דרשני:טעמי איסור בישול בשר בחלב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:


==השוני בין איסור בישול ואיסור אכילת טריפות==
==השוני בין איסור בישול ואיסור אכילת טריפות==
בפרשת משפטים מופיע דין של איסור בישול בשר בחלב ודין זה מופיע אח"כ בשנית בפרשת ראה. דין זה בשונה משאר דיני טריפות ונבילות ושאר דיני בהמות כשרות וטמאות אינו רק נאסר מתי שהאדם אוכל את הבשר אלא האיסור הוא גם לבשל ואף להנות ממנו.
ב[[פרשת משפטים]] מופיע דין של איסור בישול בשר בחלב ודין זה מופיע אח"כ בשנית ב[[פרשת ראה]]. דין זה בשונה משאר דיני טריפות ונבילות ושאר דיני בהמות כשרות וטמאות אינו רק נאסר מתי שהאדם אוכל את הבשר אלא האיסור הוא גם לבשל ואף ליהנות ממנו.


===האיסור גם בבישול ובהנאה===  
===האיסור גם בבישול ובהנאה===  
הרש"ר הירש מסביר לימוד זה שאוסרים בשר בחלב אף בהנאה אע"פ שבפשט התורה אוסרת רק בבישול בגדי בחלב אמו שמזה שהתורה בפרשת ראה (דברים יד,כא) מביאה את איסור אכילת נבילה ואומרת שמותר למוכרה ומביאה בהמשך הפס' באופן ניגודי "לא תבשל גדי בחלב אמו" שלעומת הנבילה שמותרת בהנאה מה שבושל בבשר וחלב אסור אף בהנאה (אוה"ח מסביר שהסיבה שהפס' במשפטים סומך "ראשית ביכורי אדמתך" ל"לא תבשל גדי בחלב אמו" ללמד שאסורים בהנאה כמו שהביכורים אסורים בהנאה). וכך מסביר את דרשת הגמ' שנכתב איסור זה שלוש פעמים אחד לאסור בבישול אחד לאסור באכילה ואחד לאסור בהנאה.
ה[[רש"ר הירש]] מסביר לימוד זה שאוסרים בשר בחלב אף בהנאה אע"פ שבפשט התורה אוסרת רק בבישול בגדי בחלב אמו שמזה שהתורה בפרשת ראה (דברים יד,כא) מביאה את איסור אכילת נבילה ואומרת שמותר למוכרה ומביאה בהמשך הפס' באופן ניגודי "לא תבשל גדי בחלב אמו" שלעומת הנבילה שמותרת בהנאה מה שבושל בבשר וחלב אסור אף בהנאה (אוה"ח מסביר שהסיבה שהפס' במשפטים סומך "ראשית ביכורי אדמתך" ל"לא תבשל גדי בחלב אמו" ללמד שאסורים בהנאה כמו שהביכורים אסורים בהנאה). וכך מסביר את דרשת הגמ' שנכתב איסור זה שלוש פעמים אחד לאסור בבישול אחד לאסור באכילה ואחד לאסור בהנאה.
ולכן בניגוד לאיסורי נבילות וטריפות שבהם התורה מתבטאת ב"אל תשקצו את נפשותיכם" או ב"ולא תטמאו את נפשכם" שמשמע שע"י האכילה הנפש של האדם תטמא כאן שהאיסור הוא אף בהנאה א"א לומר כן.
ולכן בניגוד לאיסורי נבילות וטריפות שבהם התורה מתבטאת ב"אל תשקצו את נפשותיכם" או ב"ולא תטמאו את נפשכם" שמשמע שע"י האכילה הנפש של האדם תטמא כאן שהאיסור הוא אף בהנאה א"א לומר כן.
==ההסברים השונים בטעם האיסור==
==ההסברים השונים בטעם האיסור==
שורה 11: שורה 11:


===הרחקה מעבודה זרה===  
===הרחקה מעבודה זרה===  
הרמב"ם בהלכות מעילה (ח,ח) אומר שדין איסור בשר בחלב הוא כחוקה ללא דין, אך במורה נבוכים (ח"ג,פמ"ח) אומר שדבר זה הוא אסור לפי שכך נהגו עובדי ע"ז לערב בשר בחלב ולכן הרחיקה אותנו התורה מערבוב זה.
ה[[רמב]] בהלכות מעילה (ח,ח) אומר שדין איסור בשר בחלב הוא כחוקה ללא דין, אך ב[[מורה נבוכי]]ם (ח"ג,פמ"ח) אומר שדבר זה הוא אסור לפי שכך נהגו עובדי ע"ז לערב בשר בחלב ולכן הרחיקה אותנו התורה מערבוב זה.


===ערבוב כוחות רוחניים===  
===ערבוב כוחות רוחניים===  
החינוך (מצווה צב) אומר שאיסור זה הוא איסור שדומה לאיסור מכשפות וכן לאיסור כלאיים שהם כולם נובעים מדין אחד שלכל דבר בעולם יש שורש רוחני וממילא ע"י ערבוב של שני מינים שונים יש הכחשה לשורשים הרוחניים שלהם. וכן מביאים בשם הרדב"ז שהבשר מסמל מידת הדין בבחינת "קץ כל בשר בא לפני" שמבטא את מלאך המוות. ולעומתו החלב מבטא את מידת החסד ולכן המערבם יחד מערב את מידת החסד עם מידת הדין ו"מערב מוות בחיים טוב ברע"-וכנראה כנ"ל שמערבב כוחות רוחניים ומכחישם.  
[[ספר החינוך]] (מצווה צב) אומר שאיסור זה הוא איסור שדומה לאיסור מכשפות וכן לאיסור כלאיים שהם כולם נובעים מדין אחד שלכל דבר בעולם יש שורש רוחני וממילא ע"י ערבוב של שני מינים שונים יש הכחשה לשורשים הרוחניים שלהם. וכן מביאים בשם הרדב"ז שהבשר מסמל מידת הדין בבחינת "קץ כל בשר בא לפני" שמבטא את מלאך המוות. ולעומתו החלב מבטא את מידת החסד ולכן המערבם יחד מערב את מידת החסד עם מידת הדין ו"מערב מוות בחיים טוב ברע"-וכנראה כנ"ל שמערבב כוחות רוחניים ומכחישם.  


===מניעת האכזריות===  
===מניעת האכזריות===  
הרשב"ם (שמות כג,יט) מסביר שדרך העולם הוא שנולדים שני גדיים יחד ולאמן יש חלב מרובה ולכן נהגו לבשל את הגדי בחלב אמו ואומר שזו דרך "גנאי ורעבתנות" לבשל את בשר הילד עם אמו. וזהו כעין איסור "אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד" וכנראה שאף שאסור גם לבשל בשר שלא קשור כלל לחלב סובר כרמב"ן (דברים יד,כא) שזה מדין שלא נהיה אכזריים שנחלוב את האם ונבשל בחלב זה את בנה ואומר ש"כל מינקת תקרא אם וכל יונק ייקרא גדי לעניין זה"- שנחשב כמין היונק במין המניק.
ה[[רשב]] (שמות כג,יט) מסביר שדרך העולם הוא שנולדים שני גדיים יחד ולאמן יש חלב מרובה ולכן נהגו לבשל את הגדי בחלב אמו ואומר שזו דרך "גנאי ורעבתנות" לבשל את בשר הילד עם אמו. וזהו כעין איסור "אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד" וכנראה שאף שאסור גם לבשל בשר שלא קשור כלל לחלב סובר כרמב"ן (דברים יד,כא) שזה מדין שלא נהיה אכזריים שנחלוב את האם ונבשל בחלב זה את בנה ואומר ש"כל מינקת תקרא אם וכל יונק ייקרא גדי לעניין זה"- שנחשב כמין היונק במין המניק.


===החלב חוזר למזגו הרע יחד עם הבשר===  
===החלב חוזר למזגו הרע יחד עם הבשר===  
רבינו בחיי (כג,יט) אומר שזה מדין להתרחק מאכזריות אבל באופן אחר שאומר שלפי שהחלב נוצר מן הדם ויש לדם מזג רע ומוליד אכזריות למי שאוכלו ממילא אף שהחלב השתנה וכבר אינו דם כאשר האדם מערבו עם הבשר הוא חוזר לטבעו הרע הראשוני כדם ולכן אסור לאוכלו "שמוליד גסות ותכונה רעה בנפש האוכל" (וכנראה שלשיטתו האיסור לבשל הוא מדיני הרחקה או שלא להפוך חזרה את אופי החלב לדם).
[[רבינו בחיי]] (כג,יט) אומר שזה מדין להתרחק מאכזריות אבל באופן אחר שאומר שלפי שהחלב נוצר מן הדם ויש לדם מזג רע ומוליד אכזריות למי שאוכלו ממילא אף שהחלב השתנה וכבר אינו דם כאשר האדם מערבו עם הבשר הוא חוזר לטבעו הרע הראשוני כדם ולכן אסור לאוכלו "שמוליד גסות ותכונה רעה בנפש האוכל" (וכנראה שלשיטתו האיסור לבשל הוא מדיני הרחקה או שלא להפוך חזרה את אופי החלב לדם).


===הדגשת החילוק בין אכילת בשר הדיעבדית לאכילת חלב===  
===הדגשת החילוק בין אכילת בשר הדיעבדית לאכילת חלב===  
הרצי"ה (מתוך התורה הגואלת עמ' 117) מביא פירוש בשם אביו- שכעיקרון אכילת בשר אינה לכתחילה אלא היא באה מתוך תאוות האדם "כי תאווה נפשך לאכול בשר בכל אוות נפשך תאכל בשר" לפי שאכילת בשר כרוכה בנטילת נשמה שהוא מעשה שמשחית את הנפש.
[[הרצי"ה]] (מתוך התורה הגואלת עמ' 117) מביא פירוש בשם אביו- שכעיקרון אכילת בשר אינה לכתחילה אלא היא באה מתוך תאוות האדם "כי תאווה נפשך לאכול בשר בכל אוות נפשך תאכל בשר" לפי שאכילת בשר כרוכה בנטילת נשמה שהוא מעשה שמשחית את הנפש.
לעומת אכילת הבשר (שבאה כעין היתר מיוחד של התורה כעין אשת יפת תואר שלא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע") אכילת החלב היא אכילה לכתחילאית שהיא דבר מותר לקחת מחלב הבהמה וממילא בשביל להדגיש את החילוק בין שני מעלות האכילה בין האכילה המותרת לגמרי לבין האכילה שהותרה בדיעבד מגיע איסור זה של בישול בשר בחלב. (ובאותו אופן מסביר גם איסור שעטנז שיש להבדיל בין הצמר שנלקח מהבהמה לצורך האדם לבין הפשתן שגדל ואין בו השתלטות ולקיחה מבהמה את צמרה (אמנם אין לקיחת הצמר מהבהמה הותרה רק באופן דיעבדי כמו אכילת הבשר אבל עדיין אסור לערב בין שני סוגים אלו של בגדים).
לעומת אכילת הבשר (שבאה כעין היתר מיוחד של התורה כעין אשת יפת תואר שלא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע") אכילת החלב היא אכילה לכתחילאית שהיא דבר מותר לקחת מחלב הבהמה וממילא בשביל להדגיש את החילוק בין שני מעלות האכילה בין האכילה המותרת לגמרי לבין האכילה שהותרה בדיעבד מגיע איסור זה של בישול בשר בחלב. (ובאותו אופן מסביר גם איסור שעטנז שיש להבדיל בין הצמר שנלקח מהבהמה לצורך האדם לבין הפשתן שגדל ואין בו השתלטות ולקיחה מבהמה את צמרה (אמנם אין לקיחת הצמר מהבהמה הותרה רק באופן דיעבדי כמו אכילת הבשר אבל עדיין אסור לערב בין שני סוגים אלו של בגדים).


בירוקרטים, בודקים, עורכי ממשק, מנטרים, supress, מפעילי מערכת, משתמשים עם גישה לאנציקלופדיה תלמודית
17,694

עריכות

תפריט ניווט