16,530
עריכות
היזק שאינו ניכר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''בטעם''' שפטור נחלקו הראשונים לשלוש שיטות {{מקור|(שתי הדעות הראשונות הן הידועות יותר)}}: | '''בטעם''' שפטור נחלקו הראשונים לשלוש שיטות {{מקור|(שתי הדעות הראשונות הן הידועות יותר)}}: | ||
@ משום שאנו לא רואים את ההיזק, כגון במטמא תרומה, שלא רואים אם הפרי טמא. ולשיטה זו, במקרה שהפירות רטובים, שאנו כן רואים את ההיזק, שהרי רואים שהפרי הוכשר לקבל טומאה - הוא כן היזק ניכר, וחייב {{מקור|(ר"י בתוס' בבא בתרא ב: ד"ה וחייב: בפירות רטובים נחשב שניכר, מוכח שתלוי בראייה)}}. | |||
@ משום שהחומר של החפץ לא ניזוק, כגון במטמא תרומה של חבירו, שהפרי נשאר שלם. ולשיטה זו אפילו אם הפירות רטובים הוא היזק שאינו ניכר, שהרי עדיין הפרי נשאר שלם {{מקור|(רמב"ם חובל ומזיק ז-א: "לא נשתנה הדבר ולא נפסדה צורתו", רש"י גיטין נג. ד"ה היזק שאינו ניכר: "שלא נשתנו מכמות שהיו". קובץ שיעורים בבא קמא קכח חקר בין שני הצדדים הללו, ותלה זאת גם במחלוקת אמוראים)}}. | |||
{{מקור|(בביאור המחלוקת בין שתי השיטות הללו מצאנו שני הסברים: [א] נחלקו האם עיקר החפץ הוא החומר שלו, וא"כ הטעם שפטור הוא שהחומר שבו לא ניזוק, או שעיקר החפץ הוא השווי שלו, והרי שוויו כן ניזוק, וע"כ פטור רק משום שלא נראה לעינינו (גרי"ד בבא קמא תחילת ג.)}}<ref>כמו כן חקרו האחרונים בכל תשלומי נזיקין האם הם על החומר או על השווי, הובאו בערך תשלומי נזיקין בסעיף "מקור וטעם" ד"ה במהות התשלומין.</ref> {{מקור|. [ב] נחלקו האם פטור היזק שאינו ניכר הוא משום שהיזק כזה לא נחשב להיזק, וא"כ תלוי בחומר, או שבהיזק כזה האדם לא נחשב למזיק, וא"כ תלוי בראייה (קונטרסי שיעורים בבא קמא א-יד))}}. | {{מקור|(בביאור המחלוקת בין שתי השיטות הללו מצאנו שני הסברים: [א] נחלקו האם עיקר החפץ הוא החומר שלו, וא"כ הטעם שפטור הוא שהחומר שבו לא ניזוק, או שעיקר החפץ הוא השווי שלו, והרי שוויו כן ניזוק, וע"כ פטור רק משום שלא נראה לעינינו (גרי"ד בבא קמא תחילת ג.)}}<ref>כמו כן חקרו האחרונים בכל תשלומי נזיקין האם הם על החומר או על השווי, הובאו בערך תשלומי נזיקין בסעיף "מקור וטעם" ד"ה במהות התשלומין.</ref> {{מקור|. [ב] נחלקו האם פטור היזק שאינו ניכר הוא משום שהיזק כזה לא נחשב להיזק, וא"כ תלוי בחומר, או שבהיזק כזה האדם לא נחשב למזיק, וא"כ תלוי בראייה (קונטרסי שיעורים בבא קמא א-יד))}}. | ||
@ משום שדיני נזיקין נפרדים מדיני איסורים (ומצוות), ולכן לגבי נזיקין לא מתחשבים באיסורים, וממילא בהיזק שאינו ניכר, שהוא נובע מאיסורים - לא נחשב היזק {{מקור|(מאירי גיטין מ:, כך ביאר בדעתו הקונטרסי שיעורים בבא קמא א-טז)}}. | |||
'''בדינו''' חידש רש"י {{מקור|(גיטין נג:)}} שמדאורייתא אין אפילו איסור להזיק לכתחילה. והחתם סופר {{מקור|(שם)}} נשאר עליו בצע"ג {{מקור|(דן בזה בקונטרסי שיעורים בבא קמא א-יח)}}. | '''בדינו''' חידש רש"י {{מקור|(גיטין נג:)}} שמדאורייתא אין אפילו איסור להזיק לכתחילה. והחתם סופר {{מקור|(שם)}} נשאר עליו בצע"ג {{מקור|(דן בזה בקונטרסי שיעורים בבא קמא א-יח)}}. | ||
| שורה 32: | שורה 29: | ||
<references /> | <references /> | ||
[[קטגוריה:דיני ממונות]] | * [[קטגוריה:דיני ממונות]] | ||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||