משה רבינו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←לידתו וינקותו
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
משה נולד ב[[מצרים]] בזמן שבני ישראל היו משועבדים שם, ל[[עמרם בן קהת]], ממנהיגי [[שבט לוי]]<ref>חז"ל מציינים כי היה "גדל הדור" {{דרוש מקור}}.</ref> ול[[יוכבד בת לוי]]. אחיו הגדולים היו [[מרים]] ו[[אהרן]]. | משה נולד ב[[מצרים]] בזמן שבני ישראל היו משועבדים שם, ל[[עמרם בן קהת]], ממנהיגי [[שבט לוי]]<ref>חז"ל מציינים כי היה "גדל הדור" {{דרוש מקור}}.</ref> ול[[יוכבד בת לוי]]. אחיו הגדולים היו [[מרים]] ו[[אהרן]]. | ||
הוא נולד לאחר שעמרם אביו החזיר את יוכבד אִשׁתו לביתו, לאחר ש[[גירושין|גרשה]] בעקבות גזירת [[פרעה]] שאסרה על הולדת בנים, והחזיר אותה בזכות עצתה של מרים בתו. בלידתו היתה | הוא נולד לאחר שעמרם אביו החזיר את יוכבד אִשׁתו לביתו, לאחר ש[[גירושין|גרשה]] בעקבות גזירת [[פרעה]] שאסרה על הולדת בנים, והחזיר אותה בזכות עצתה של מרים בתו. בלידתו היתה אימו בת 130. | ||
[[רבינו בחיי בן אשר|רבנו בחיי]] כתב שהקב"ה "מכין" את גואלם של ישראל, משה רבנו ולכן: "סמך פרשת הגואל (הולדת משה) לפרשת השעבוד והגלות, להורות - שהזמין הקב"ה רפואה למכה". | [[רבינו בחיי בן אשר|רבנו בחיי]] כתב שהקב"ה "מכין" את גואלם של ישראל, משה רבנו ולכן: "סמך פרשת הגואל (הולדת משה) לפרשת השעבוד והגלות, להורות - שהזמין הקב"ה רפואה למכה". | ||
בסיפור הולדת משה ב{{מקור|שמות ב$ספר שמות פרק ב}} לא מוזכרים שמות הוריו אלא רק: "וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי". ה[[מהר"ל]] מפראג<ref>בספרו "[[גבורות ה']]" (פרק טז)</ref> מסביר את הסיבה לדבר: "ולא הזכיר הכתוב שם עמרם ושם יוכבד... רק כתב שם איש, שהוא שם לכל איש, ואינו שם פרטי מיוחד, וזה מורה על מדרגה נבדלת אלקית..." עם זאת התורה ציינה כי הוא משבט לוי "זהו להודיע לך כי לא היה ראוי לצאת הגואל רק משבט לוי... במה שאמרו רז"ל כי שבט לוי לא נשתעבד במצרים, ולפיכך היה ראוי לצאת מהשבט הזה הגואל אותם מן השעבוד וכל זה מפני קדושת השבט הזה... " | בסיפור הולדת משה ב{{מקור|שמות ב$ספר שמות פרק ב}} לא מוזכרים שמות הוריו אלא רק: "וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי". ה[[מהר"ל]] מפראג<ref>בספרו "[[גבורות ה']]" (פרק טז)</ref> מסביר את הסיבה לדבר: "ולא הזכיר הכתוב שם עמרם ושם יוכבד... רק כתב שם איש, שהוא שם לכל איש, ואינו שם פרטי מיוחד, וזה מורה על מדרגה נבדלת אלקית..." עם זאת התורה ציינה כי הוא משבט לוי "זהו להודיע לך כי לא היה ראוי לצאת הגואל רק משבט לוי... במה שאמרו רז"ל כי שבט לוי לא נשתעבד במצרים, ולפיכך היה ראוי לצאת מהשבט הזה הגואל אותם מן השעבוד וכל זה מפני קדושת השבט הזה... " | ||
בת פרעה בוחרת את השם של התינוק שמצאה, משה רבינו, וכך נאמר: {{ציטוטון|וַתִּקְרָא שְׁמוֹ משֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן-הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ|שמות ב, י}}. [[רבי אברהם אבן עזרא]] כתב: "שם משה, מתורגם מלשון מצרים בלשון הקדש. ושמו בלשון מצרים היה מוניום. וכך | בת פרעה בוחרת את השם של התינוק שמצאה, משה רבינו, וכך נאמר: {{ציטוטון|וַתִּקְרָא שְׁמוֹ משֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן-הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ|שמות ב, י}}. [[רבי אברהם אבן עזרא]] כתב: "שם משה, מתורגם מלשון מצרים בלשון הקדש. ושמו בלשון מצרים היה מוניום. וכך ככתוב בספר עבודת האדמה הנעתק מלשון מצרים, אל לשון קדרים. גם ככה בספרי חכמי יון. אולי למדה בת פרעה את לשוננו או שאלה. ואל תתמה בעבור שאיננו משוי. כי השמות אינם נשמרים כמו הפעלים" - מכאן תשובה על המקור העברי של השם. | ||
דון יצחק אברבנאל כתב שיוכבד נתנה שמו (וַתִּקְרָא שְׁמו משֶׁה) על שם | דון יצחק אברבנאל כתב שיוכבד נתנה שמו (וַתִּקְרָא שְׁמו משֶׁה) על שם שבת פרעה, משתה אותו מן המים. כמו בספר ירמיה פרק טו אוֹי לִי אִמִּי כִּי (את) יְלִדְתִּנִי ו ספר שיר השירים פרק ד לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה לִבַּבְתִּינִי. | ||
רבי עובדיה ספורנו כבר קושר את השם למדרש: '''וַתִּקְרָא שְׁמו משֶׁה''' - כלומר: "מְמַלֵּט וּמושֶׁה אֶת אֲחֵרִים מִצָּרָה. '''וַתּאמֶר כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ'''. הַטַּעַם שֶׁקְּרָאתִיו 'משֶׁה' לְהורות שֶׁיְּמַלֵּט אֶת אֲחֵרִים הוּא, כִּי אָמְנָם מְשִׁיתִיהוּ מִן הַמַּיִם אַחַר שֶׁהָיָה מוּטָל בְּתוכָם. וְזֶה לא הָיָה כִּי אִם בִּגְזֵרַת עִירִין<ref>ע"פ {{מקור|דניאל ד, יד|כן}}.</ref>, כְּדֵי שֶׁיְּמַלֵּט הוּא אֶת אֲחֵרִים". | רבי עובדיה ספורנו כבר קושר את השם למדרש: '''וַתִּקְרָא שְׁמו משֶׁה''' - כלומר: "מְמַלֵּט וּמושֶׁה אֶת אֲחֵרִים מִצָּרָה. '''וַתּאמֶר כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ'''. הַטַּעַם שֶׁקְּרָאתִיו 'משֶׁה' לְהורות שֶׁיְּמַלֵּט אֶת אֲחֵרִים הוּא, כִּי אָמְנָם מְשִׁיתִיהוּ מִן הַמַּיִם אַחַר שֶׁהָיָה מוּטָל בְּתוכָם. וְזֶה לא הָיָה כִּי אִם בִּגְזֵרַת עִירִין<ref>ע"פ {{מקור|דניאל ד, יד|כן}}.</ref>, כְּדֵי שֶׁיְּמַלֵּט הוּא אֶת אֲחֵרִים". | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
* על שמו הראשוני שנאמר '''ותרא אותו כי טוב הוא'''– תניא: 'רבי מאיר אומר: "טוב" שמו. רבי יהודה אומר: "טוביה" שמו. רבי נחמיה אומר: הגון לנביאות (ראתה ברוח הקודש שעתיד [להיות הגון] לנבואה). * אחרים אומרים: נולד כשהוא מהול. | * על שמו הראשוני שנאמר '''ותרא אותו כי טוב הוא'''– תניא: 'רבי מאיר אומר: "טוב" שמו. רבי יהודה אומר: "טוביה" שמו. רבי נחמיה אומר: הגון לנביאות (ראתה ברוח הקודש שעתיד [להיות הגון] לנבואה). * אחרים אומרים: נולד כשהוא מהול. | ||
* וחכמים אומרים: בשעה שנולד משה נתמלא הבית כולו אור. כתיב הכא: 'ותרא אותו כי טוב הוא', וכתיב התם <ref>בראשית א,ד</ref> וירא אלהים את האור כי טוב [ויבדל אלקים בין האור ובין החשך]. | * וחכמים אומרים: בשעה שנולד משה נתמלא הבית כולו אור. כתיב הכא: 'ותרא אותו כי טוב הוא', וכתיב התם <ref>בראשית א,ד</ref> וירא אלהים את האור כי טוב [ויבדל אלקים בין האור ובין החשך]. | ||
* '''ותקח לו תבת גומא''' - מאי שנא 'גומא'? אמר רבי אלעזר: | * '''ותקח לו תבת גומא''' - מאי שנא 'גומא'? אמר רבי אלעזר: מהיכן לצדיקים שממונם חביב עליהם יותר מגופן (שדמיו מועטין, ואף על פי שהיה משתמר גופו יותר בשל [בתיבה של] עצים שקשים וחזקים), וכל כך למה? לפי שאין פושטין ידיהן בגזל. לרבי שמואל בר נחמני יש הסבר אחר מדוע נבחר הגומא לאחסון משה רבינו:" אמר: דבר רך שיכול לעמוד בפני דבר רך ובפני דבר קשה (בזה הוא משתמר יפה מן הכל, לפי שהדבר הקשה - כשהמים מוליכין אותו בחזקה - הוא נתקל והוא נישוף ונשבר, אבל דבר קל - נתקל ונזדקר באבן לאחוריו). | ||
* '''ותחמרה בחמר ובזפת'''' - תנא: 'חמר מבפנים וזפת מבחוץ, כדי שלא יריח אותו צדיק ריח רע (של זפת)'. - אפילו לזה משפחתן דאגה. | * '''ותחמרה בחמר ובזפת'''' - תנא: 'חמר מבפנים וזפת מבחוץ, כדי שלא יריח אותו צדיק ריח רע (של זפת)'. - אפילו לזה משפחתן דאגה. | ||