supress
6,435
עריכות
שביעי של פסח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תוספת מנהג הגר"א ועוד
(תוספת מנהג הגר"א ועוד) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים}} | |||
'''שביעי של פסח''' הוא כא בניסן, יומו השביעי והאחרון של חג ה[[פסח]]. כיום הראשון של חג הפסח, שביעי של פסח הוא [[יום טוב]]. | '''שביעי של פסח''' הוא כא בניסן, יומו השביעי והאחרון של חג ה[[פסח]]. כיום הראשון של חג הפסח, שביעי של פסח הוא [[יום טוב]]. | ||
| שורה 13: | שורה 15: | ||
נוהגים לקרוא בליל שביעי של פסח את שירת הים בניגונים מיוחדים, ויש קהילות הקוראות גם את שירת הים בפסוקי דזמרה בניגון מיוחד. | נוהגים לקרוא בליל שביעי של פסח את שירת הים בניגונים מיוחדים, ויש קהילות הקוראות גם את שירת הים בפסוקי דזמרה בניגון מיוחד. | ||
בספר [[מעשה רב]] {{מקור|אות קפה|כן}} מסופר כי [[הגר"א]] "...היה מחבב מאד [[מצות אכילת מצה]] כל שבעה [- שבעת ימי [[חג הפסח]]], וביום טוב אחרון [- שביעי של פסח] היה אוכל [[סעודה שלישית]], אף על פי שלא היה אוכל שלש סעודות בשאר [[יום טוב|ימים טובים]], מפני חביבות מצות אכילת מצה, שזמנה הולך", וזאת בהתאם לשיטתו הידועה, כי יש מצוה לאכול מצה כל שבעה ימי הפסח. | |||
כמו כן, גם ב[[חסידות חב"ד]] ישנו [[מנהג]] (שזכה לעידוד [[הבבא סאלי]], [[הרב מרדכי אליהו]] ועוד) לערוך לקראת סוף החג "סעודת משיח" - סעודה חגיגית לכבוד [[משיח בן דוד]]. הם מסבירים{{דרוש מקור}}, כי מנהג זה החל הבעל שם טוב, שאכל באחרון של פסח גם סעודה שלישית וקראה סעודת משיח, על שם גילוי אורו של משיח ביום זה. האדמו"ר הרש"ב מליובאויטש{{דרוש מקור}} בשנת תרס"ו תיקן לשתות בסעודה זו גם [[ארבע כוסות]] יין, כב[[ליל הסדר]]. האדמו"ר מליובאויטש האחרון הפיץ מנהג זה מאד, ועורר את חסידיו לדאוג שכלל ישראל ישתתפו בסעודה זו. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: פסח]] | [[קטגוריה: פסח]] | ||
[[קטגוריה: ימים טובים]] | [[קטגוריה: ימים טובים]] | ||