Bookmark and Share
רשימת נושאים:



אנו רוצים להרחיב ולהגדיל את מאגר המבחנים באתר.
כל מי שברשותו מבחנים סגורים (אמריקאיים) בכל נושא תורני שהוא מוזמן לשלוח אותם אלינו לכתובת: beitel@yeshiva.org.il

ממוצע הציונים עד כה: 56%
מקורות ללימוד לפני המבחן:
מסכת בבא מציעא סא - עה

אנא סמן את התשובה הנכונה. בסיום המבחן לחץ "סיימתי" וקבל ציון.
[אין חובה לענות על כל השאלות].
1. "לא תגנובו דכתב רחמנא למה לי"? (סא:)
א. לעבור עליו בשני לאוין.
ב. לאסור גניבה ע"מ למיקט וגניבה ע"מ לשלם תשלומי כפל.
ג. אזהרה לגונב נפשות הוא.
ד. ללמד דבגניבה אמרינן דיש שליח לדבר עבירה.

2. לאיזה ענין הוקשו מלוי ברבית לשופכי דמים? (סא:)
א. דנפרעין מהם תחילה.
ב. שבגלל מלוי ברבית מתעכב הגאולה כמו על ריבוי הרצחנין.
ג. דאמרינן בה יהרג ואל יעבור כמו על שפיכות דמים.
ד. מה שופכי דמים לא נתנו להישבון אף מלוי ברבית לא נתנו להשבון.

3. "שומא מילתא היא" - איזה דין נפקא מכלל זה? (סב.)
א. דרבית קצוצה יוצאה בדיינים.
ב. דהמלוה ג"כ לוקה על רבית כשגבה המעות.
ג. דהעדים ג"כ לוקין אע"פ שלא עשו כלום וכן שיש חיוב לקרוע את השטר.
ד. דשטר העומד לגבות כגבוי דמי.

4. היכי דמי "צד אחד ברבית"? (סג.)
א. הרי שהי' נושה בחבירו מנה ועשה לו שדהו מכר והלוקח אוכל פירות.
ב. הרי שהי' נושה בחבירו מנה ועשה לו שדהו מכר והמוכר אוכל פירות.
ג. כשהלוהו ברבית לפני עד אחד בלבד.
ד. אבק ריבית שאסור רק מדרבנן.

5. האי מאן דיהיב זוזי לקיראה וקאזלי בד' ויהיב ה' עבור קדימת המעות - מה הדין? (סג:)
א. אית לי' אשראי במתא מותר, בלית ליה אסור.
ב. אע"פ שאין לו אשראי במתא מותר כיון דיכול להכינו בלי טורח.
ג. אע"פ שיש לו אשראי במתא אסור כיון דאין לו בשעה שפסק.
ד. אם הוא בכדי שהדעת טועה מותר ואם לאו אסור.

6. האם מותר לומר לחבירו הילך ד' זוזי אחביתא דחמרא, ואי תקפה ברשותך ויקרא וזולא ברשותי? (סד.)
א. מותר, דהוי קרוב לשכר ולהפסד כיון דאם זול ברשותו הוא.
ב. אסור, דהוי קרוב לשכר ורחוק להפסד.
ג. איבעיא דלא איפשיטא.
ד. מה"ת מותר אבל אסור מדרבנן משום אבק ריבית.

7. האם מותר להמלוה להחזיק בעבדו של הלוה ולעשות עמו עבודה - למסקנא? (סד: - סה.)
א. מותר.
ב. אסור, דכיון חייב לו כסף מיחזי כרבית.
ג. איבעיא דלא איפשטא.
ד. למ"ד זה נהנה וזה חסר מותר, ולמ"ד דאסור, גם כאן אסור.

8. מלוה התובע י"ב זוז ברבית מחבירו והשכיר לו הלוה ביתו בי"ב זוז, כשדרך לשוכרו בעשרה - מה דינו? (סה.)
א. כשמחזיר לו הרבית מחזיר לו עשר זוז כמחיר הדירה.
ב. פטור מלהחזיר לו הרבית.
ג. איבעיא דלא איפשיטא.
ד. כשמחזיר לו הרבית מחזיר לו י"ב זוז כפי מה ששכר.

9. שכיב מרע שכתב גט לאשתו ואמרה לו אם תחיה אשאר אשתך - מה הדין? (סו.)
א. ספק גירושין.
ב. מגורשת.
ג. אינה מגורשת.
ד. מחלוקת תנאים, לת"ק מגורשת ולר' שמעון אינה מגורשת.

10. מה זה "משכנתא דסורא"? (סז:)
א. דכתב ביה במשלם שניא אילין תיפוק ארעא דא בלא כסף.
ב. ב דאמר ליה עד חמש שנין אכילנא ליה בלא נכייתא מכאן ואילך שיימנא לך כולהו פירי.
ג. דאמר ליה עד חמש שנין אכילנא לה בנכייתא מכאן ואילך שיימנא לך כולהו פירי.
ד. דאמר ליה שלא תגבה חובך אלא משדה זו, דאז דינו כאפוטיקי.

11. "מאי משכנתא דשכונה גביה" - למאי נפקא מיניה? (סח.)
א. דמותר למלוה לגור בה ואין בה חשש רבית.
ב. שאינו יכול לסלקו לפני כלות זמן המשכנתא.
ג. לדינא דבר מצרא שאם בא הלוה למוכרה, המלוה קודם לכולם.
ד. דחל עליו חובת מזוזה, כיון דחובת הדר הוא.

12. השם עגל למחצית שכר ואמר לו "מותר שליש בשכרך" - מה דינו? (סט.)
א. לכו"ע מותר לעשות כן.
ב. לרב מותר ולשמואל אסור עד שיקצוץ לו דינר בשכרו.
ג. לכו"ע אסור לעשות כן דשמא לא יהי' מותר שליש.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

13. האם מותר לתת מעות לחבירו כדי שידבר עם המלוה שילוה לו מעות? (סט)
א. מותר, דלא אסרה תורה אלא רבית הבאה מלוה למלוה.
ב. אסור, דהוי רבית קצוצה.
ג. אסור, מדרבנן משום אבק ריבית.
ד. אסור, משום רבית דברים.

14. האם מותר להלוות מעות של יתומים ברבית? (ע.)
א. מותר, ואפי' ברבית דאורייתא.
ב. אסור, ואפי' ברבית דרבנן.
ג. איבעיא דלא איפשטא.
ד. ברבית דרבנן כגון אבק ריבית מותר, ברבית גמור אסור.

15. האם מותר לאשה לקנות עבד? (עא.)
א. לכו"ע מותר בעבד עברי, ובעבד כנעני פליגי לת"ק מותר ולרשב"ג אסור.
ב. לכו"ע אסור בין עבד עברי ובין עבד כנעני.
ג. לכו"ע מותר בעבד כנעני, ובעבד עברי לת"ק אסור ולרשב"ג מותר.
ד. לכו"ע אסור בעבד עברי, ובעבד כנעני לת"ק אסור ולרשב"ג מותר.

16. האם שייך שליחות או זכיה בנכרי - למסקנא? (עא: - עב.)
א. שליחות מדרבנן אית ליה, וזכיה אפי' מה"ת.
ב. למסקנא אין בהם לא שליחות ולא זכיה אפי' מדרבנן.
ג. שליחות אין בהם כלל, וזכיה רק מדרבנן.
ד. זכיה אין בהם כלל, ושליחות רק מדרבנן לחומרא.

17. "שטרי חוב המוקדמים פסולים" - למה לא יגבה עכ"פ מזמן ההלואה? (עב.)
א. דהשטר נפסל לגמרי כיון דמיחזי כשיקרא ודינו כמלוה על פה.
ב. משום תקנת לקוחות כיון דאין לשטר כזה קול.
ג. לריש לקיש כר"מ דקנסו היתירא אטו איסורא, ולר' יוחנן גזירה שמא יגבה מזמן ראשון.
ד. דס"ל שיעבודא לאו דאורייתא והם אמרו ששטר כזה לא יגבה כלל.

18. מה אמר שמואל להנהו דשבשי שבשא? (עג.)
א. הפוכו בארעא כי היכי דקני לכו גופא דארעא ואי לא הוי כהלואה ואסור.
ב. הפוכו בבי דרי כי היכי דלא תשתלם שכירות דידכו עד ההיא שעתא.
ג. התיר להם לעשות כן כיון דאית בהו תיוהא לא מיחזי כאגר נטר.
ד. פסק להם דמותר להם למכור במקום הזול בשעת היוקר.

19. בני חבורה המקפידין זה על זה - במה הם עוברים? (עה.)
א. משום גזל.
ב. משום לא תשנא את אחיך בלבבך ומשום רבית.
ג. משום מדה, משקל, מנין, לוין ופורעין ביו"ט, ולדברי הלל אף משום רבית.
ד. על מ"ש לא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דבריהם על דין תורה.

20. מה אמרו חז"ל על מי שיש לו מעות ומלוה אותן שלא בעדים? (עה:)
א. גורם רעה לעצמו וסופו יורש גיהנום.
ב. אין רוח חכמים נוחה הימנו.
ג. עובר משום ולפני עור לא תתן מכשול, גורם קללה לעצמו, וצועק ואינו נענה.
ד. אין לו חלק לעולם הבא.

שאלות על תוס'
21. "ממי שתולה מעותיו בנכרי" - באיזה אופן מיירי כאן? (סא: ד"ה שתולה)
א. שישראל הלוה מעותיו לנכרי וחזר והלוה המעות לישראל אחר ברבית.
ב. שמעות נכרי הנמצאים בידי ישראל באחריות דישראל הלוה לישראל אחר ברבית.
ג. מעות ישראל המופקדים בידי נכרי באחריות ישראל והלוה אותם לישראל אחר ברבית.
ד. המלוה מעותיו ברבית ואומר של נכרי הם ובאחריות דנכרי א"נ שהלוה אומר שהנכרי יסמוך עליו או מוסר משכנות לנכרי.

22. האם נחשב הלואת סאה בסאה "צד אחד ברבית"? (סג. ד"ה צד)
א. לא נחשב, דרק היכא שהוא בידו לעשות שלא יהא רבית משא"כ סאה בסאה שתלוי בשער.
ב. נחשב, ולכן אין איסור סאה בסאה אליבא דר' יהודה.
ג. לר' יהודה לא נחשב ולרבנן נחשב.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

23. לאיזה דין נ"מ דפליגי אי ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף או אינו אלא לבסוף? (סה. ד"ה שכירות)
א. לענין תשלום שכר הפועלים אי משתלמת בסוף או באמצע.
ב. לענין אי פועל יכול לחזור בו באמצע שכירותו.
ג. לענין קידושין אי נחשב שכר הפועל כמלוה, וכן לענין ע"ז אם בנה לע"ז אי שכרו נאסר.
ד. לענין אי שייך איסור רבית בשכירות פועלים.

24. האם יש איסור רבית "בהשכרת מעות"? (סט: ד"ה מרא)
א. לרש"י אסור אפי' כשהמעות מחזירים בעין ולריב"ן אסור רק אם מותר להוציאם בהוצאה.
ב. אין בה איסור מה"ת אבל מדרבנן אסור משום אבק רבית.
ג. אסור מה"ת משום רבית גמור אפי' היכא שעליו להחזירם בעין.
ד. אין בה איסור כלל ודומה להשכרת כלים.

25. "שבשי שבשא" - מה זה? (עג. ד"ה דשבשי)
א. פועל שנשכר לחרוש את השדה.
ב. אריס היורד לתוך שדה חבירו שלא ברשות.
ג. שני שותפים שרוצים להתחלק לפני גמר זמן שהסכימו עליה.
ד. לרש"י בעה"ב המלוה תבואה לאריס לזרע ומחזיר לו תבואה חדשה, לר"ח הנותן מעות לבעל הזמורות עבור זמורות הכרם.