פרשת ויקרא: הבדלים בין גרסאות בדף

===הסבר הכוזרי===

הכוזרי במאמר שני<ref>מאמר שני אות כה</ref> דן בעניין הקורבנות ומתמקד בפסוק שהובא לעיל "את קורבני לחמי לאישי ריח ניחוחי". לדבריו, אין לפרש את הפסוק כפשטו, שהקורבנות הינן לחמו של הקב"ה ומאכלו, אלא הוא משל לרעיון רוחני. הוא מדייק מכך שהפסוק מדבר על אש (אישי) ומסביר כי הקורבנות הם לחם לאש השורפת אותם, ועל ידי עריכת הקורבנות באופן השלם ניתן להשרות את שכינתו של הקב"ה במשכן ובמקדש, ולחבר את הרוחני בגשמי.

בחסידות <ref>עיין שפת אמת (פנחס תרל"ח) וכן בפרי הארץ פרשת תצוה.</ref> מסבירים שעניין הקורבנות הוא להעלות את מדרגת כל הבריאה. לשיטתם, העולם מחולק ל4 רמות- דם צומח חי ומדבר כאשר כל מדרגה נעלית מחברתה. הזריעה באדמה מעלה אותה למדרגת הצומח, היכול להתעלות גם הוא לדרגת חי כאשר ייאכל על ידי החיה וייהפך לחלק ממנה ממש. יוצא אם כן, שכאשר שוחטים את החיה, ניתן להעלות את כל 4 המדרגות הקיימות בה למדרגת קודש.

==לשון קורבן==

בפרשה, מופיע לראשונה בתנ"ך הביטוי קורבן ביחס לזביחה לפני ה', מושג שלאחר מכן חוזר רבות במהלך הספר ואף בשאר חומשי התורה. למרות שגם נוח הקריב קורבנות לה' לא מוזכר אצלו לשון קורבן אלא "ויעל עולות במזבח" (בראשית ח,כ). באותו אופן, כאשר יעקב מקריב קורבן לאלוהי אביו יצחק, שוב מבכרת התורה את לשון הזבח "ויזבח זבחים לאלוהי אביו יצחק" (בראשית מו,א) על פני הקורבן. מאידך, מספר ויקרא ואילך התורה משתמשת בשם קורבן אף יותר פעמים מהשם זבח?