2,221
עריכות
חמץ: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
===חמץ במקדש=== | ===חמץ במקדש=== | ||
אסור להקריב את כל הקרבנות עם חמץ פרט ל[[קורבן תודה]]. כתב הרמב"ם (הלכות מעשה הקרבנות פ"יב ה"יד): "כל המנחות הקריבות לגבי המזבח מצה וכן שירי המנחות שאוכלין הכהנים אף על פי שהן מותרין לאכלן בכל מאכל ובדבש '''אין אוכלין אותן חמץ''' שנאמר 'לא תאפה חמץ חלקם' אפילו חלקם לא יחמיצו ואם החמיץ שיריה לוקה והמחמץ אחר המחמץ חייב ולוקין על כל עשייה ועשייה שבה". | אסור להקריב את כל הקרבנות עם חמץ פרט ל[[קורבן תודה]]. כתב הרמב"ם (הלכות מעשה הקרבנות פ"יב ה"יד): "כל המנחות הקריבות לגבי המזבח מצה וכן שירי המנחות שאוכלין הכהנים אף על פי שהן מותרין לאכלן בכל מאכל ובדבש '''אין אוכלין אותן חמץ''' שנאמר 'לא תאפה חמץ חלקם' אפילו חלקם לא יחמיצו ואם החמיץ שיריה לוקה והמחמץ אחר המחמץ חייב ולוקין על כל עשייה ועשייה שבה". | ||
==טעמים לאיסור החמץ על פי פשט רמז דרש וסוד== | |||
===סוד=== | |||
* ביעור חמץ מכוון באלף השביעי - השבתת החמץ היא באלף השביעי שהוא מכוון ליום השבת שאין בו אחיזה לחצונים כלל ועיקר. וזה סוד "שרוף ישרפו בשבת" א"ת בשבת (ב שניה בסגול) אלא בשבת (ב' שניה בפתח). והשריפה היא סוד ביעור חמץ. ולכן צליבת הממזר שהיה סוד החמץ כידוע נהיתה בערב פסח ובערב שבת לרמוז אל כל הנזכר וכל שכן שגם החדש שבו מבערין את החמץ הוא ניסן שביעי מתשרי מכוון ליום השביעי שהוא שבת נמצא שמתקיים מכל צד "ובאש שרוף ישרפו בשבת" ודי בזה למשכילים. - - ספר הליקוטים ל[[רמ"ד וואלי]] חלק ב עמוד תק"מ. | |||
== ראה גם == | == ראה גם == | ||