פרשת וישלח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←נושאים בפרשה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
# '''יעקב עובר לבית אל''' - החשש מנקמה מעמי האזור לא מתגשמת. הוא מקים מזבח, מטמין את כלי העבודה הזרה וכל זה בשעה שעמי כנען במצב של " חִתַּת אֱלֹקים עַל-הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם... " (ל"ה,ה'). בני יעקב היו לעם ונערך בהם מפקד. מעתה הם :" וַיִּהְיוּ בְנֵי-יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר" (שבטים). פטירת רבקה ויצחק, האחרון נקבר ב[[מערת המכפלה]] על ידי " עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו" | # '''יעקב עובר לבית אל''' - החשש מנקמה מעמי האזור לא מתגשמת. הוא מקים מזבח, מטמין את כלי העבודה הזרה וכל זה בשעה שעמי כנען במצב של " חִתַּת אֱלֹקים עַל-הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם... " (ל"ה,ה'). בני יעקב היו לעם ונערך בהם מפקד. מעתה הם :" וַיִּהְיוּ בְנֵי-יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר" (שבטים). פטירת רבקה ויצחק, האחרון נקבר ב[[מערת המכפלה]] על ידי " עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו" | ||
# '''בנית עם אדום''' - בפרק האחרון מוסברת מדוע עשו הקים את ממלכתו ב[[אדום]], מוצגת שושלת מסיימת המשפחות ותולדות השליטים. המפרשים מייחסים חשיבות לפרק זה וסבורים שעיקרי תורת ה"זוהר" טמונים בפרק זה. | # '''בנית עם אדום''' - בפרק האחרון מוסברת מדוע עשו הקים את ממלכתו ב[[אדום]], מוצגת שושלת מסיימת המשפחות ותולדות השליטים. המפרשים מייחסים חשיבות לפרק זה וסבורים שעיקרי תורת ה"זוהר" טמונים בפרק זה. | ||
==איסור גיד הנשה== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[גיד הנשה]]}} | |||
איסור גיד הנשה הוא אחד מהאיסורים בהם נצטוו ישראל לפני התהוותם לעם, ולפני [[מתן תורה]]. במשנה *חולין ק,ב מובאת מחלוקת האם גיד הנשה אסור גם בבהמה טמאה או שרק בבהמה טהורה. רבי יהודה סובר שהאיסור הוא גם בבהמה טמאה. לשיטתו, האיסור חל מתקופת האבות בה עדיין לא חלו איסורי אכילה וממילא גם בהמות טמאות היו מותרות באכילה וגיד הנשה שלהן נאסר. מאידך, חכמים חולקים וסוברים שרק גיד הנשה של בהמות כשרות נאסר משום שאיסור גיד הנשה הוא רק מהר סיני, לאחר שכבר נאסרו הבהמות הטמאות. | |||
ה[[רמב"ם]] {{הערה|פירוש הרמב"ם למשנה חולין פרק ז}} מפרש את שיטת חכמים, ומסביר שכל האיסורים, כולל אלו שנאסרו בהם האבות נובעים מציווי ה' בהר סיני. האיסורים שנאסרו האבות כגון גיד הנשה או איסור אבר מן החי, אסורים על ישראל משום שמשה שב ואסרם על ישראל. באותו האופן, גם ברית המילה איננה קשורה לציווי ה' לאברהם, אלא נובעת מכך שה' מסר למשה לצוות על העם לימול כשם שמל אברהם. נראה שגם רבי יהודה חולק על יסוד זה, וניתן לומר שיסוד מחלוקתו עם חכמים היא האם האיסור שנשנה בסיני זהה לאיסור שבזמן האבות או שונה ממנו. | |||
==המעבר על היבוק== | ==המעבר על היבוק== | ||