ספר המצוות לרמב"ם: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(תיקון טעות)
אין תקציר עריכה
שורה 18: שורה 18:
* אין למנות מצווה מדרבנן. הרמב"ם כותב כי בה"ג מנה מצוות דרבנן במניינו, כדוגמת מצוות [[נר חנוכה]] ו[[מקרא מגילה]] ועוד.   
* אין למנות מצווה מדרבנן. הרמב"ם כותב כי בה"ג מנה מצוות דרבנן במניינו, כדוגמת מצוות [[נר חנוכה]] ו[[מקרא מגילה]] ועוד.   
* אין למנות מצווה הנלמדת מי"ג מדות או מריבוי. הרמב"ם מבקר את בעל הלכות גדולות על כך שמנה את מצוות יראת החכמים במניינו, על אף שנלמדת מריבוי<ref>{{מקור|בבלי פסחים כב ב}}; {{מקור|בבלי קידושין נז א}}; {{מקור|בבלי בבא קמא מא ב}}; {{מקור|בבלי בכורות ו ב}}.</ref>.  
* אין למנות מצווה הנלמדת מי"ג מדות או מריבוי. הרמב"ם מבקר את בעל הלכות גדולות על כך שמנה את מצוות יראת החכמים במניינו, על אף שנלמדת מריבוי<ref>{{מקור|בבלי פסחים כב ב}}; {{מקור|בבלי קידושין נז א}}; {{מקור|בבלי בבא קמא מא ב}}; {{מקור|בבלי בכורות ו ב}}.</ref>.  
* אין למנות מצווה שלא נוהגת לדורות, שכן דברי חז"ל<ref>{{מקור|בבלי מכות כג ב}}</ref> ש[[משה רבינו]] קבל מסיני תרי"ג מצוות נלמדים מן הפסוק "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב" {{מקור|דברים לג ד|כן}}, ו"מורשה" היא דבר העובר בירושה מדור לדור. לטענתו, בעל הלכות גדולות מנה מצוות שאינן נוהגות לדורות אלא נאמרו לשעתן, כמצוות "ולא יבאו לראות כבלע את הקודש ומתו" {{מקור|במדבר ד כ|כן}}, שלדעת הרמב"ם נאמרה לדור המדבר בלבד.  
* אין למנות מצווה שלא נוהגת לדורות, שכן דברי ח�"ל<ref>{{מקור|בבלי מכות כג ב}}</ref> ש[[משה רבינו]] קבל מסיני תרי"ג מצוות נלמדים מן הפסוק "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב" {{מקור|דברים לג ד|כן}}, ו"מורשה" היא דבר העובר בירושה מדור לדור. לטענתו, בעל הלכות גדולות מנה מצוות שאינן נוהגות לדורות אלא נאמרו לשעתן, כמצוות "ולא יבאו לראות כבלע את הקודש ומתו" {{מקור|במדבר ד כ|כן}}, שלדעת הרמב"ם נאמרה לדור המדבר בלבד.  
* אין למנות  מצוות כלליות הכוללות כל התורה כולה, כדוגמת הפסוק "ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו" {{מקור|שמות כג יג|כן}}.  
* אין למנות  מצוות כלליות הכוללות כל התורה כולה, כדוגמת הפסוק "ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו" {{מקור|שמות כג יג|כן}}.  
* אין למנות את טעמי המצוות כמצוות בפני עצמן<ref>אין פירוש הדבר שהרמב"ם התנגד לעיסוק בטעמי הצמוות, שכן הוא עסק בכך בספרו [[מורה הנבוכים]], אלא שאין למנות הטעם כמצווה בפני עצמו.</ref>, למשל הפסוק "ולא תחטיא את הארץ" {{מקור| דברים כד ג|כן}} שנאמר לגבי ה[[מחזיר גרושתו]], שאין למנותו כמצווה בפני עצמה.  
* אין למנות את טעמי המצוות כמצוות בפני עצמן<ref>אין פירוש הדבר שהרמב"ם התנגד לעיסוק בטעמי הצמוות, שכן הוא עסק בכך בספרו [[מורה הנבוכים]], אלא שאין למנות הטעם כמצווה בפני עצמו.</ref>, למשל הפסוק "ולא תחטיא את הארץ" {{מקור| דברים כד ג|כן}} שנאמר לגבי ה[[מחזיר גרושתו]], שאין למנותו כמצווה בפני עצמה.  
שורה 29: שורה 29:


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריות:ספרי מצוות]]
[[קטגוריה:ספרי מצוות]]
[[קטגוריה:כתבי הרמב"ם]]
[[קטגוריה:כתבי הרמב"ם]]
[[קטגוריה:ספרי ראשונים]]
[[קטגוריה:ספרי ראשונים]]
משתמש אלמוני

תפריט ניווט