חוב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 20 בתים ,  4 באוגוסט 2008
מ
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
מאין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:


בטעם הדעות שאי אפשר למוכרו מדאורייתא יש שלושה הסברים {{מקור|(קובץ שיעורים בבא בתרא שפט)}}:  
בטעם הדעות שאי אפשר למוכרו מדאורייתא יש שלושה הסברים {{מקור|(קובץ שיעורים בבא בתרא שפט)}}:  
 
@ משום שאין לשטרות מעשה קניין.
א) משום שאין לשטרות מעשה קניין.
@ משום שאי אפשר להקנות חוב {{מקור|(את שני הצדדים הללו הביא גם פרי משה קניינים לד-ג ד"ה ויש)}}.
 
@ משום שהחוב הוא דבר שלא בא לעולם {{מקור|(וכן כתב האורים ותומים סו, והוסיף שלפי זה לרבי מאיר שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם - המכירה תועיל מדאורייתא. אך במערכת הקניינים (ה ד"ה אבל) חלק על טעם זה, משום שלדעתו במכירת שטרות אינו מוכר את הכסף שיגבה, אלא את הזכות והשעבוד, שהלוקח יוכל לגבות בלי המוכר, והזכות הזו כבר באה לעולם)}}.
ב) משום שאי אפשר להקנות חוב {{מקור|(את שני הצדדים הללו הביא גם פרי משה קניינים לד-ג ד"ה ויש)}}.
 
ג) משום שהחוב הוא דבר שלא בא לעולם {{מקור|(וכן כתב האורים ותומים סו, והוסיף שלפי זה לרבי מאיר שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם - המכירה תועיל מדאורייתא. אך במערכת הקניינים (ה ד"ה אבל) חלק על טעם זה, משום שלדעתו במכירת שטרות אינו מוכר את הכסף שיגבה, אלא את הזכות והשעבוד, שהלוקח יוכל לגבות בלי המוכר, והזכות הזו כבר באה לעולם)}}.


'''ונפרט כעת את דינו של כל קניין - האם הוא מועיל להקנות גם שטר חוב''':
'''ונפרט כעת את דינו של כל קניין - האם הוא מועיל להקנות גם שטר חוב''':
שורה 40: שורה 37:


'''דבר שאינו ברשותו''' - נחלקו הראשונים האם חוב נחשב ברשותו, ויש בזה ארבע דעות:
'''דבר שאינו ברשותו''' - נחלקו הראשונים האם חוב נחשב ברשותו, ויש בזה ארבע דעות:
 
@ אינו ברשותו של המלווה ולכן אינו יכול להקדישו {{מקור|(רי"ף בבא קמא ריש פרק ד, וכן כתב ספר המקנה ב-ז (ד"ה בתשובת) שמלווה על פה נחשב אינו ברשותו ולכן אי אפשר להקנותו בשום קניין)}}.
א) אינו ברשותו של המלווה ולכן אינו יכול להקדישו {{מקור|(רי"ף בבא קמא ריש פרק ד, וכן כתב ספר המקנה ב-ז (ד"ה בתשובת) שמלווה על פה נחשב אינו ברשותו ולכן אי אפשר להקנותו בשום קניין)}}.
@ הוא ברשותו ואפשר להקדישו {{מקור|(בעל המאור בבא קמא ריש פרק ד, והקובץ שיעורים בבא בתרא תקכב דן במחלוקת הרי"ף ובעל המאור הנ"ל)}}.
 
@ אינו ברשותו ואעפ"כ יכול להקדישו {{מקור|(המרדכי בבא בתרא תקסה)}}.
ב) הוא ברשותו ואפשר להקדישו {{מקור|(בעל המאור בבא קמא ריש פרק ד, והקובץ שיעורים בבא בתרא תקכב דן במחלוקת הרי"ף ובעל המאור הנ"ל)}}.
@ אם הלווה כופר בו - המלווה אינו יכול להקדישו, אך אם אינו כופר בו או מעכבו - יכול להקדישו {{מקור|(מאירי בבא קמא סח: (ד"ה זה שאמרו) בשם חלק מהראשונים)}}.
 
ג) אינו ברשותו ואעפ"כ יכול להקדישו {{מקור|(המרדכי בבא בתרא תקסה)}}.
 
ד) אם הלווה כופר בו - המלווה אינו יכול להקדישו, אך אם אינו כופר בו או מעכבו - יכול להקדישו {{מקור|(מאירי בבא קמא סח: (ד"ה זה שאמרו) בשם חלק מהראשונים)}}.


'''דבר שלא בא לעולם''' - חוב שעדיין לא הגיע זמנו לגבות, אעפ"כ נחשב בא לעולם, ולכן מועילה בו מחילה {{מקור|(שער המלך מכירה כב-ט בשם מהרי"ק, דן בזה ספר המקנה יב-ז ד"ה השעה"מ)}}<ref>בערך דבר שלא בא לעולם בסעיף "בקניינים שונים" (ד"ה מחילה) דנו האם מחילה מועילה בדבר שלא בא לעולם.</ref>.
'''דבר שלא בא לעולם''' - חוב שעדיין לא הגיע זמנו לגבות, אעפ"כ נחשב בא לעולם, ולכן מועילה בו מחילה {{מקור|(שער המלך מכירה כב-ט בשם מהרי"ק, דן בזה ספר המקנה יב-ז ד"ה השעה"מ)}}<ref>בערך דבר שלא בא לעולם בסעיף "בקניינים שונים" (ד"ה מחילה) דנו האם מחילה מועילה בדבר שלא בא לעולם.</ref>.
שורה 54: שורה 47:


'''הפקעת הלוואתו של גוי''', דהיינו שהישראל פטור מלפרוע את חובו לגוי {{מקור|(בבא קמא קיג.)}}, יש בזה שלוש שיטות באחרונים {{מקור|(הביאם ודן בדבריהם קונטרסי שיעורים בבא קמא יז-יד ד"ה מכל)}}:
'''הפקעת הלוואתו של גוי''', דהיינו שהישראל פטור מלפרוע את חובו לגוי {{מקור|(בבא קמא קיג.)}}, יש בזה שלוש שיטות באחרונים {{מקור|(הביאם ודן בדבריהם קונטרסי שיעורים בבא קמא יז-יד ד"ה מכל)}}:
 
@ החוב מתבטל {{מקור|(מהרש"ל)}}.
א) החוב מתבטל {{מקור|(מהרש"ל)}}.
@ החוב נשאר, אלא שפטור מלפרוע אותו {{מקור|(מהרש"א ושערי יושר)}}.
 
@ אין פטור, אלא שכאשר הישראל אומר "הנני מפקיע את החוב" הוא מתבטל {{מקור|(תומים ושער המשפט)}}.
ב) החוב נשאר, אלא שפטור מלפרוע אותו {{מקור|(מהרש"א ושערי יושר)}}.
 
ג) אין פטור, אלא שכאשר הישראל אומר "הנני מפקיע את החוב" הוא מתבטל {{מקור|(תומים ושער המשפט)}}.


'''חזקת שטרך בידי''' מאי בעי שנאמרה על שטר מלווה, חקרו ראשי הישיבות בטעמה {{מקור|(גר"ח סטנסיל קטו, שטו, קובץ שיעורים בבא בתרא תרב, תרג)}}:
'''חזקת שטרך בידי''' מאי בעי שנאמרה על שטר מלווה, חקרו ראשי הישיבות בטעמה {{מקור|(גר"ח סטנסיל קטו, שטו, קובץ שיעורים בבא בתרא תרב, תרג)}}:
 
@ חזקת אומדנא, שאילו היה פורע לא היה משאיר את השטר ביד המלווה. וזה בירור המציאות האמיתית - שבאמת עדיין לא פרע את החוב {{מקור|(ובשיעורי ר' אלחנן (בבא בתרא ד ד"ה ולפ"ז) הוסיף שאינה ודאית, אלא רק מרעת את הטענה שפרע, ולכן משלם - שאין ספק (האם פרע) מוציא מידי ודאי (שהיה חייב))}}.
א) חזקת אומדנא, שאילו היה פורע לא היה משאיר את השטר ביד המלווה. וזה בירור המציאות האמיתית - שבאמת עדיין לא פרע את החוב {{מקור|(ובשיעורי ר' אלחנן (בבא בתרא ד ד"ה ולפ"ז) הוסיף שאינה ודאית, אלא רק מרעת את הטענה שפרע, ולכן משלם - שאין ספק (האם פרע) מוציא מידי ודאי (שהיה חייב))}}.
@ התחייבות לשלם כשהשטר ביד המלווה. וזו הנהגה, כלומר אנו רק פוסקים את הדין, אך המציאות - האם באמת פרע את חובו או לא - עדיין לא ידועה לנו.
 
ב) התחייבות לשלם כשהשטר ביד המלווה. וזו הנהגה, כלומר אנו רק פוסקים את הדין, אך המציאות - האם באמת פרע את חובו או לא - עדיין לא ידועה לנו.


'''כתב ידו''' (בלי עדים) גובה מנכסים בני חורין {{מקור|(בבא בתרא קעה:)}}.
'''כתב ידו''' (בלי עדים) גובה מנכסים בני חורין {{מקור|(בבא בתרא קעה:)}}.


==ראה גם==
==ראה גם==
[[כתיבה ומסירה]]
* [[כתיבה ומסירה]]


[[מעמד שלושתן]]
* [[מעמד שלושתן]]


[[ערב]]
* [[ערב]]


[[פריעת בעל חוב]]
* [[פריעת בעל חוב]]


[[שטר ראיה]]
* [[שטר ראיה]]


[[שעבוד]]
* [[שעבוד]]


[[שעבודא דרבי נתן, שמיטה {{מקור|(בסעיף "שמיטת כספים")}}.]]
* [[שעבודא דרבי נתן, שמיטה {{מקור|(בסעיף "שמיטת כספים")}}.]]




שורה 88: שורה 76:
<references />
<references />


[[קטגוריה:דיני ממונות]]
* [[קטגוריה:דיני ממונות]]
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
16,530

עריכות

תפריט ניווט