עמוד ראשי
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
מיזמים פעילים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:
מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח- מיזם חדש!
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
 |
 |
 |
 |
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
| ערכים חדשים |
| ערך אקראי |
|
תפילת שחרית
תפילת שחרית היא תפילת הבוקר. תקנה אברהם אבינו, והיא תוקנה כנגד קרבן התמיד. התפילה פותחת בברכות השחר וברכות התורה (כיום נוהגים רוב... להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
|
גרוגרת
הגדרה - תאנה יבשה בתורת מידה בשיעורי הלכה גרוגרת היא תאנה יבשה (רש"י ברכות מא א ד"ה להוצאת) שצמקה ונתכווצה (רש"י מנחות נד ב ד"ה תאנים) עד...להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
|
חצות
הגדרה - הזמן החולק את היום או את הלילה לשני חלקים שוים חצות היום הוא בחצי הזמן שבין זריחת החמה לשקיעתה (התכונה (ויטאל) ג), כמו שנאמר...להמשך הערך |
| הידעת? |
|
מסרן הכתוב לחכמים הראשונים נחלקו האם להלכה מוגדר איסור המלאכה בחול המועד כדאורייתא או כדרבנן. הרשב"ם כתב להוכיח שמדובר באיסור דאורייתא אך מנגד הרמב"ם פסק שהם מדרבנן משום שיש בהם גדרים הנראים כשייכים לאיסורי דרבנן כגון "דבר האבד" או "הפסד מרובה" שאינם קיימים בדיני דאורייתא. להלכה, הבית יוסף פסק שאיסור חול המועד הן אכן מדאורייתא אך מדובר בדין מיוחד של מסרן הכתוב לחכמים בו חכמים הם שקבעו את הגדרים המיוחדים של האיסור. |
| פרשת השבוע |
|
פרשת שמיני היא הפרשה השלישית של ספר ויקרא. הפרשה מתחילה בחנוכת המשכן ובמות שני בני אהרון וממשיכה באיסורים המיוחדים לכהנים ובאופן שבו בני אהרון צריכים להתנהג לאחר מות קרוביהם. בסיום הפרשה מוב... |
| דבר בעתו |
|
מצה שרויה (ביידיש: געברוקט) היא מצה שהושרתה במים, או מאפה שנאפה מקמח מצה שנשרה במים. בקרב מרבית קהילות החסידים נהגו שלא לאכול בפסח מצה שרויה, מחשש שמא יש בתוך המצה קמ... |
