הרב משה אלחרר: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב '''משה אלחרר'''(נולד ב [[ב' באב]] [[תשכ"ד]]) הוא רבה של העיירה [[שלומי ]], ראש בית המדרש [[בן ציון מאיר חי עוזיאל|שערי עוזיאל]], מחבר ספרים וחוקר מנהגי [[יהדות מרוקו]]. מתלמידיו הבולטים של הרב [[שלום משאש]].

למד בישיבה התיכונית [[כפר גנים]].לאחר מכן בישיבה הגבוהה ב[[ישיבת קדומים]] במשך שש שנים,לאחר מכן למד שנתיים בישיבת [[מרכז הרב]] ומשם עבר למשך שנתיים לישיבת צוף דבש בעיר העתיקה שם למד אצל הרב [[שלום משאש]] והרב [[אליהו אברז'ל]].

במהלך שנים אלו סיים את מבחני הרבנות וקיבל [[סמיכה לרבנות]] מהרב [[שלום משאש]] ,מהרב [[מרדכי אליהו]] ,מהרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]] ומהרב [[עובדיה יוסף]].

לאחר מכן עבר ל[[צפת]] ושימש כ[[רב צבאי]].

בשנת [[תשמ"ט]] התמנה לרבה של העיירה שלומי ומאז מכהן בתפקיד. קודמו בתפקיד היה הרב [[שמואל אליהו]] שנתמנה לרבה של העיר צפת.

בנוסף מנהל רשת כשרות הפועלת בעיקר בצפון הארץ.

במשך כעשרים וחמש שנים למד אצל רבו הרב [[שלום משאש]] והיה מקורב אליו מאוד עד לפטירתו בשנת [[תשס"ג]]. נחשב לאחד מהרבנים הממשיכים את דרכו כיום.

בנוסף ממשיך את שיטתו ודרכו ההלכתית של הרב [[בן ציון מאיר חי עוזיאל]],במסגרת זו ייסד ועומד בראש בית המדרש שערי עוזיאל וחוקר את כתביו והגותו.

 

 

בשנת [[תשמ"ח]] חיבר את הספרים  "לכבודה של תורה".בשנת תש"נ הוציא את הספר "שירת הגאולה".

הרב אלחרר הוא מחוקרי יהדות מרוקו ומנהגיה, כתב מספר ספרים ועשרות מאמרים על מקור המנהגים ושורשם והחילוקים שנתגלעו במהלך השנים. במסגרת עבודתו בולט החקר שלו אודות שיעור כזית, מנהגי חגים ביהדות מרוקו ודעת רבני מרוקו בדורות האחרונים ויחסם לציונות ולהקמת המדינה בראייה הלכתית.