אבשלום בן דוד

מתוך ויקישיבה
(הופנה מהדף אבשלום)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אבשלום היה בנו הרבעי של דוד המלך. הוא הרג את אמנון בגלל שאנס את אחותו תמר, וברח מפני דוד אביו לגשור, לאחר שחזר ועמד שוב לפני דוד החל לגנוב את לב העם תקופה ארוכה, ולבסוף מרד בדוד אביו. הוא יצא לקרב על מנת להרוג את דוד, אך במהלך הקרב שערותיו הארוכות נתקעו באלה ויואב הרגו. דוד אביו התאבל עליו. מרידתו בדוד הייתה חלק מהעונש שקיבל דוד על חטא בת שבע.

קורות חייו[עריכה]

הריגת אמנון[עריכה]

חזרה לפני דוד[עריכה]

גניבת לב העם כהכנה למרד[עריכה]

המרד[עריכה]

עצות אחיתופל וחושי[עריכה]

ערך מורחב - אחיתופל

חושי הארכי היה רע דוד, וכאשר דוד ברח מירושלים רצה חושי להצטרף אליו. אמנם, דוד ביקש ממנו לחזור לאבשלום על מנת שיוכל לסכל את עצת אחיתופל ממנה חשש. חושי מגיע לירושלים עוד לפני אבשלום וכאשר הם נפגשים אבשלום מתפלא על כך שחושי מצטרף אליו ולא אל דוד, אך חושי עונה לו כי הוא עובד את מי שבו "בחר ה'" וכן כי הוא ממשיך לעבוד את דוד בכך שכעת הוא עובד את בנו ‏[1].

אבשלום פונה ליועציו החדשים ושואל לעצתם. אחיתופל מייעץ לאבשלום לבסס את מלכותו בכך שישכב עם פלגשי דוד לעיני כל ישראל. רש"י מפרש כי אבשלום פנה אל אחיתופל לעצה מכיוון שהרגיש כי בני ירושלים אינם הולכים איתו בלב שלם משום "שאומרים בלבם הבן יתחרט אצל אביו ואנו נהיה שנואים למלך". על ידי שכיבת אבשלום עם פלגשי אביו, היה בכך סימן לעם כי הוא רואה את עצמו כממשיכו של אביו, ולחזק בקרב העם את ההרגשה כי דוד לא עתיד לחזור.

עצתו השנייה של אחיתופל הייתה להגיע במהירות לדוד ולהכותו בראש יחידה גדולה של שנים עשר אלף איש עוד באותו הלילה כאשר דוד היה עוד חלש ועייף. אחיתופל מציע כי הוא בעצמו ילך בראש הצבא ולאחר שיפחידו את אנשי דוד יהרגו רק את דוד בעצמו, ובכך יסור כל העם אל אבשלום. על אף שעצה זו ישרה בעיני אבשלום ובעיני הזקנים, אבשלום מבקש לשמוע גם את עצתו של חושי הארכי.

למרבה הפלא אבשלום מבקש‏[2] להביא גם את חושי ולשמוע אותו: "וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם קְרָא נָא גַּם לְחוּשַׁי הָאַרְכִּי וְנִשְׁמְעָה מַה בְּפִיו גַּם הוּא"". אבשלום איננו מבקש עצה אחרת אלא רק את דעתו על עצת אחיתופל, אך חושי כמי שרוצה לעזור לדוד, מעדיף למנוע את המתקפה המהירה על דוד ואנשיו ולכן אומר בתגובה כי על אף שעצותיו של אחיתופל טובות הפעם עצתו איננה טובה. הוא מסביר כי דוד ואנשיו הינם גיבורי חיל ודווקא המתקפה עליהם בעוד הם נמצאים בדוחק עלולה להפוך אותם לאנשי מלחמה מרים שיילחמו כ"דב שכול" בחיילים שיבואו אליהם. כמו כן, הוא מציין כי דוד עשוי להתחבא במקום מסתור במדבר ועלול לתקוף אותם בחזרה ‏[3]. חושי מציע כי אבשלום יאסוף חיל גדול מכל העם ועם חיל זה לנצח את דוד בקלות "וְנַחְנוּ עָּלָּיו כַאֲשֶר יִּפֹל הַטַל עַל הָּאֲדָּמָּה וְלֹא נוֹתַר בו וּבְכָּל הָּאֲנָּשִּים אֲשֶר אִּתו גַם אֶחָּד".

מדוע לא קיבל אבשלום את עצת אחיתופל?[עריכה]

למרות שבתחילה עצת אחיתופל ישרה בעיניו של אבשלום, לאחר ששמע את דברי חושי הוא השתכנע והכריז "טוֹבָה עֲצַת חוּשַי הָּאַרְכִּי מֵעֲצַת אֲחִּיתֹפֶל". הכתוב מספר כי הקב"ה גרם לכך שאבשלום לא קיבל את עצת אחיתופל הטובה על מנת שיוכל להפר את המרד.

הרד"ק מרחיב דברים אלו ‏[4] ומדייק כי ההבדל העיקרי בין עצת אחיתופל ועצת חושי הייתה בדגש על מי שיפעל בקרב. לדבריו, בעוד אחיתופל ייעץ כי הוא ייצא בראש החיל ויילחם בדוד, חושי הדגיש את תפקידו של אבשלום כמי שמגייס אנשים מכל ישראל ויוצא בראש העם לקרב. ייתכן ורצונו של אחיתופל לצאת בראש החיל קשור לדברי הגמרא וילקוט שמעוני כי מטרתו העיקרית הייתה להפוך בעצמו למלך ולכן העדיף לצאת בעצמו.

מותו בקרב[עריכה]

הבשורה לדוד[עריכה]

אבל דוד[עריכה]

משפחתו[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. חושי עונה שתי תשובות:"לֹא כִּי אֲשֶׁר בָּחַר יְקֹוָק וְהָעָם הַזֶּה וְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל לא לוֹ אֶהְיֶה וְאִתּוֹ אֵשֵׁב" "וְהַשֵּׁנִית לְמִי אֲנִי אֶעֱבֹד הֲלוֹא לִפְנֵי בְנוֹ כַּאֲשֶׁר עָבַדְתִּי לִפְנֵי אָבִיךָ כֵּן אֶהְיֶה לִפָנֶיךָ" ניתן לדייק בדבריו של חושי כי על אף שמשמע מהן כי הוא יעבוד את אבשלום, למעשה הוא איננו אומר זאת במפורש ואיננו משקר. כך למשל, בתחילת דבריו הוא אומר כי הוא יהיה עם המלך אשר בחר בו ה'- כאשר בעוד אבשלום בטוח כי מדובר בו, למעשה נראה כי כוונתו היא לדוד בחיר ה'. כמו כן, גם כאשר חושי אומר "כאשר עבדתי לפני אביך כן אהיה לפניך"- ככל הנראה אבשלום מבין כי הכוונה שהוא יעבוד לפניו, אך בפועל חושי אומר כי כשם שעבד את אביו דוד, כן גם לפניו הוא ימשיך לעבוד את דוד אביו. באופן זה, חושי מרמה את אבשלום, אף שאינו חוטא בפירוש בשפתיו בשקר
  2. לכאורה מאחיתופל
  3. וַיֹּאמֶר חוּשַׁי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת אָבִיךָ וְאֶת אֲנָשָׁיו כִּי גִבֹּרִים הֵמָּה וּמָרֵי נֶפֶשׁ הֵמָּה כְּדֹב שַׁכּוּל בַּשָּׂדֶה וְאָבִיךָ אִישׁ מִלְחָמָה וְלֹא יָלִין אֶת הָעָם.
  4. כ"סיבתיות כפולה" בה יחד עם ההסבר הרוחני של ההשגחה האלוקית מובא גם הסבר גשמי כחלק מהשגחה זו