Bookmark and Share
רשימת נושאים:



אנו רוצים להרחיב ולהגדיל את מאגר המבחנים באתר.
כל מי שברשותו מבחנים סגורים (אמריקאיים) בכל נושא תורני שהוא מוזמן לשלוח אותם אלינו לכתובת: beitel@yeshiva.org.il

מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא, רש"י ותוס' דפים כח-ס מסכת בבא בתרא

דף כח.
1. סיכום שיטות:
* מוסכם לכו"ע -
* חזקתם -
* ר' ישמעאל וחכמים נחלקו ב-
* שלדעת ר' ישמעאל -
* מקור שיטתו –
* ולפי"ז באספסתא -
* ולדעת חכמים (לפי המסקנה) -
* טעם דין חזקה -
2. האם יש זמן מוגדר לדריכת השמן? מה הוא?
3. כיצד מפרשים רש"י ור"י את המחלוקת בין ר' ישמעאל לר"ע? [ מה הם "פירא רבה" ו-"פירא זוטא"?]
4. לדעת ר"י - במה מתבטאת החזקה בג' חדשים אחרונים (שבהם רק זרע ולא קצר)? - ב' אפשרויות.
5. מאימתי שור נחשב ל"שור מועד"? מאימתי משלם נזק שלם?
6. במה נחלקו אביי ורבא לענין שור המועד - לפי רש"י בב"ק (כג:), לפי רש"י אחר שחזר בו, לפי ה"ר עזרא?
7. מה היא ההוא-אמינא שחזקה ללא טענה מועילה? - ב' אפשרויות.
8. לְמָה יש יותר קול - למחאה או לחזקה? לְמָה מהם דומה העדאה?
9. מה דין המחאה, ומה דין החזקה, כאשר המחאה היתה שלא בפני המחזיק? (לפי הס"ד ולפי המסקנה).
10. מה תוכן אזהרתו של ירמיהו ללוקחי שדות? מה היא הראיה, שהם יוכלו להביא, על קניית השדה? [לפי רש"י, ולפי ר"ח]

דף כט.
11. מה היא הנפק"מ אם אמרינן "תרתי שני מחיל אינישי" או שאמרינן "תרתי שני לא קפיד"?
12. מה הוא הטעם לחזקת ג' שנים לפי המסקנה? [עיין קצוה"ח סי' ק"מ ס"ק ב].
13. היכן מועילה אכילת שנים מפוזרות? מדוע?
14. האם שוכרי הבית כשרים להעיד למחזיק על חזקת ג' שנים: א. כאשר עדיין לא שילמו שכר דירה? ב. כאשר שילמו שכר דירה למחזיק? [האם אפשר להכשיר את עדותם ע"י מיגו? מדוע?]
15. עדי חזקת ג' שנים בבית - האם הם צריכים להעיד בפירוש על ימים ולילות:
16. כאשר המחזיק הוא רוכל המחזר בעיירות? [מה הדין כשאמרו בפירוש "אנו יודעים שבחלק מהזמן הוא לא דר בבית"}
17. מי הם הרוכלים המחזרים בעיירות - לפי רשב"ם, ר"ח ור"ת?
18. כמה זמן צריכים להחזיק בחנותא דמחוזא כדי ליצור חזקה? מדוע? [-מה ההבדל בין חנות זו לבין שדה?]
19. מה דין "אכלה כולה חוץ מבית רובע" - א. כאשר אותו בית רובע הוא בר זריעה? ב. כאשר אינו בר זריעה?
20. "בשיכוני גוואי הוואי" - איזה עדויות צריך המערער להביא, כדי לערער את חזקתו של המחזיק, לפי רב נחמן ולפי רבא?

דף ל.
21. מה סובר רב נחמן במעשה ד"שכוני גוואי" ובמעשה דבר סיסין? מה נימוקו? מה היא דעת רבא? מה נימוקו?
22. מה פירוש "שוקי בראי"? כיצד טענה זו מבטלת את החזקה?
23. מה הדין במקרים הבאים, ומה נימוקו: א. למערער אין עדים שהוא מרא קמא, אך המחזיק מודה לו וטוען "קניתי ממך" ואין לו חזקת ג' שנים? ב. המערער כנ"ל [כמו ב-א'], והמחזיק טוען "קניתי מפלוני שאמר לי שקנה ממך"? ג. המערער כנ"ל, המחזיק כנ"ל, ויש לו עדים ש"פלוני דר בה יום אחד"? ד. המערער כנ"ל, והמחזיק טוען "קניתי מפלוני שקנה ממך קמי דידי"? ה. המערער כנ"ל, והמחזיק כנ"ל, והמחזיק טוען "קניתי מפלוני שדר בה יום אחד קמי דידי"?
24. הסבר את המושג "מיגו למפרע"! מדוע אינו מיגו?
25. מדוע לא האמין רב נחמן לאשה שאמרה שהשטר פרוע, במיגו שהיתה יכולה לשרפו? (לפי רש"י ולפי תוס').
26. מה הדין בסוגייתינו אם לאחר שטען "מפלניא זבינתה דזבה מינך" היה המחזיק מביא עדים שהמוכר דר בה יום אחד?
27. האם טענינן ללוקח טענה הזקוקה למיגו? האם טענינן טענה זו גם כאשר ללוקח אין מיגו? האם טענינן טענה זו גם כאשר הלוקח יודע שטענת המיגו [מה שהמוכר היה יכול לטעון] היא טענת שקר?
28. מה היא דעת אדמון ודעת חכמים: א. כאשר המערער חתם כעד על שטר המכירה? ב. כאשר המערער יעץ ללוקח לקנות את הקרקע מהמוכר?

דף לא.
29. המחזיק בקרקע, ומכרה המרא-קמא לאחר: א. מה הדין כאשר החזיק ג' שנים לפני המכירה? ב. מה הדין כאשר לא החזיק ג' שנים לפני המכירה אך החזיק ג' שנים לאחריה? מדוע? ג. מה הדין במקרה ב אם ידוע שהמחזיק יודע שיש ללוקח השני (המערער) שטר קנין מהמרא-קמא?
30. מה דין הטוען "של אבותי" וחזר וטען: א. "של אבותי שלקחוה מאבותיך". א "של אבותי שדרו בה יום אחד". ב. "קניתיה ממך והייתי מובטח עליה כאילו היתה של אבותי"?
31. עד זומם - מאימתי הוא נפסל לפי אביי ולפי רבא? מדוע?
32. עדים שהוכחשו: א. האם נפסלים לעדות אחרת? מדוע? ב. לדיעה שנפסלים - מאימתי נפסלים? מדוע?
33. א. האם יתכן שרבא סובר כרב הונא? כיצד? ב. האם יתכן שרב נחמן יסבור כרב חסדא? כיצד?
34. מדוע עדים שהכחישו את הראשונים אינם נאמנים במיגו שהיו יכולילם לפסלם בגזלנות?
35. מה הדין בשטר מקויים שבאו עדים והעידו שהחתומים בו הם: א. שני אחים ב. גזלנים ג. בשעה שחתמו היו נשואים לשתי אחיות ואח"כ נתרחקו ד. אנוסים מחמת ממון ה. אנוסים מחמת נפשות.
36. "שניים אומרים מת ושניים אומרים לא מת" – אימתי אמרינן "אם נשאת תצא", אימתי "אם נשאת לא תצא" - לפי חכמים ולפי ר' מנחם בר' יוסי?
37. "נשאת ואח"כ באו עדים" - א. מדוע מודה ר' מנחם בר' יוסי שלא תצא? ב. מה הוא סובר במקרה שהתירוה לינשא ועדיין לא נשאת ובאו עדים? מדוע?

דף לב
38. מדוע רב יוסף סובר שאי בעי אמר "שטרא מעליא הוא" אינו מיגו טוב?
39. שטרא זייפא הוא - באיזה אופן מסבירים שמדובר פה? מדוע חייבים להסביר כך?
40. שנים אומרים נתגרשה ושניים אומרים לא נתגרשה - האם מעמידים אותה בחזקת אשת איש? מדוע?
41. מדוע לא הכשירו את ינאי לכהונה על ידי חזקת כשרות של אמו?
42. נפק עליה קלא דבן גרושה הוא ואחתיניה, ובא עד ואמר דכהן הוא: א. האם יש זילותא דבי דינא אם נעלהו? ב. מדוע אין חוששין למ"ד "לא מבטלינן קלא"?
43. מחלוקת ר' אלעזר ורשב"ג: א. באיזה מקרה נחלקו, לפי המסקנה? ב. מה היא מחלוקתם?
44. אמר ר' יוחנן דברי הכל אין ערער פחות משניים - האם מדובר במקום שיש חזקת כשרות או גם במקום שאין חזקת כשרות? מניין?
45. מדוע בקרקע אנו פוסקים כרבה, ובזוזי פוסקים כרב יוסף?

דף לג
46. באיזה נימוק סבר רבא בר שרשום לגבות חובו ולהיפטר מן השבועה?
47. המחזיק קרקע ג' שנים - האם המערער יכול לחייבו שבועת היסט? מדוע?
48. האם טענה שטענינן ליתמי נחשבת טענת ברי או טענת שמא? הוכח!
49. אדם שידוע לנו שירד לקרקע בתורת משכנתא, וטוען שלאחר המשכנתא קנאה ואכל ג' שנות חזקה - האם נאמן בטענתו? מדוע?
50. ר"ה בריה דרב יהושע ורב פפא נחלקו בטעם הדין שאין נזקקים לנכסי יתומים קטנים - כדעת מי מהם סבר רבא בר שרשום? הוכח!
51. מה הוא נימוקו של אביי שאמר לרבא בר שרשום שאין לו מיגו?
52. קריביה דרב אידי הסבר לפי גירסת רשבם ולפי גירסת ר' חננאל, את סברת רב חסדא ואת סברת אביי ורבא! מינך זבנית ואכלתיה שני חזקה - מה דין הקרקע והפירות כאשר א. אין עדים שאכלה ב. יש עדים שאכלה שנתיים. לפירות ירדתי - מה הדין כאשר: א. יש עדים שאכל פירות, ושהקרקע אינה שלו. ב. יש עדים שהקרקע אינה שלו, ורוצה ללקוט, ואין ידוע שהבעלים מוחים. ג. בהנל - אם ידוע שהבעלים מוחים.

דף לד
53. הטוען "חטפי ודידי חשטפי" - מה דינו, ומדוע, כאשר: א. יש שני עדים שחטף ב. אין עדים שחטף ג. יש עד אחד?
54. הטוען מינך זבנית ואכלתיה שני חזקה - מה דינו בקרקע והפירות כאשר: א. יש לו עד אחד שאכלה שלש שנים ב. יש לו עד אחד שאכלה שנתיים?
55. האם יתומי המלוה גובים מיתומי הלווה, וכיצד: א. כאשר מת מלוה בחיי לוה? ב. כשר מת לווה בחיי מלוה?
56. חטפי ידידי חטפי - מדוע אינו נאמן לישבע דידי חטפי, במיגו שהיה נשבע לא חטפתי? לפי רי ולפי ריבם.
57. במעשה דאבימי - מתי טענת "סטראי נינהו" של בי חוזאי מתקבלת, ומתי לא היתה מתקבלת, ומדוע?
58. מדוע במנה שלישי אמרינן "יהא מונח עד שיבא אליהו" ולא "כל דאלים גבר", לפי ר"ת ולפי ריב"א?
59. שני שטרי שעבוד היוצאים על שדה אחת - למי משתעבדת השדה, ומדוע?

דף לה
60. א. שני שטרי קנין היוצאים על שדה אחת ביום אחד - מה הדין לפי רב ולפי שמואל? ב. מה הדין בשני שטרי שעבוד, ומדוע? ג. שניים שקנו שדה אחת ביום אחד בקנין כסף או חליפין - מה דינם?
61. מה פירוש "שודא דדייני" לפי ר"ת ולפי רש"י ורשב"ם?

דף לח.
62. האם מחאה נשמעת א. מעיר לעיר? ב. ממדינה למדינה? ג. ממדינה למדינה כשיש שעת חירום ביניהן?
63. א. האם חזקה נשמעת במקרים הנ"ל? ב. האם המביא גט במקרים הנ"ל צריך לומר "בפני נכתב"?
64. היה בעל הקרקע ביהודה והמחזיק בגליל - האם המחאה מועילה, והאם החזקה מועילה [לפי ת"ק ולפי ר' יהודה]?
65. א. מה הוא טעמא דחזקה אליבא דר' יהודה? ב. כמה זמן יש להחזיק בקרקע, אליבא דר' יהודה, כאשר המערער בעיר?
66. סיכום: מחאה שלא בפניו
67. ל"ק: רב - מחאה שלא בפניו ____________, ולכן ___________ בנכסי בורח.
68. והחזקה בנכסי בורח תוס': רב סבר כ-______________, ואם אינו בורח ______________
69. שמואל - מחאה של אבפניו ____________, ולכן ____________ בנכסי בורח מחמת __________________ אבל בורח מחמת מרדין____________________.
70. ל"ב: רב ושמואל - מחאה שלא בפניו __________________, ולכן ____________
71. בנכסי בורח מחמת _______________. המחלוקת ביניהם היא - _____________________________.

דף לט.
72. מה דין המחאה בלשונות אלו: א. פלניא גזלנא הוא? ב. פלניא גזלנא הוא דנקיט לארעאי בגזלנותא? נמק! ג. פלניא גזלנא הוא דאכיל קרקע זו בגזלנותא?
73. מה דין המחאה כאשר: א. המערער אמר לעדים "אל תאמרו לו"? ב. המערער אמר לעדים "לא יצא דבר מפיכם"? ג. העדים אמרו "לא נאמר לו"? ד. העדים אמרו "לא מפקינן שותא"?
74. הסבר את המחלוקת בין ר' יהודה וחכמים (במשנה), לפי מ"ד "מחאה שלא בפניו הויא מחאה" ולפי מ"ד "לא הויא מחאה".
75. "כל מילתא דמתאמרא באפי תלתא" - מי הוא שאינו עובר משום לישנא בישא? מדוע? [ועיין ספר "חפץ חיים" כלל ב].
76. מה הן הסברות של מ"ד מחאה בפני שניים ומ"ד בפני שלשה?
77. האם מלוה ע"פ שניתנה בפני ג' מתפרסמת? מדוע? [מה היא הנפק"מ מפרסום זה?]
78. מחה בסוף שנה ראשונה, ואח"כ עברו ג' שנים ללא מחאה - האם יש למחזיק חזקה, לפי סוגייתינו? מדוע?
79. מה נפסק להלכה בשאלה 7 לפי ר"ח ולפי תוס'? מדוע?
80. א. מחה בשנה שניה בטענת "פלניא גזלנא וכו'", ואח"כ בשנה רביעית מחה בטענת "משכנתא היא בידו" - מה הדין? ב. מה הדין אם שתי המחאות היו בתוך ג' שנים ראשונות? מדוע?

דף מ.
81. א. האם עדים יכולים לשלוח עדותם בכתב לבי"ד? מדוע? ב. האם עד אחד יכול לשלח עדותו בכתב לבי"ד?
82. א. מדוע לשטר מכר או שטר מלוה אין חסרון של "מפיהם ולא מפי כתבם", לשיטת רש"י? ב. מדוע עדות מחאה שנכתבה אין בה חסרון זה? ג. ומה ההסבר בקיום שטרות?
83. לווה שהודה למלוה בפני שניים - האם רשאים לכתוב את הודאתו? מדוע?
84. קנין שנעשה שלא בפני שניים - האם הוא תופס? (קידושין שנעשו שלא בפני שניים - האם הם תופסים? ועיין קידושין סה:)
85. קנין שנעשה בפני שניים - האם העדים רשאים לכתוב שטר, ללא ציווי המקנה? מדוע? [האם יש הבדל בין קנינים שונים?]
86. מקנה שאמר "כתובו" - האם יכול לחזור בו?
87. כמה דיינים צריך בקיום שטרות לפי מ"ד שניים שדנו דיניהם דין? מדוע?
88. היכן מצאנו מקרה נוסף שצריך שלשה גם למ"ד שנים שדנו דיניהם דין?
89. האם כותבים מודעה אמאן דציית דינא - א. בגיטין ומתנה? ב. במכר? - נמק!
90. א. מי שמסר מודעא ואמר "גט שאתן לאשתי אנוס אני בו" - כיצד יכול אח"כ לתת גט כשר?
91. האם כותבים מודעא על מכר, לפי רבא ולפי רב הונא? נמק!
92. באיזה אופן נעשית "מתנתא טמירתא"?
93. "ההוא גברא דאזל לקידושי איתתא" - האם האשה קנתה את נכסיו? האם בנו קנה את נכסיו? נמק!
94. האם לפי המסקנה מתנתא טמירתא נעשית מודעא לחבירתה?

דף מא.
95. "שלא אמר לי אדם דבר מעולם" - מה דין טענה זו: א. כשהחזיק בקרקע ג' שנים?
96. מדוע המחזיק החושש לומר "היה לי שטר ואבד", שמא לא יאמינו לו, מעדיף לומר "שלא אמר לי אדם דבר מעולם"?
97. מי הם הסוברים שכל בפניו לאלתר הוי חזקה, ולענין מה אמרו זאת?
98. מה היתה טענתו של רב ענן במה שאמר "והא אחזיקי לי", ובמה שאמר "והא אחיל", לפי רשב"ם ולפי תוס'?
99. רב נחמן סבר שהמוכר פירות דקל לחבירו ושמיט ואכיל לא מפקינן מיניה - הסבר את סברתו לפי רש"י ולפי ר"ת!
100. מה דין העדות, ומדוע, בכת אחת של עדים כאשר: א. אחד אומר מנה ואחד אומר מאתים? ב. אחד אומר חבית יין ואחד אומר חבית שמן? ג. אחד אומר מנה שחור ואחד אומר מנה לבן? ד. אחד אומר ארנקי שחורה ואחד אומר ארנקי לבנה?
101. ב"ש מודים בשתי כיתי עדים, אחת אומרת מנה ואחת אומרת מאתים, שיש בכלל מאתים מנה - מדוע העדות אינה נפסלת מדין נמצא אחד מהם קרוב או פסול?
102. מה דין המחזיק בקרקע ג' שנים וטוען: א. מפלניא זבינתא דזבנא מינך קמי דידי? ב. מפלניא ירשתי? ג. מפלניא זבינתא?
103. המחזיק בקרקע ג' שנים וטוען "מפלניא זבינתא דזבנא מינך" - באיזה אופנים הוא יכול לזכות בקרקע, ומדוע?
104. ג' לקוחות - באיזה אופן מצטרפים, ומדוע?

דף מב.
105. האם מכירת שדה בעדים יש לה קול לענין: א. שאם טרפוה מן הקונה הוא חוזר וגובה מלקוחות? ב. שהמרא קמא היה צריך למחות בלקוחות שהחזיקו זה אחר זה?
106. האם מלוה בעדים יש לה קול לענין שהמלוה יטרוף מלקוחות של הלווה? הסבר את ההבדל בין הלוואה לבין מכירה!
107. הסבר לפי שיטת רב ושמואל: א. מדוע מלוה בשטר גובה מלקוחות ומדוע גובה מיורשים? ב. מדוע מלוה ע"פ אינו גובה מלקוחות ומדוע אינו גובה מיורשים?
108. אכלה האב שנה והבן שנה ולוקח שנה - האם זו חזקה? באיזה אופן חזקת הלוקח מצטרפת?
109. א. אכלה בפני האב שנה ובפני הבן שנה ובפני הלוקח שנה - באיזה אופן הוי חזקה?
110. אכלה בפני האב שנה, והבן היה עדיין קטן, ולאחר שהגדיל הבן אכל בפניו שנתיים - האם הוי חזקה?
111. במה שונה חזקת מטלטלין מחזקת קרקעות, ומדוע?
112. לפי שיטת שמואל - לאיזה שותף יש חזקה ולאיזה שותף אין חזקה?
113. רמי בר חמא ורב עוקבא בר חמא שקנו שפחה בשותפות:
114. א. אם אחד מהם היה משתמש בה ג' שנים רצופות - האם היתה לו חזקה?
115. כמה נוטל היורד לשדה חבירו שלא ברשות: א. בשדה שאינה עשויה ליטע? ב. בשדה העשויה ליטע? ג. שותף שירד לחלק חבירו שאינו עשוי ליטע?
116. מה פירוש המושג "שבח המגיע לכתפיים"? לפי רש"י ולפי ר"ת.
117. "שמואל מגבי לבע"ח בשבח המגיע לכתפיים: - ממי מגבה, ומה מגבה?

דף מג.
118. "האומר לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו ואין לי עסק בה" - א. מה הטעם שלא אמר כלום (לפי רשב"ם ולפי י"מ)? ב. באיזה אופן דבריו אלו מועילים?
119. האומר לעבד "אין לי עסק בך" - האם דבריו מועילים, ומדוע?
120. לסיכום - מה הוא האופן המדוייק שבו אמר שמואל שהשותפים מעידים זל"ז?
121. לענין איזה פסול עדות בעינן תחילתו וסופו בכשרות, ומתי מסתפקים בכך שסופו בכשרות?
122. המוכר שדה לחבירו - האם יכול להעיד לו עליה: א. כאשר מכר באחריות? ב. כאשר מכר שלא באחריות? ג. כאשר מכר באחריות לגבי בע"ח אך לא לגבי נגזל?
123. בני העיר שנגב ממון השייך לציבור בעירם - באיזה אופן הם יכולים להעיד בדין זה? מה הדין כאשר נגנב ספר תורה? מדוע?
124. האומר תנו מנה לעניי עירי" - באיזה אופן יכולים עניי העיר להעיד על כך, ובאיזה אופן יכולים עשירי העיר להעיד?
125. שותף השומר חלקו וחלק חבירו - באיזה אופן הוא פטור לגמרי מחיובי שמירה, באיזה אופן דינו כשומר חינם, ובאיזה אופן דינו כשומר שכר?
126. שותפים שכל אחד מהם משמר מקצת השותפות בביתו - אימתי שניהם פטורים מדין "בעליו עמו", ואימתי אחד פטור ואחד חייב? נמק!
127. ראובן שגזל שדה משמעון ומכרה ללוי ובא יהודה ומערער - האם שמעון יכול להעיד ומדוע: א. שהשדה של לוי? ב. שהשדה אינה של יהודה? ג. שעדי יהודה פסולים?

דף מד.
128. ראובן שגזל פרה משמעון ומכרה ללוי לאחר ששמעון התייאש - א. אימתי שמעון יכול להחזירה אליו, ואימתי כבר אינו יכול להחזירה? נמק! ב. אם יהודה מערער על לוי - האם שמעון יכול להעיד ללוי שהפרה אינה של יהודה? נמק!
129. ראובן שגזל שדה משמעון ומכרה ללוי לאחר ששמעון התייאש - האם שמעון יכול להחזירה אליו.
130. ראובן שגזל פרה משמעון ומת לאחר ששמעון התייאש - האם יורשיו צריכים להחזירה לשמעון?
131. עשה שורו אפותיקי - לענין מה זה מועיל ולענין מה אינו מועיל? מדוע?
132. באיזה אופן אפשר לשעבד מטלטלי כך שהמלוה יכול לטרוף מהם אפ' אם מכרם הלווה לאחר?
133. שעבד לו מטלטלי בקנין סודר שאם לא יפרענו יגבה מהם - האם השעבוד חל, ומדוע?
134. המשעבד מטלטלי אגב מקרקעי - מדוע צריך לכתוב לו "דלא כאסמכתא"?
135. לסיכום, לפי רבין בר שמואל: א. מה הבריתא חידשה בדין "מכר לו פרה מעיד לו עליה". ב. באיזה אופן מדובר, ומדוע?
136. כיצד אדם שאין לו קרקע יכול לכתוב בהרשאה "ונתתי לו ד' אמות בחצרי"?

דף מה.
137. המוכר שדה לחבירו שלא באחריות - האם כשר להעיד לו עליה: א. כשיש לו קרקע אחרת? ב. כשאין לו קרקע אחרת?
138. האם עני יכול להעיד עדות שיש לו נפק"מ ממנה רק אם יתעשר? הוכח!
139. יהודי שמכר חמור לחבירו, ובא גוי ואנס את החמור - באלו תנאים חייב המוכר לשלם לו, לפי רב פפא? מה דעת אמימר?
140. האם אומן נאמן לטעון שקנה את החפץ שבידו, לפי ההו"א של רבה, ומדוע?
141. א. המחזיק בחפץ העשוי להשאיל ולהשכיר, ואין ידוע לנו שבא לידו בתורת שאלה - האם נאמן לטעון "לקוח הוא בידי"? ב. אומן המחזיק בחפץ ואין ידוע לנו שבא לידו בתורת אומנות - האם נאמן לטעון "לקוח הוא בידי"? נמק!
142. אומן המחזיק בחפץ שנמסר לו בעדים - האם נאמן לומר החזרתיו לך ביני ובינך, במיגו דהחזרתיו לך בפני פלוני ופלוני והלכו למדינת הים? נמק!
143. "אומן אין לו חזקה" - באזה אופן מדובר במשנה לפי רבה בהו"א, אביי, ומסקנת רבה?
144. לדעת רבה בהו"א, דהמפקיד אצל חבירו בעדים צריך להחזיר לו בעדים - האם נאמן לומר החזרתי שלא בעדים במיגו דנאנסו?
145. האם מ"ד המלוה את חבירו בעדים צריך להחזיר לו בעדים סובר בהכרח שגם המפקיד אצל חבירו בעדים צריך להחזיר לו בעדים? מדוע?

דף מו.
146. לפי מסקנת הסוגיא - המפקיד אצל חבירו בעדים: א. האם צריך להחזיר לו בעדים? ב. האם נאמן לומר לקוח הוא בידי? ג. אם הנפקד אומן - האם נאמן לומר לקוח הוא בידי?
147. לפי מסקנת הסוגיא - באיזה מקרה לאומן אין חזקה אבל אדם אחר יש לו חזקה?
148. נתחלפו לו כלים בכלים בבית האומן - באלו תנאים מותר להשתמש בהם?
149. מה היא הטענה שבה מיוחדת רמאותם של רמאי דפומבדיתא?
150. התבוע טליתו מאומן, והביא עדים שראו טלית שהיו בה סימנים כעין שלו ביד האומן - האם האומן נאמן לטעון: א. לא היו דברים מעולם? ב. לקוח הוא בידי?
151. האם לאריס יש חזקת ג' שנים: א. באריס רגיל? ב. באריס בית אבות? ג. אריס בבית אבות שהוריד אריסים תחתיו ואינו עושה עמהם? ד. אריס בית אבות שחלק לאריסים וגם הוא עושה עמהם?
152. האם אריס יכול להעיד שהקרקע שייכת למי שהורידו כאריס?
153. כמה יקבל האריס בפירות שבקרקע אם יזכה המערער בתביעתו?
154. מי הוא רב נחמן, חתנא דבי נשיאה, המוזכר בכל הש"ס?
155. מלוה וערב - אימתי כשרים להעיד על קרקע ששיכת ללווה, ואימתי פסולים? נמק!
156. אימתי לוקח ראשון מעיד על קרקע שהיא שייכת ללוקח שני, ואימתי אינו מעיד? מדוע?
157. האם לקוח שני מעיד ללוקח ראשון, ומדוע?
158. המוכר שדה לחבירו שלא באחריות - ובא להעיד עבור הלוקח - האם חוששים שמא מעמידה בפני בעל חובו כאשר יש למוכר קרקע אחרת? מדוע?

דף מז.
159. האם המלוה יכול לגבות מהערב בינונית כאשר ללווה יש רק זיבורית, בערב רגיל ובערב קבלן?

דף נט.
160. המזחילה יש לה חזקה - האם בעל החצר רשאי לבנות תחתיה?
161. מדוע קראו על ר' אושעיא את הפסוק "והחוט המשולש לא במהרה ינתק"?
162. צנור המקלח מים לחצר חברו: א. האם בעל החצר רשאי לסותמו? ב. האם בעל הגג רשאי לסותמו? נמק!
163. מה הוא השיעור של סולם המצרי? מהו השיעור של חלון המצרי? מדוע רק שיעורו של החלון פורש במשנה?
164. סכם דיני חלון צורי, וחלון מצרי, למטה מד' אמות ולמעלה מד' אמות, לפי רשב"ם ולפי ר"ת! מהבחינות הבאות: א. האם בעל החצר יכול לעכב שלא יפתח? ב. האם בעל החצר יכול להאפיל עליו לאחר ג' שנים?
165. מדעו ר' זירא מתיר לפתוח חלון למעלה מד', ומדוע ר' אלעאי אוסר?
166. "חלון העושי לאורה אפ' כל שהוא יש לו חזקה" - מה הטעם בכך?
167. מדוע היה ס"ד שאדם יכול לפתוח חלון לחצר השותפים, ומדוע למסקנה הדבר אסור?
168. מעשה באדם אחד שפתח חלוניו לחצר השותפים - במה נחלקו ר' ישמעאל ב"ר יוסי ור' חיא?

דף ס.
169. שותף בחצר, שקנה בית בחצר אחרת, האם רשאי לפתחו אל החצר שהוא שותף בה?
170. שותף בחצר שבנה עליה לביתו - באיזה אופן רשאי, ובאיזה אופן יכולים שאר השותפים לטעון שהוא מרבה עליהם את הדרך?
171. מניין למדו שלא לפתוח לחצר השותפים פתח כנגד פתח?
172. האם מותר, ומדוע: א. פתח של ד' אמות לעשותו ח' אמות: ב. של ב' לעשותו של ד'? ג. של ח' לעשותו שניים בני ד'?
173. באיזה אופן מותר לפתוח פתח כנגד פתח?
174. כמה צריך להרחיק חלון מכנגד חלון חבירו?
175. האם מותר לעשות בור ברה"ר ולכסותו בכיסוי חזק שעגלה טעונה אבנים יכולה להלך עליו? נמק!
176. האם מותר להוציא גזוזטראות לרה"ר? מדוע? האם מותר להוציאן למבוי?
177. כנס כתליו לתוך שלו, ולא הוציא גזוזטרא: א. האם מותר לו אח"כ להוציא? ב. האם מותר לו להחזיר את הכותל לגבול שטחו?
178. לקח חצר ובה זיזים וגזוזטראות: א. האם מותר לו לקיימם? מדוע? ב. אם נפלו - האם מותר לו לחזור ולבנותם?
179. לקח חצר מסויידת, בזמן הזה, ונפלה - מדוע אסור לחזור ולבנותה, לפי ההו"א ולפי המסקנה?
180. מניין שאין גוזרים גזירה על הציבור אא"כ רוב הצבור יכולים לעמוד בה?