יום העצמאות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תקנות היום
| שורה 5: | שורה 5: | ||
הרבנות הראשית לישראל תיקנה לגמור ביום זה את ה[[הלל]] בברכה, וכן תיקנה סדר [[תפילה]] מיוחד ליום זה, שערך [[הרב משה צבי נריה]]. | הרבנות הראשית לישראל תיקנה לגמור ביום זה את ה[[הלל]] בברכה, וכן תיקנה סדר [[תפילה]] מיוחד ליום זה, שערך [[הרב משה צבי נריה]]. | ||
=== | ===סדר התפילה=== | ||
לפני התפילה אומרים פרק ק"ז ב[[תהילים]] העוסק בהודאה לה' על ההצלה ממוות לחיים, חלקים מהפיוט לקבלת שבת - [[לכה דודי]], עם פזמון שונה- "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו" {{מקור|תהלים קיח|כן}}. לאחר תפילת ערבית שרים במנגינת "התקווה" את מזמור "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון וכו'" ({{מקור|תהילים קכו}}). אומרים "מי שעשה ניסים לאבותינו..." (כפי שמקובל לומר ב[[ברכת החודש]]) במעט שינויים מהנוסח הרגיל, אומרים "מי שעשה ניסים לאבותינו ולנו וגאלנו וכו'". אח"כ אומר [[שליח ציבור|שליח הציבור]] את הפסוק "וכי תבואו מלחמה בארציכם וכו'" {{דרוש מקור}} ותוקעים ב[[שופר]]. | לפני התפילה אומרים פרק ק"ז ב[[תהילים]] העוסק בהודאה לה' על ההצלה ממוות לחיים, חלקים מהפיוט לקבלת שבת - [[לכה דודי]], עם פזמון שונה- "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו" {{מקור|תהלים קיח|כן}}. לאחר תפילת ערבית שרים במנגינת "התקווה" את מזמור "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון וכו'" ({{מקור|תהילים קכו}}). אומרים "מי שעשה ניסים לאבותינו..." (כפי שמקובל לומר ב[[ברכת החודש]]) במעט שינויים מהנוסח הרגיל, אומרים "מי שעשה ניסים לאבותינו ולנו וגאלנו וכו'". אח"כ אומר [[שליח ציבור|שליח הציבור]] את הפסוק "וכי תבואו מלחמה בארציכם וכו'" {{דרוש מקור}} ותוקעים ב[[שופר]]. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
יש נוהגים לברך [[שהחיינו]] (וכך נהג [[הרב שלמה גורן]], [[הרב משולם ראטה]], [[הרב יהודה לייב הכהן מימון]] ועוד), אולם התקנה של הרבנות היא לברך שהחיינו על פרי חדש או בגד חדש וכד'. | יש נוהגים לברך [[שהחיינו]] (וכך נהג [[הרב שלמה גורן]], [[הרב משולם ראטה]], [[הרב יהודה לייב הכהן מימון]] ועוד), אולם התקנה של הרבנות היא לברך שהחיינו על פרי חדש או בגד חדש וכד'. | ||
==הלל ביום העצמאות== | |||
בגמרא (פסחים קיז ע"א) מובא שבנוסף לקריאת ההלל בחגים ובמועדים, יש לומר הלל נוסף בעת הצלה מצרה {{ציטוטון| נביאים שביניהן תקנו להן לישראל, שיהו אומרין אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהן, ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן}}. הראשונים {{הערה| עיין תלמידי רבינו יונה ברכות ז,ב}} פסקו שיש לומר הלל זה רק כאשר מדובר על הצלה של כלל ישראל. | |||
===הסוברים שיש לומר הלל ללא ברכה=== | |||
הפוסקים האחרונים דנו האם נס הצלת עם ישראל במלחמת העצמאות והקמת המדינה מוגדרים כנס הנעשה לכלל ישראל הראוי לומר עליו הלל בברכה. בנוסף, יש הסוברים שאין לומר הלל בברכה משום שהגאולה עדיין איננה גאולה שלמה וכן לחשוש לדעת הסוברים שניתן לברך על ההלל רק כאשר נעשה נס גלוי, כאשר הקמת המדינה נעשתה בנס בדרך הטבע. | |||
משום חששות אלו, יש שפסקו שיש לומר הלל בלי ברכה וביניהם: הרב עובדיה הדאיה {{הערה| ישכיל עבדי ח"ו או"ח י}}, הרב אברהם שפירא, הרב מרדכי אליהו והרב עובדיה יוסף {{הערה| יביע אומר ח"ו או"ח מא}}. לשיטתם, למרות שיש להודות על הנס הגדול שנעשה בהקמת המדינה, עדיין יש לחשוש לברכה לבטלה בברכת ההלל. | |||
{{ציטוט| תוכן= ישנם אורות גדולים שאין לנו להתעלם מהם, כי מדינת ישראל כיום היא מרכז התורה בעולם כולו, ורבבות בחורי חמד מטובי בנינו היקרים עוסקים בתורה יומם ולילה בישיבות הקדושות, והתורה מחזרת על אכסניא שלה, שאין לך תורה כתורת ארץ ישראל |מקור= שו"ת יביע אומר, ח"ו, או"ח סימן מא אות ה |מרכאות=כן}} | |||
{{ציטוט| תוכן= אין כל ספק שבימים אלה נעשו לאבותינו ולנו ניסים ונפלאות. אפילו פלאי פלאות. שהרי רבים עמדו עלינו לכלותינו ובאמצעים דלים הקב"ה סייע לנו וניצלנו מהם וידנו גברה על אויבינו. לפיכך ע"פ ההלכה כל מי שנעשה לו נס חייב להודות ולהלל, לשבח ולרומם את שם ה'. דוד המלך התקין פרקים מיוחדים בתהילים שייאמרו ע"י מי שנעשה לו נס. הספרדים נהגו לומר את ההלל בלא ברכה, ויש לאומרו לאחר קדיש תתקבל שלאחר "ובא לציון"| מקור= הרב מרדכי אליהו, שיעור קול צופייך}} | |||
===הסוברים שיש לומר הלל בברכה=== | |||
למרות החששות באמירת ברכה לבטלה, פוסקים רבים קבעו שיש לומר הלל בברכה ביום העצמאות. [[הרב משולם ראטה]] {{הערה| קול מבשר א, כא}} הסתמך על דברי המהר"ם אלשקר {{הערה| שו"ת סימן מט וכן נפסק להלכה במגן אברהם סימן תרפו}} ופסק שכשם שיכולה כל קהילה שנעשה לה נס לקבוע לעצמה יום טוב כזכר להצלה, ואף עושה בכך מצווה, כן יש לקבוע את יום העצמאות כיום טוב באמירת הלל בברכה. בנוסף, הרב ראטה קובע כי מדינת ישראל מוגדרת כתחילת הקמת מלכות ישראל העתידית, וגאולה זו היא הביטוי הגדול ביותר של הצלה ממוות לחיים כדברי הגמרא. כשיטת הרב ראטה נקטו גם [[הרב שלמה זווין]], הרבנים הראשיים לישראל באותה התקופה [[הרב יצחק הלוי הרצוג]] הרב האשכנזי ו[[הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל]] הספרדי, [[הרב שלמה גורן]] {{הערה| הלכות יום העצמאות ויום ירושלים, קמ-קמז}}, [[הרב מנחם יהודה הלוי אושפיזאי]] רבה של רמת גן ועוד. | |||
הפוסקים שיש לומר הלל בברכה סוברים שנס ההצלה שנעשה ליהודים היושבים בארץ ישראל השפיע על כלל יהודי העולם וממילא נחשב הנס כנעשה לכלל ישראל. הקמת המדינה אפשרה ליהודי התפוצות ובעיקר לאלו ששרדו את השואה לעלות לארץ ולהקים את חייהם מחדש וכן המדינה מסייעת לכל יהודי התפוצות בין באופן ישיר ובין באופן עקיץ. בנוסף, יש המסתמכים על דברי הגמרא (הוריות ג ע"א) הקובעת שהעם היושב בישראל, אף אם איננו רוב יהודי העולם, מוגדר כ"קהל" בעוד יהודי התפוצות אינם מוגדרים כ"קהל" וממילא נס הנעשה ליושבי הארץ מוגדר כנעשה לכלל ישראל {{הערה| על פי דברי הרב קוק שו”ת משפט כהן, סימן קמד אות יד}}. | |||
על אף ששני הרבנים הראשיים של אותה התקופה סברו שיש לומר הלל בברכה, הרבנות הראשית פסקה בשנותיה הראשונות של המדינה כי אין לומר הלל בברכה משום שלא רצתה להרבות במחלוקות. לאחר מלחמת יום הכיפורים התאספה שוב מועצת הרבנות הראשית ופסקה כי עקב הניצחון הגדול של ישראל כנגד כל הסיכויים וכן פריחתה של המדינה מאז הקמתה, יש לומר הלל ביום העצמאות בברכה. כשיטת הרבנות לומר הלל בברכה פסקו גם רבנים נוספים בהם [[הרב צבי יהודה קוק]], [[הרב זלמן ברוך מלמד]], [[הרב יעקב אריאל]], [[הרב דב ליאור]] ועוד. | |||
בטעם תיקון אמירת הלל, מצינו שתיקנו ב[[חנוכה]] אמירת הלל, וגם ב[[פורים]] רצו לתקן, מ[[קל וחומר]] מ[[יציאת מצרים]], "ומה מעבדות לחירות אמרינן שירה - ממיתה לחיים לא כל שכן?!" ({{מקור|מגילה יד ע"א}}), וביום העצמאות נושענו מעבדו לחירות, ואף לא צריך קל וחומר כדי לומר הלל - שכן ביציאת מצרים אמרו שירה מעבדות לחירות. כמו כן, לולא הקמת מדינה לעם ישראל מצבו בין העמים היה רע יותר, וזו הצלה אף ממיתה לחיים. | בטעם תיקון אמירת הלל, מצינו שתיקנו ב[[חנוכה]] אמירת הלל, וגם ב[[פורים]] רצו לתקן, מ[[קל וחומר]] מ[[יציאת מצרים]], "ומה מעבדות לחירות אמרינן שירה - ממיתה לחיים לא כל שכן?!" ({{מקור|מגילה יד ע"א}}), וביום העצמאות נושענו מעבדו לחירות, ואף לא צריך קל וחומר כדי לומר הלל - שכן ביציאת מצרים אמרו שירה מעבדות לחירות. כמו כן, לולא הקמת מדינה לעם ישראל מצבו בין העמים היה רע יותר, וזו הצלה אף ממיתה לחיים. | ||
אמנם יש האומרים שאין לברך על הלל זה ([[הרב עובדיה יוסף]], [[הרב עובדיה הדאיה]] ועוד). | |||
אמנם יש | |||
=== תספורת וגילוח === | === תספורת וגילוח === | ||
ישנה מחלוקת האם מותר להתספר ולהתגלח ביום העצמאות, על אף שהוא חל ב[[ספירת העומר]] בה נוהגים שלא להתגלח. וראה בנושא זה ב[[תבנית:הידעת?/ג' אייר ה'תש"ע|תבנית "הידעת?"]] | ישנה מחלוקת האם מותר להתספר ולהתגלח ביום העצמאות, על אף שהוא חל ב[[ספירת העומר]] בה נוהגים שלא להתגלח. וראה בנושא זה ב[[תבנית:הידעת?/ג' אייר ה'תש"ע|תבנית "הידעת?"]] | ||
==רמזים ליום העצמאות== | ==רמזים ליום העצמאות== | ||
ישנם מספר רמזים ליום העצמאות בספרי האחרונים. רבי שלמה זלמן ריבלין מביא רמז מ[[הגר"א]] לגבי יום זה: | ישנם מספר רמזים ליום העצמאות בספרי האחרונים. רבי שלמה זלמן ריבלין מביא רמז מ[[הגר"א]] לגבי יום זה: | ||