי הסברא שיש שאלה בהיקם?

65. על מה התבססה ההוה אמינא שיש שאלה בהיפר?

66. "קיים ליכי, קיים ליכי" ונשאל על הקמה ראשונה - האם יכול להפר?

67. מהי דעת ר"מ ור' יוסי במקרים הבאים: א. "תחול תמורת עולה ואח"כ תחול תמורת שלמים"? ב. "לא תחול זו אא"כ תחול זו"? ג. "ה"ז תמורת עולה תמורת שלמים"? ד. "ה"ז תמורת עולה ושלמים"? ה. "קיים ליכי ומופר ליכי, ולא תחול הקמה אא"כ חלה הפרה"?

68. "קיים ומופר ליכי בבת אחת" - א. מהן שתי הגירסאות לבעיא זו? ב. כיצד כל גירסא מפרשת את הבעיא? ג. לפי המסקנה - האם יכול לחזור ולהפר או לחזור ולהקים?

69. מהם צדדי הספק כאשר אמר לה: א. קיים ליכי היום. ב. קיים ליכי היום ומופר ליכי למחר. ג. מופר ליכי למחר. ד. קיים ליכי שעה. ה. קיים ליכי שעה ומופר ליכי לאחר שעה.

70. מה המקור לכך שבמיתת הארוס נתרוקנה רשות לאב?

71. האם הבעל מיפר בבגר במקרים הבאים: א. קידשה כשהיא נערה ובגרה. ב. קידשה כשהיא בוגרת. ג. קידשה כשהיא בוגרת והגיע זמן שחייב במזונותיה.

72. כמה זמן פסקו חכמים לבוגרת לפרנס את עצמה, כאשר: א. התקדשה ביום שבגרה (12 וששה חודשים). ב. התקדשה ג' חודשים אחר שבגרה. ג. התקדשה י"ב חודש אחר שבגרה.

73. האם הבעל יכול להפר במקרים הבאים: א. ארוס ששמע את נדרה, וגירשה, ובו ביום החזירה. ב. ארוס ראשון שמע וגירשה, ובו ביום אירסה אחר. ג. ארוס ראשון לא שמע, וגירשה, ונתארסה לאחר.

74. "דרך ת"ח... אומר לביתו כל נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי הם מופרים" - הסבר לפי מ"ד שאין האב יכול להפר בלא שמיעה!

75. האב היפר, והארוס אמר ה"ז מופר לך לכי שמענא, ושמע לאחר שנשאת - האם הנדר מופר?