רבי יעקב מעמדין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תיקון טעות סופר
(תיקון טעות סופר) |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד באלטונה שבגרמניה בט"ו ב[[סיוון]] תנ"ח לאביו [[רבי צבי אשכנזי]] ("החכם צבי"). בצעירותו התגורר בגליציה ובמהרין, ולמד מפי אביו ומפי סב אשתו, [[רבי נפתלי כ"ץ]]. בזיווג שני נשא את אחייניתו. כיהן כרב בקהילת עמדין שבגרמניה, אולם לאחר שנים אחדות התפטר ומאז סרב לכל הצעת רבנות שקבל, ומסופר כי נהג לומר במליצה "ברוך שלא עשני אב"ד". הוא התיישב באלטונה, פתח בה בית דפוס עברי ועסק | נולד באלטונה שבגרמניה בט"ו ב[[סיוון]] תנ"ח לאביו [[רבי צבי אשכנזי]] ("החכם צבי"). בצעירותו התגורר בגליציה ובמהרין, ולמד מפי אביו ומפי סב אשתו, [[רבי נפתלי כ"ץ]]. בזיווג שני נשא את אחייניתו. כיהן כרב בקהילת עמדין שבגרמניה, אולם לאחר שנים אחדות התפטר ומאז סרב לכל הצעת רבנות שקבל, ומסופר כי נהג לומר במליצה "ברוך שלא עשני אב"ד". הוא התיישב באלטונה, פתח בה בית דפוס עברי ועסק במסחר. | ||
היעב"ץ התאפיין בחוש ביקורתי ובחיתרה לאמת ללא פשרות. פעמים רבות תקף בחריפות ספרים ומחברים שדבריהם לא נראו לו. הוא אפילו כתב כי קטעים מ[[ספר הזוהר]] אינם מ[[רבי שמעון בר יוחאי]] אלא נוספו מאוחר יותר. | היעב"ץ התאפיין בחוש ביקורתי ובחיתרה לאמת ללא פשרות. פעמים רבות תקף בחריפות ספרים ומחברים שדבריהם לא נראו לו. הוא אפילו כתב כי קטעים מ[[ספר הזוהר]] אינם מ[[רבי שמעון בר יוחאי]] אלא נוספו מאוחר יותר. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
פרנסי קהילת אלטונא כעסו על היעב"ץ שעורר את הפולמוס, אסרו עליו להתפלל בבית המדרש, החרימו אותו ודרשו שיעזוב את העיר. היעב"ץ "גייס" שלושה חכמים גדולים- רבי יעקב יהושע פלק (בעל פני יהושע), ר' שמואל הילמן ממיץ ור' אריה לייב מאמסטרדם. ארבעתם דרשו מר' יהונתן להתייצב בפניהם לבירור צדקתו. ר' יהונתן, שרצה להוכיח כי אינו קשור לשבתאות, כינס את כל עדתו בבית מדרשו,הכריז חרם על כל מאמיני שבתאי צבי ונשבע בשבועה חמורה מול ארון הקודש כי אין בו שמץ של שבתאות. מנגד, מתנגדיו החלו לפרסם קמיעות נוספים הרומזים, לטענתם, לשייכותו לשבתאות. ר' יהונתן הוכיח כי באותם המקומות בהם רמז לכאורה לשבתאות, כוונתו היתה לצירופים מן הקבלה. הוא שלח את הסבריו לשני מקובלים, ר' שמואל עסינגן ממינסטר ור' אליהו אליאנוב, והם הסכימו לדבריו כי צירופים אלה מקורם ברזי הקבלה. | פרנסי קהילת אלטונא כעסו על היעב"ץ שעורר את הפולמוס, אסרו עליו להתפלל בבית המדרש, החרימו אותו ודרשו שיעזוב את העיר. היעב"ץ "גייס" שלושה חכמים גדולים- רבי יעקב יהושע פלק (בעל פני יהושע), ר' שמואל הילמן ממיץ ור' אריה לייב מאמסטרדם. ארבעתם דרשו מר' יהונתן להתייצב בפניהם לבירור צדקתו. ר' יהונתן, שרצה להוכיח כי אינו קשור לשבתאות, כינס את כל עדתו בבית מדרשו,הכריז חרם על כל מאמיני שבתאי צבי ונשבע בשבועה חמורה מול ארון הקודש כי אין בו שמץ של שבתאות. מנגד, מתנגדיו החלו לפרסם קמיעות נוספים הרומזים, לטענתם, לשייכותו לשבתאות. ר' יהונתן הוכיח כי באותם המקומות בהם רמז לכאורה לשבתאות, כוונתו היתה לצירופים מן הקבלה. הוא שלח את הסבריו לשני מקובלים, ר' שמואל עסינגן ממינסטר ור' אליהו אליאנוב, והם הסכימו לדבריו כי צירופים אלה מקורם ברזי הקבלה. | ||
היעב"ץ נאלץ לעזוב את אלטונא, והתגורר בבית גיסו באמסטרדם, משם המשיך במאבקו בר' יהונתן. פולמוס זה התפשט בכל רחבי אירופה, ואפילו [[נצרות|נוצרים]] החוו בה את דעותיהם. המחלוקת החריפה והגיעה עד לכדי הלשנות ומעשי נבלה מקרב שני המחנות. מרבית רבני אירופה עמדו לצדו של ר' יהונתן, ואף [[ועד ארבע ארצות]] הכריע | היעב"ץ נאלץ לעזוב את אלטונא, והתגורר בבית גיסו באמסטרדם, משם המשיך במאבקו בר' יהונתן. פולמוס זה התפשט בכל רחבי אירופה, ואפילו [[נצרות|נוצרים]] החוו בה את דעותיהם. המחלוקת החריפה והגיעה עד לכדי הלשנות ומעשי נבלה מקרב שני המחנות. מרבית רבני אירופה עמדו לצדו של ר' יהונתן, ואף [[ועד ארבע ארצות]] הכריע ב�נת תקי"ד לטובתו והורה לשרוף את כתבי הפלסתר כנגדו. כמו כן, רבני ליטא התכנסו בעיר מיר והחרימו את מי שיוציא שם רע על ר' יהונתן. | ||
בשנת תקט"ו הוציא ר' יהונתן קונטרס "לוחות עדות" ובו מכתבי הרבנים שתמכו בו, תוך התנצלות וחולקת כבוד למתנגדיו וליעב"ץ. | בשנת תקט"ו הוציא ר' יהונתן קונטרס "לוחות עדות" ובו מכתבי הרבנים שתמכו בו, תוך התנצלות וחולקת כבוד למתנגדיו וליעב"ץ. | ||