17,692
עריכות
ציפורי מצורע: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←הדינים
אין תקציר עריכה |
(←הדינים) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ציפורי מצורע''' הן שתי ציפורי הדרור הנילקחות לטהרת ה[[מצורע]], או לטהרת הבית המנוגע. | '''ציפורי מצורע''' הן שתי ציפורי הדרור הנילקחות לטהרת ה[[מצורע]], או לטהרת הבית המנוגע. | ||
==הדינים== | ==הדינים== | ||
ציפורי המצורע צריכות להיות ציפורי דרור טהורות החיות מחוץ לעיר {{הערה| משנה נגעים יד, א. רמב"ם טומאת צרעת יא, א}}. ציפורים שאינן ציפורי דרור על אף שהן טהורות אינן כשרות אף בדיעבד {{הערה| רמב"ן על התורה ויקרא יד, ד}}. מצווה לכתחילה ששתי ציפורים אלו תהיינה שוות במראה (שיהיה להן אותו גוון) ובקומה (שתהא קומתן שווה) ובדמים (שיהא מחירן שווה) וכן שייקנו בבת אחת. בדיעבד אף אם אף אחד מתנאים אלו לא התקיים- המצורע נטהר {{הערה| נגעים יד, ה. רמב"ם טומאת צרעת יא, ח}}. | |||
את | ==דרך טהרת המצורע== | ||
את הציפור | לאחר שנרפא המצורע מנגעו, עליו להביא את שתי ציפורי הדרור יחד עם עץ ארז ושני תולעת ואזוב. בתחילה, הכהן שוחט את הציפור המובחרת משתי הציפורים {{הערה| רמב"ם טומאת צרעת יא, א}} אל כלי חרס שבתוכו נמצאים מי מעיין טהורים {{הערה| ויקרא יד,ה}} וממצה את דמה לתוך הכלי. לאחר השחיטה ומיצוי הדם, הכהן קובר את הציפור בפני המצורע המטהר משום שהיא אסורה בהנאה {{הערה| רמב"ם שם, פירוש ברטנורא על המשנה}}. | ||
בחלקה השני של הטהרה, הכהן כורך את עץ הארז {{הערה| אורכו אמה}} ושני התולעת והאזוב יחדיו ומצמיד אותם אל הציפור השניה (אך אינו כורך אותם). על הכהן להטביל את הציפור יחד עם אגודת האזוב במים ובדם שבכלי החרס, ומזה שבע פעמים על החלק האחורי של יד המצורע. לאחר ההזאה, הכהן משלח את הציפור מחוץ לעיר, ואף אם היא שבה אליו לאחר מכן עליו לשוב ולשלחה אפילו מאה פעמים {{הערה| רמב"ם שם}}. | |||
==הצורך בשתי ציפורים== | ==הצורך בשתי ציפורים== | ||