17,689
עריכות
תענית בכורות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''תענית בכורות''' (מוכרת גם בשם "תענית בכורים") היא מנהג שבו הבכורות צמים בערב פסח יום יד ניסן. המנהג המקובל כיום הוא לפטור את הצום בסיום מסכת ובסעודת מצווה לאחריו. | '''תענית בכורות''' (מוכרת גם בשם "תענית בכורים") היא מנהג שבו הבכורות צמים בערב פסח יום יד ניסן. המנהג המקובל כיום הוא לפטור את הצום בסיום מסכת ובסעודת מצווה לאחריו. | ||
==מקור== | ==מקור== | ||
במסכת סופרים {{הערה| פרק כא הלכה ג}} מובא: {{ציטוטון|אין מתענין עד שיעבור ניסן אלא הבכורות שמתענין בערב הפסח}}. בירושלמי {{הערה| ריש פרק ערבי פסחים}} ישנם שתי גרסאות בדבר, לפי גירסא אחת הבכורות מתענים, בעוד שלפי גירסא שניה אין הם מתענים. רוב הראשונים {{הערה| כגון הרמב"ן והר"ן}} גרסו בירושלמי שיש לצום, אך הראבי"ה כתב שאין לצום וכן פסק הגר"א. המרדכי הביא את שיטת רבי יחיאל הסובר שמנהג הבכורים להתענות הוא רק בלחם ומיני מזונות, אבל מותר להם לאכול מיני תרגימא כגון בשר, דגים או פירות וירקות. להלכה, השו"ע {הערה| או"ח סימן תע,א}} פסק שהמנהג לצום כשיטת רוב הראשונים, והמשנ"ב {{הערה| שם ס"ק ב}} פסק שבשעת הצורך ניתן להקל כר' יחיאל. | במסכת סופרים {{הערה| פרק כא הלכה ג}} מובא: {{ציטוטון|אין מתענין עד שיעבור ניסן אלא הבכורות שמתענין בערב הפסח}}. בירושלמי {{הערה| ריש פרק ערבי פסחים}} ישנם שתי גרסאות בדבר, לפי גירסא אחת הבכורות מתענים, בעוד שלפי גירסא שניה אין הם מתענים. רוב הראשונים {{הערה| כגון הרמב"ן והר"ן}} גרסו בירושלמי שיש לצום, אך הראבי"ה כתב שאין לצום וכן פסק הגר"א. המרדכי הביא את שיטת רבי יחיאל הסובר שמנהג הבכורים להתענות הוא רק בלחם ומיני מזונות, אבל מותר להם לאכול מיני תרגימא כגון בשר, דגים או פירות וירקות. להלכה, השו"ע {{הערה| או"ח סימן תע,א}} פסק שהמנהג לצום כשיטת רוב הראשונים, והמשנ"ב {{הערה| שם ס"ק ב}} פסק שבשעת הצורך ניתן להקל כר' יחיאל. | ||
==טעם התענית== | ==טעם התענית== | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
ה[[מגן אברהם]] {{הערה| סימן תע}} כתב בשם ה[[עולת שבת]]: {{ציטוטון|דיכולין הבכורים לאכול על סעודת מילה, והמחמיר תבוא עליו ברכה}}. המשנ"ב הביא את דברי המגן אברהם והרחיב את דבריו לכלל סעודות המצווה (כגון פדיון הבן) אך כתב שצריך לפרוע את התענית ביום אחר לאחר הפסח, והביא שיש הנוהגים לשמוע סיום מסכת ולהצטרף לסעודת המצווה ולפטור עצמם בכך מן הצום. בעל ה[[התשובה מאהבה]] כתב שאין להשתתף בסיום מסכת רק על מנת להיפטר מן הצום, וכן שאף מי שמקל לפטור עצמו מן התענית על ידי הסיום, צריך ללמוד בעצמו את המסכת ולא יכול להצטרף לסיום מסכת של אחרים. | ה[[מגן אברהם]] {{הערה| סימן תע}} כתב בשם ה[[עולת שבת]]: {{ציטוטון|דיכולין הבכורים לאכול על סעודת מילה, והמחמיר תבוא עליו ברכה}}. המשנ"ב הביא את דברי המגן אברהם והרחיב את דבריו לכלל סעודות המצווה (כגון פדיון הבן) אך כתב שצריך לפרוע את התענית ביום אחר לאחר הפסח, והביא שיש הנוהגים לשמוע סיום מסכת ולהצטרף לסעודת המצווה ולפטור עצמם בכך מן הצום. בעל ה[[התשובה מאהבה]] כתב שאין להשתתף בסיום מסכת רק על מנת להיפטר מן הצום, וכן שאף מי שמקל לפטור עצמו מן התענית על ידי הסיום, צריך ללמוד בעצמו את המסכת ולא יכול להצטרף לסיום מסכת של אחרים. | ||
למרות דעות אלו, מכיוון שמקור התענית הוא רק ממנהג, וכן שבדורנו לא נוהגים להרבות בתעניות ויש חשש שהתענית תפריע לליל הסדר שלאחריה {הערה| ערוך השולחן או"ח סימן תע סעיף ה}, המנהג הרווח כיום הוא להקל. נוהגים בבתי הכנסת ובבתי המדרש לכוון שיהיו סיומי מסכתות בערב פסח ולעשות סיומי מסכת המוניים בשביל לפטור את הבכורים. הסיום מתקיים לרוב מיד לאחר תפילת שחרית של ערב פסח, והבכורים מקפידים להשתתף בסיום ובסעודת המצוה שלאחריו. לאחר האכילה בסעודת המצוה, מותר לבכורים לאכול גם בשאר שעות היום. יש מגדולי ישראל שנהגו גם בדורנו לצום בערב פסח כגון [[הרב קוק]] {{הערה| עולת ראיה ח"ב עמ' רמג}} [[הבן איש חי]] {{הערה| שו"ת רב פעלים ח"ד או"ח סי' לה}} [[רבי יוסף יצחק שניאורסון]] {{הערה| שיחת י"ט כסלו תשט"ז}} ועוד. | למרות דעות אלו, מכיוון שמקור התענית הוא רק ממנהג, וכן שבדורנו לא נוהגים להרבות בתעניות ויש חשש שהתענית תפריע לליל הסדר שלאחריה {{הערה| ערוך השולחן או"ח סימן תע סעיף ה}}, המנהג הרווח כיום הוא להקל. נוהגים בבתי הכנסת ובבתי המדרש לכוון שיהיו סיומי מסכתות בערב פסח ולעשות סיומי מסכת המוניים בשביל לפטור את הבכורים. הסיום מתקיים לרוב מיד לאחר תפילת שחרית של ערב פסח, והבכורים מקפידים להשתתף בסיום ובסעודת המצוה שלאחריו. לאחר האכילה בסעודת המצוה, מותר לבכורים לאכול גם בשאר שעות היום. יש מגדולי ישראל שנהגו גם בדורנו לצום בערב פסח כגון [[הרב קוק]] {{הערה| עולת ראיה ח"ב עמ' רמג}} [[הבן איש חי]] {{הערה| שו"ת רב פעלים ח"ד או"ח סי' לה}} [[רבי יוסף יצחק שניאורסון]] {{הערה| שיחת י"ט כסלו תשט"ז}} ועוד. | ||
בכור שקשה לו להתענות ואינו יכול לשמוע סיום מסכת רשאי לפדות את הצום בצדקה {{הערה| כף החיים סימן ת"ע}}. | בכור שקשה לו להתענות ואינו יכול לשמוע סיום מסכת רשאי לפדות את הצום בצדקה {{הערה| כף החיים סימן ת"ע}}. | ||