באר שבע: הבדלים בין גרסאות בדף

כבר בשנת תש"ט הכליל הרב הראשי לצה"ל דאז, [[הרב שלמה גורן]], את באר שבע ברשימת הערים המסופקות, שבהן יש לקרוא בי"ד בברכה ובט"ו ללא ברכה<ref>"דיני פורים לחייל", מחניים גליון 2 תש"ט, עמ' 6-7.</ref>. [[הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי]] הכליל אף הוא את באר שבע ברשימת הערים המסופקות<ref>"לוח ארץ ישראל" החל מנת תשי"א, וב"ספר ארץ ישראל" עמ' מה.</ref>. רבנים נופסים שהורו לקרוא בעיר בשני הימים ללא ברכה היו [[הרב עובדיה יוסף]]<ref>[[חזון עובדיה]] פורים, עמ' קיב. אמנם במכתבו לרב שמואל דביר (בפתח ספרו "פורים בבאר שבע") הבהיר שכוונתו היא שהקריאה בט"ו בבאר שבע היא מ[[מידת חסידות]].</ref> ובניו [[הרב יצחק יוסף]]<ref>[[ילקוט יוסף]] מועדים עמ' שיז.</ref> ו[[הרב דוד יוסף]]<ref>תורת המועדים עמ' 185.</ref>, [[הרב דב ליאור]]<ref>בהסכמתו לספר "פורים דמוקפין בבאר שבע" מאת הרב איל בן דוד</ref>, וכך מביאים מספר רבנים בשם [[הרב חיים קניבסקי]], [[הרב נסים קרליץ]], [[הרב יוסף שלום אלישיב]], [[הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן]], [[הרב בן ציון אבא שאול]] , [[הרב שמואל הלוי וואזנר]],<ref>ראה "פורים בבאר שבע" עמ' קט</ref>, [[הרב שאול ישראלי]]<ref>הובא בשמו ב"מקראי קודש- פורים" לרב משה הררי, עמ' 103 הערה סד.</ref> ו[[הרב אביגדור נבנצל]]<ref>"פורים דמוקיפן בבאר שבע" עמ' ה'.</ref>. כל אלו בנו על יסוד הספק שיש האם אכן העתיקות הנמצאות בבאר שבע הינם של באר שבע המקראית.