2,221
עריכות
משה רבינו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←שלמותו ביחס לאחרים
| שורה 122: | שורה 122: | ||
* נבואתו מהקב"ה באופן ישיר לא על ידי מלאך<ref>אברבנאל על התורה - שמות פרק יט פסוק א-ב - המעלה והשלמות העשירית יהיו קדש לה', והוא שמשה רבינו עליו השלום היה מקבל נבואתו לא מהשכל הפועל ולא מאמצעי אחר מהנבדלים, כמו שאר הנביאים. אבל הפועל והמשפיע הקרוב בנבואתו היה הסבה הראשונה יתברך, מבלי אמצעי אחר. ועל זה העידה התורה (לקמן לג, יא): "ודבר יי' אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו", ונאמר (דברים לד, י): "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו יי' פנים אל פנים". ואין הכונה בזה שהיה מנבא מבלי תגבורת הכח המדמה, כמו שחשב הרב המורה, כי זה כבר פורש באומרו (במדבר יב, ח): "פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות". אבל "פנים אל פנים" הוא הודעת הפועל והמשפיע בנבואת משה, שהיה הראשון יתברך. ועליו בקש משה רבינו עליו השלום באומרו (לקמן לג, טז): "ובמה יודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלוא בלכתך עמנו ונפלינו". כי שם בהליכת המלאך עמהם ידבר, לא בכח הדמיוני. והדעת הזה הוא יסוד התורה כלה, ועמוד שנשענים עליה שאר המעלות כלם אשר זכרתי, כי המעלה הזאת היתה סבה לכלם כמו שיראה מענינם. ולכן זכרתיה פה באחרונה, כי היא התחלת הכל ותכלית הכל:</ref>. | * נבואתו מהקב"ה באופן ישיר לא על ידי מלאך<ref>אברבנאל על התורה - שמות פרק יט פסוק א-ב - המעלה והשלמות העשירית יהיו קדש לה', והוא שמשה רבינו עליו השלום היה מקבל נבואתו לא מהשכל הפועל ולא מאמצעי אחר מהנבדלים, כמו שאר הנביאים. אבל הפועל והמשפיע הקרוב בנבואתו היה הסבה הראשונה יתברך, מבלי אמצעי אחר. ועל זה העידה התורה (לקמן לג, יא): "ודבר יי' אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו", ונאמר (דברים לד, י): "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו יי' פנים אל פנים". ואין הכונה בזה שהיה מנבא מבלי תגבורת הכח המדמה, כמו שחשב הרב המורה, כי זה כבר פורש באומרו (במדבר יב, ח): "פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות". אבל "פנים אל פנים" הוא הודעת הפועל והמשפיע בנבואת משה, שהיה הראשון יתברך. ועליו בקש משה רבינו עליו השלום באומרו (לקמן לג, טז): "ובמה יודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלוא בלכתך עמנו ונפלינו". כי שם בהליכת המלאך עמהם ידבר, לא בכח הדמיוני. והדעת הזה הוא יסוד התורה כלה, ועמוד שנשענים עליה שאר המעלות כלם אשר זכרתי, כי המעלה הזאת היתה סבה לכלם כמו שיראה מענינם. ולכן זכרתיה פה באחרונה, כי היא התחלת הכל ותכלית הכל:</ref>. | ||
* מבואר בגמרא <ref>במסכת שבת דף צב עמוד ב, וכן בתלמוד בבלי מסכת ברכות דף נד/ב - אבן שבקש עוג מלך הבשן לזרוק על ישראל גמרא גמירי לה אמר מחנה ישראל כמה הוי תלתא פרסי איזיל ואיעקר טורא בר תלתא פרסי ואישדי עלייהו ואיקטלינהו אזל עקר טורא בר תלתא פרסי ואייתי על רישיה ואייתי קודשא בריך הוא עליה קמצי ונקבוה ונחית בצואריה הוה בעי למשלפה משכי שיניה להאי גיסא ולהאי גיסא ולא מצי למשלפה והיינו דכתיב שני רשעים שברת וכדרבי שמעון בן לקיש דאמר רבי שמעון בן לקיש מאי דכתיב שני רשעים שברת אל תקרי שברת אלא שרבבת משה כמה הוה עשר אמות שקיל נרגא בר עשר אמין שוור עשר אמין ומחייה בקרסוליה וקטליה </ref>שגובהו היה עשר אמות. יש מהמפרשים שבדרך כלל מפרשים דברים דומים בדרך משל, אלא שבגמרא משמע לכאורה שאין זה משל, שהגמרא דורשת דבר זה מהפסוק "הקים את המשכן" והמשכן היה גובהו עשר אמות <ref>תלמוד בבלי מסכת שבת דף צב/א - "ומשכן גופיה מנלן דכתיב עשר אמות אורך הקרש וכתיב ויפרוש את האהל על המשכן ואמר רב משה רבינו פרשו מכאן אתה למד גובהן של לויים עשר אמה"</ref>. אלא שבדברי רש"י על ברכות דף נד עמוד ב משמע שהקים עצמו לקומת המשכן - ומשמע שלא תמיד היה בגובה עשר אמות, אלא באותה פעם שהקים את המשכן, ובפעם שנלחם בעוג. ולפי זה יש לכאורה מקום לומר שדרך משל הדברים אמורים. ויש לעיין בזה. | * מבואר בגמרא <ref>במסכת שבת דף צב עמוד ב, וכן בתלמוד בבלי מסכת ברכות דף נד/ב - אבן שבקש עוג מלך הבשן לזרוק על ישראל גמרא גמירי לה אמר מחנה ישראל כמה הוי תלתא פרסי איזיל ואיעקר טורא בר תלתא פרסי ואישדי עלייהו ואיקטלינהו אזל עקר טורא בר תלתא פרסי ואייתי על רישיה ואייתי קודשא בריך הוא עליה קמצי ונקבוה ונחית בצואריה הוה בעי למשלפה משכי שיניה להאי גיסא ולהאי גיסא ולא מצי למשלפה והיינו דכתיב שני רשעים שברת וכדרבי שמעון בן לקיש דאמר רבי שמעון בן לקיש מאי דכתיב שני רשעים שברת אל תקרי שברת אלא שרבבת משה כמה הוה עשר אמות שקיל נרגא בר עשר אמין שוור עשר אמין ומחייה בקרסוליה וקטליה </ref>שגובהו היה עשר אמות. יש מהמפרשים שבדרך כלל מפרשים דברים דומים בדרך משל, אלא שבגמרא משמע לכאורה שאין זה משל, שהגמרא דורשת דבר זה מהפסוק "הקים את המשכן" והמשכן היה גובהו עשר אמות <ref>תלמוד בבלי מסכת שבת דף צב/א - "ומשכן גופיה מנלן דכתיב עשר אמות אורך הקרש וכתיב ויפרוש את האהל על המשכן ואמר רב משה רבינו פרשו מכאן אתה למד גובהן של לויים עשר אמה"</ref>. אלא שבדברי רש"י על ברכות דף נד עמוד ב <ref>רש"י ברכות דף נד/ב משה כמה הוי עשר אמין - שהרי הוא הקים את המשכן ודרשינן הקים את עצמו לקומת המשכן, וכתיב ביה עשר אמות אורך הקרש (שמות ל"ו):</ref>משמע שהקים עצמו לקומת המשכן - ומשמע שלא תמיד היה בגובה עשר אמות, אלא באותה פעם שהקים את המשכן, ובפעם שנלחם בעוג. ולפי זה יש לכאורה מקום לומר שדרך משל הדברים אמורים. ויש לעיין בזה. | ||
==ההבדל בין נבואת משה רבינו לנבואת שאר הנביאים== | ==ההבדל בין נבואת משה רבינו לנבואת שאר הנביאים== | ||