תענית בכורות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==על מי מוטלת התענית== | ==על מי מוטלת התענית== | ||
תענית בכורות כוללת את כל הבכורים הזכרים משום שכל בכורי מצרים מתו: גם בכור שהיה פטר רחם לאמו, וגם בכור לאביו שזוכה לחלק כפול בירושתו. לכן, גם בכור לאביו שאינו בכור לאמו או בכור לאמו ואינו בן בכור לאביו חייבים בתענית. בנוסף, גם בכורי לווים וכהנים מחויבים להתענות {{הערה| שו"ע ורמ"א סימן תע}}. נהגו שגם מי שאינו בכור, אך נולד לו בן בכור, צם במקום בנו הבכור עד שיגדל {{הערה| רמ"א שם}}. במידה וגם האב בכור, צום האב עולה לבנו וכן כאשר האב אוכל בסעודת מצווה, הוא נפטר גם מהצום עבור בנו. | תענית בכורות כוללת את כל הבכורים הזכרים משום שכל בכורי מצרים מתו: גם בכור שהיה פטר רחם לאמו, וגם בכור לאביו שזוכה לחלק כפול בירושתו. לכן, גם בכור לאביו שאינו בכור לאמו או בכור לאמו ואינו בן בכור לאביו חייבים בתענית. בנוסף, גם בכורי לווים וכהנים מחויבים להתענות {{הערה| שו"ע ורמ"א סימן תע}}. בכור הנולד בניתוח קיסרי נחלקו הפוסקים האם חייב בתענית, משום שאינו נחשב כבכור לעניין פטר רחם {{הערה| יו"ד סימן שה}} וכן אינו מוגדר כבכור לעניין ירושה {{הערה| חו"מ סימן רעז}}. למעשה מכיוון שהספק הוא במנהג, הוא אינו חייב בתענית, אך ראוי שישמע סיום מסכת {{הערה| כה"ח תע,ג}}. | ||
נהגו שגם מי שאינו בכור, אך נולד לו בן בכור, צם במקום בנו הבכור עד שיגדל {{הערה| רמ"א שם}}. במידה וגם האב בכור, צום האב עולה לבנו וכן כאשר האב אוכל בסעודת מצווה, הוא נפטר גם מהצום עבור בנו. | |||
==סיום מסכת לפטירת הצום== | ==סיום מסכת לפטירת הצום== | ||
| שורה 16: | שורה 18: | ||
למרות דעות אלו, מכיוון שמקור התענית הוא רק ממנהג, וכן שבדורנו לא נוהגים להרבות בתעניות ויש חשש שהתענית תפריע לליל הסדר שלאחריה {הערה| ערוך השולחן או"ח סימן תע סעיף ה}, המנהג הרווח כיום הוא להקל. נוהגים בבתי הכנסת ובבתי המדרש לכוון שיהיו סיומי מסכתות בערב פסח ולעשות סיומי מסכת המוניים בשביל לפטור את הבכורים. הסיום מתקיים לרוב מיד לאחר תפילת שחרית של ערב פסח, והבכורים מקפידים להשתתף בסיום ובסעודת המצוה שלאחריו. לאחר האכילה בסעודת המצוה, מותר לבכורים לאכול גם בשאר שעות היום. יש מגדולי ישראל שנהגו גם בדורנו לצום בערב פסח כגון [[הרב קוק]] {{הערה| עולת ראיה ח"ב עמ' רמג}} [[הבן איש חי]] {הערה| שו"ת רב פעלים ח"ד או"ח סי' לה} [[רבי יוסף יצחק שניאורסון]] {{הערה| שיחת י"ט כסלו תשט"ז}} ועוד. | למרות דעות אלו, מכיוון שמקור התענית הוא רק ממנהג, וכן שבדורנו לא נוהגים להרבות בתעניות ויש חשש שהתענית תפריע לליל הסדר שלאחריה {הערה| ערוך השולחן או"ח סימן תע סעיף ה}, המנהג הרווח כיום הוא להקל. נוהגים בבתי הכנסת ובבתי המדרש לכוון שיהיו סיומי מסכתות בערב פסח ולעשות סיומי מסכת המוניים בשביל לפטור את הבכורים. הסיום מתקיים לרוב מיד לאחר תפילת שחרית של ערב פסח, והבכורים מקפידים להשתתף בסיום ובסעודת המצוה שלאחריו. לאחר האכילה בסעודת המצוה, מותר לבכורים לאכול גם בשאר שעות היום. יש מגדולי ישראל שנהגו גם בדורנו לצום בערב פסח כגון [[הרב קוק]] {{הערה| עולת ראיה ח"ב עמ' רמג}} [[הבן איש חי]] {הערה| שו"ת רב פעלים ח"ד או"ח סי' לה} [[רבי יוסף יצחק שניאורסון]] {{הערה| שיחת י"ט כסלו תשט"ז}} ועוד. | ||
בכור שקשה לו להתענות ואינו יכול לשמוע סיום מסכת רשאי לפדות את הצום בצדקה {{הערה| כף החיים סימן ת"ע}}. | |||
===מה מוגדר כסיום=== | ===מה מוגדר כסיום=== | ||
סיום המוגדר כסעודת מצווה הפוטר את כל המשתתפים בו הוא סיום מסכת מהתלמוד הבבלי או הירושלמי, וכן סיום סדר שלם מששה סדרי משנה ובתנאי שהלימוד היה בהבנה ולא בקריאה בלבד {{הערה| פניני הלכה פסח}}. ה[[אגרות משה]] {הערה| או"ח א, סימן קנז}} כתב שניתן לעשות סיום גם על ספר נביאים שלם בעיון כי לא תיקנו סיום מסכת רק על מסכת מהגמרא. אך, במידה והסיום לא מקובל כסיום חשוב, רק המסיים עצמו נפטר בסעודת המצווה ואין אחרים נפטרים מסעודת סיום זו {הערה| יביע אומר או"ח כו}. | סיום המוגדר כסעודת מצווה הפוטר את כל המשתתפים בו הוא סיום מסכת מהתלמוד הבבלי או הירושלמי, וכן סיום סדר שלם מששה סדרי משנה ובתנאי שהלימוד היה בהבנה ולא בקריאה בלבד {{הערה| פניני הלכה פסח}}. ה[[אגרות משה]] {{הערה| או"ח א, סימן קנז}} כתב שניתן לעשות סיום גם על ספר נביאים שלם בעיון כי לא תיקנו סיום מסכת רק על מסכת מהגמרא. אך, במידה והסיום לא מקובל כסיום חשוב, רק המסיים עצמו נפטר בסעודת המצווה ואין אחרים נפטרים מסעודת סיום זו {{הערה| יביע אומר או"ח כו}}. | ||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||