רבי אברהם צבי הירש אייזנשטאט דומ"ץ: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 51: שורה 51:
== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==


==תולדות חייו==
נולד בשנת תקע"ב בביאליסטוק שבמזרח פולין (באיזור הגבול עם ליטא) לר' יעקב אשר אייזנשטט, סוחר ומגיד שיעור קבוע, מצאצאי [[רבי מאיר אייזנשטט]] בעל [[שו"ת]] "פנים מאירות" ולאמו רחל.
על פי עדותו (הקדמה לפתחי תשובה על אה"ע): "מיום עמדי על דעתי חמודי תבל מאסתי, הבלי הזמן אחרי גווי השלכתי, בד' אמות של הלכה הלכתי ובצל החכמה חמדתי וישבתי". בצעירותו למד בבית המדרש בעיר אצל הדיין ר' שמואל הלוי בעל בגדי ישע ואצל ר' גרשון חן טוב בעל "מנחה חדשה". בגיל 15 נשא לאשה את בתו של הגביר ר' יהודה לייב הכהן מגרודנא. אשתו עסקה במסחר בניירות, וקיימה קשרי מסחר עם משרדי השלטונות בביאליסטוק. לאחר כמה שנים, עברו משרדי השלטונות לגרודנא, ולכן עבר עם משפחתו לעיר, אולם בגרודנא לא צלחו עסקיה של אשתו, והוא נאלץ לקבל על עצמו משרת דיין בעיר. לאחר כמה שנות דיינות בגרודנא, עבר לכהן כרב בברסטוביץ הסמוכה, ומשם עבר, בשנת תרט"ז לכהן כרב באוטייאן. הוא התפרסם ברחבי מזרח אירופה בזכות חיבורו (ראה להלן), וערים רבות וחשובות (בהן פוניבז') שלחו לו הצעות רבנות, אולם הוא סרב ובחר להשאר באוטייאן.
נודע גם בצדקותו, ורבים שחרו לפתחו לקבלת ברכה והתייעצות, ואף ה[[אדמו"ר]] מליובאוויטש "[[הצמח צדק]]" שלח חסידים שהתגוררו באיזור אוטייאן לקבל ממנו ברכה. מספרים כמה סיפורים על ברכות שקוימו ומופתים שונים.
נודע בהנהגתו לשלם מכספו את חוב העני שחייב בדין, על אף שמשכורתו לא היתה גבוהה מאד.
כשיצא החוק המאפשר להיפטר משירות צבאי תמורת תשלום מס, ערך סיבוב, ביחד עם גיס בנו ר' אליעזר דון יחיא בערי ליטא לגיוס כספים לפדיון בני העניים משירות צבאי.
לאחר 12 שנות רבנות באוטייאן, בחורף תרכ"ה חלה ועבר לקניגסברג לצרכי רפואה. בקניגסברג ניתנה לו תעודת רבנות, והוא סידר את ענייני הכשרות והשחיטה בעיר. ביום ג' ב[[אלול]] תרכ"ח נפטר ונטמן בקניגסברג, בין קבריהם של בעל "[[באר היטב]]" על השו"ע ו[[רבי יעקב צבי מקלנבורג]] בעל "הכתב והקבלה" שכיהן כרבה של העיר.
בנו ר' בנימין, בעל ספר "משאת בנימין", כיהן אחריו כרב באוטייאן.
==פתחי תשובה==
==פתחי תשובה==
את שמו קנה בזכות ספרו הנודע פתח תשובה, על שלושה חלקים מה[[שולחן ערוך]], [[יורה דעה]], [[אבן העזר]] ו[[חושן משפט]]( על [[אורח חיים]] נכתב הספר "שערי תשובה" לפניו, ולכן לא כתב "פתחי תשובה" על חלק זה). ספר זה, המהווה ליקוט וסיכום של יותר מ-180 ספרים (בעיקר ספרי [[שו"ת]]- ומכן שמו פתח תשובה) על השולחן ערוך, בתוספות חידושים והערות משלו. את הפירוש ליורה דעה החל לכתבו בהיותו בן 18 בביאליסטוק. מלאכת כתיבתו נמשכה ארבע שנים והוא יצא לאור בשנת תקצ"ו בוילנא, בהיותו בן 22 בלבד. בתחילה חשש המחבר להדפיסו, מחמת גילו הצעיר, אולם משחלה והיה חשש כבד לחייו, פחד שמא ימות והכתבים יאבדו, ולכן הוציאם. הספר התקבל בהתלהבות על ידי הרבנים ומורי ההוראה (שכן הוא מסכם להם את כל ספרי האחרונים על השו"ע), ונדפס בעוד ועוד מהדורות, חלקן גם ללא אישור המחבר (המחבר קבל על כך במכתב משנת תרי"ח לרבה של לבוב, [[רבי יוסף שאול נתנזון]], בעל שו"ת "שואל ומשיב", על מדפיסים בעירו לבוב שהדפיסו ללא אישור את הספר).   
את שמו קנה בזכות ספרו הנודע פתח תשובה, על שלושה חלקים מה[[שולחן ערוך]], [[יורה דעה]], [[אבן העזר]] ו[[חושן משפט]]( על [[אורח חיים]] נכתב הספר "שערי תשובה" לפניו, ולכן לא כתב "פתחי תשובה" על חלק זה). ספר זה, המהווה ליקוט וסיכום של יותר מ-180 ספרים (בעיקר ספרי [[שו"ת]]- ומכן שמו פתח תשובה) על השולחן ערוך, בתוספות חידושים והערות משלו. את הפירוש ליורה דעה החל לכתבו בהיותו בן 18 בביאליסטוק. מלאכת כתיבתו נמשכה ארבע שנים והוא יצא לאור בשנת תקצ"ו בוילנא, בהיותו בן 22 בלבד. בתחילה חשש המחבר להדפיסו, מחמת גילו הצעיר, אולם משחלה והיה חשש כבד לחייו, פחד שמא ימות והכתבים יאבדו, ולכן הוציאם. הספר התקבל בהתלהבות על ידי הרבנים ומורי ההוראה (שכן הוא מסכם להם את כל ספרי האחרונים על השו"ע), ונדפס בעוד ועוד מהדורות, חלקן גם ללא אישור המחבר (המחבר קבל על כך במכתב משנת תרי"ח לרבה של לבוב, [[רבי יוסף שאול נתנזון]], בעל שו"ת "שואל ומשיב", על מדפיסים בעירו לבוב שהדפיסו ללא אישור את הספר).   
2,256

עריכות

תפריט ניווט