157
עריכות
תורה ומדע: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←התייחסות לסתירות בין התורה למדע: הוספתי קצת. מתכוין בעז"ה להכניס בעתיד גם את מה שהיה כאן בעבר.
אין תקציר עריכה |
(←התייחסות לסתירות בין התורה למדע: הוספתי קצת. מתכוין בעז"ה להכניס בעתיד גם את מה שהיה כאן בעבר.) |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
מקורות אלו דנים בחלקים מהמדע העתיק, או בשורשיו של המדע, אך לגבי רוב רובו של המדע הנמצא בידינו כיום - ידוע לנו באופן מפורט גם מהו מקורו, על סמך אלו ניסויים או ראיות אחרות הוסקו המסקנות, ובוודאי שהוא בבחינת "חכמה בגויים". כמו כן לגבי עמים מסוימים, כמו בני המאיה האולמקים במרכז אמריקה, ברור שלא קיבלו את ידיעותיהם מבני ישראל. אם כי ייתכן שקבלו חלק במסורת מנוח או בניו. | מקורות אלו דנים בחלקים מהמדע העתיק, או בשורשיו של המדע, אך לגבי רוב רובו של המדע הנמצא בידינו כיום - ידוע לנו באופן מפורט גם מהו מקורו, על סמך אלו ניסויים או ראיות אחרות הוסקו המסקנות, ובוודאי שהוא בבחינת "חכמה בגויים". כמו כן לגבי עמים מסוימים, כמו בני המאיה האולמקים במרכז אמריקה, ברור שלא קיבלו את ידיעותיהם מבני ישראל. אם כי ייתכן שקבלו חלק במסורת מנוח או בניו. | ||
==התייחסות לסתירות בין התורה למדע== | ==התייחסות לסתירות בין התורה למדע== | ||
דעת הרמב"ם שאין לתמוה על כך שחלק מדברי חז"ל אינם כמו המדע, כי חז"ל לקחו את ידיעותיהם מחכמי דורם שלא היו בקיאים כמו חכמי הדורות האחרונים{{הערה|דעה זו מובאת בספר [[מורה נבוכים]] ח"ג פי"ד}}. עם זאת כנראה דעת בעלי התוספות אינה כן כמו שמוכח בדברי התוספות מסכת ערובין דף יד{{הערה|דבור המתחיל "והאיכא משהו" שהקשו איך ייתכן שהיחס בין היקף המעגל לרוחבו מצומצם לפי הגמרא ולפי דברי חכמי המידות הוא לא מצומצם. ולא תירצו שזה לפי דעת חכמי דורם}}. גם הר"ש במשנה כלאיים פרק ה' משנה ה' דחה את דברי "חכמי המידות" בעניין [[משפט פיתגורס]] מכוח קושיא שאין זה מתאים עם דברי המשנה{{הערה|והתוספות יום טוב שם הקשה עליו שאין לדחות את דברי חכמי המידות אלא לומר שאנו לא יודעים לתרץ}}. | |||
[[קטגוריה:אמונה ומחשבת ישראל]] | [[קטגוריה:אמונה ומחשבת ישראל]] | ||