רבי יום טוב ליפמן הלר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
לרגל מלחמת שלושים השנים הטילה הממשלה מסים כבדים על כל הקהילות. הוא היה בראש הועד לקביעת המסים, שהגיעו לסכום של ארבעים אלף טהאלר. מנהגו היה לחלק את המיסים באופן שהעשירים שלמו יותר, כל אחד לפי כוחו. נוהג זה קומם עליו עשירים בעלי השפעה, שבזמן המלחמה הלוו כספים לקיסר למימון המלחמה והמלך נותר להם בעל חוב. | לרגל מלחמת שלושים השנים הטילה הממשלה מסים כבדים על כל הקהילות. הוא היה בראש הועד לקביעת המסים, שהגיעו לסכום של ארבעים אלף טהאלר. מנהגו היה לחלק את המיסים באופן שהעשירים שלמו יותר, כל אחד לפי כוחו. נוהג זה קומם עליו עשירים בעלי השפעה, שבזמן המלחמה הלוו כספים לקיסר למימון המלחמה והמלך נותר להם בעל חוב. | ||
הם הלשינו עליו לפני הקיסר פרדינאנד כי הוא נושא פנים לעשירים ומעריכם פחות ממה שהם חייבים לשלם. גם הלשינו על ספריו "מעדני מלך" "ולחם חמודות" על הרא"ש כי בשמות האלה הוא פוגע במלך. במהדורה השניה הוסב שמם ל"מעדני יו"ט" ו"דברי חמודות". כמו כן הוא הואשם בפגיעה בנצרות ובהפרת צו האפיפיור לשרוף את התלמוד. הוא עמד למשפט בתאריך ה' ב[[תמוז]] שפ"ט ונידון לגזר דין מוות. בנו, שחזר באותו זמן מישיבתו, הציל בדרך את אשת השגריר הצרפתי משור בר זועם, וכך הצליח "לגייס" את השגריר לעזרת אביו לאחר שגילה את אשר העלילו על אביו, וכך המיר הקיסר את עונש המוות בכופר נפש עצום בסך 12000 טהאלר, כאשר בגזר הדין נאמר כי אם לא ישלם סכום זה ילקו אותו בשערי פראג ויכלא. בהשתדלות הקהילות הוקטן הקנס לעשרת אלפים פלורין בתשלומים. אחר ארבעים ימי מאסר יצא לחופשי בכ"ח ב[[אב]], אך הממשלה אסרה עליו למלא משרת הרבנות בפראג. מחוסר פרנסה ובהיותו בעל קנס עצום החל בגיוס נדבות, מכירת ביתו ועוד השתדלויות כדי להשלים את הקנס העצום. מרוב הצרות נפל לחולי באותו זמן ושכב על ערש דווי, והוא מתאר את עצמו שלא שמח על השתחררותו מהכלא, משום ש"יצא נקי - כאדם שיצא נקי מכל נכסיו, ואוותר אך שמלתי לעורי". | הם הלשינו עליו לפני הקיסר פרדינאנד כי הוא נושא פנים לעשירים ומעריכם פחות ממה שהם חייבים לשלם. גם הלשינו על ספריו "מעדני מלך" "ולחם חמודות" על הרא"ש כי בשמות האלה הוא פוגע במלך. במהדורה השניה הוסב שמם ל"מעדני יו"ט" ו"דברי חמודות".(בספר "מגלת איבה" עמ' 10 כותב במפורש שסיבה זאת אינה נכונה וזה דבריו: "..ולא כאשר שמעתי אומרים שמפני שם הספר שקראתיו "מעדני מלך" הייתה עלי חמת המלך הקיר"ה כי לא היה מפני כך..) כמו כן הוא הואשם בפגיעה בנצרות ובהפרת צו האפיפיור לשרוף את התלמוד. הוא עמד למשפט בתאריך ה' ב[[תמוז]] שפ"ט ונידון לגזר דין מוות. בנו, שחזר באותו זמן מישיבתו, הציל בדרך את אשת השגריר הצרפתי משור בר זועם, וכך הצליח "לגייס" את השגריר לעזרת אביו לאחר שגילה את אשר העלילו על אביו, וכך המיר הקיסר את עונש המוות בכופר נפש עצום בסך 12000 טהאלר, כאשר בגזר הדין נאמר כי אם לא ישלם סכום זה ילקו אותו בשערי פראג ויכלא. בהשתדלות הקהילות הוקטן הקנס לעשרת אלפים פלורין בתשלומים. אחר ארבעים ימי מאסר יצא לחופשי בכ"ח ב[[אב]], אך הממשלה אסרה עליו למלא משרת הרבנות בפראג. מחוסר פרנסה ובהיותו בעל קנס עצום החל בגיוס נדבות, מכירת ביתו ועוד השתדלויות כדי להשלים את הקנס העצום. מרוב הצרות נפל לחולי באותו זמן ושכב על ערש דווי, והוא מתאר את עצמו שלא שמח על השתחררותו מהכלא, משום ש"יצא נקי - כאדם שיצא נקי מכל נכסיו, ואוותר אך שמלתי לעורי". | ||
===חזרתו לרבנות=== | ===חזרתו לרבנות=== | ||
לאחר שנתיים הוסר ממנו אף האיסור לכהן ברבנות. בשנת 1631 נתקבל לרב בעיר נעמרוב פודולסק, ובשנת 1634 לרב בעיר וולאדומיר וואליניא, וישב שם עד אשר נתקבל בכ"ד ב[[חשוון]] ת"ד לאב"ד בקראקא והגליל, שם לימד תורה בישיבת ר' יהושע העשיל, ולאחר פטירתו ירש את מקומו כראש הישיבה. | לאחר שנתיים הוסר ממנו אף האיסור לכהן ברבנות. בשנת 1631 נתקבל לרב בעיר נעמרוב פודולסק, ובשנת 1634 לרב בעיר וולאדומיר וואליניא, וישב שם עד אשר נתקבל בכ"ד ב[[חשוון]] ת"ד לאב"ד בקראקא והגליל, שם לימד תורה בישיבת ר' יהושע העשיל, ולאחר פטירתו ירש את מקומו כראש הישיבה. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
בתו ריזל נישאה לר' יעקב יוסף כהנא - אב-בית דין טריסק - הוא אבי אבות המשפחות לבית כהנא מסיגט. היו לו עוד עשרה בנים ובנות. מקובל לומר שרבים מיהודי סיגט ומחוז מרמורש הם מצאצאיו. | בתו ריזל נישאה לר' יעקב יוסף כהנא - אב-בית דין טריסק - הוא אבי אבות המשפחות לבית כהנא מסיגט. היו לו עוד עשרה בנים ובנות. מקובל לומר שרבים מיהודי סיגט ומחוז מרמורש הם מצאצאיו. | ||
לר' יעקב יוסף כהנא היו בנים: רבי יהודה כהנא ורבי יחיאל מיכל (נפטר בעיר קאלוש - י"ג | לר' יעקב יוסף כהנא היו בנים: רבי יהודה כהנא ורבי יחיאל מיכל (נפטר בעיר קאלוש - י"ג �מרחשוון תקל"א). | ||
נכדו של רבי יהודה כהנא היה הרב יוסף קאלוש, שנולד בשנת 1710. בנו היה רבי יהודה כהנא (1738-1819) מחבר "קונטרס ספקות". | נכדו של רבי יהודה כהנא היה הרב יוסף קאלוש, שנולד בשנת 1710. בנו היה רבי יהודה כהנא (1738-1819) מחבר "קונטרס ספקות". | ||