17,692
עריכות
בשר בחלב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←מקור וטעם
(ביטול גרסה 131403 של 79.178.232.104 (שיחה)) תגית: ביטול |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''איסור לבשל, לאכול ולהנות מבשר בחלב''' (הסוגיות ב{{מקור|בבלי:חולין קד.}} והלאה)'''.''' | '''איסור לבשל, לאכול ולהנות מבשר בחלב''' (הסוגיות ב{{מקור|בבלי:חולין קד.}} והלאה)'''.''' | ||
==מקור | ==מקור== | ||
'''מקורו''' מהפסוקים "לא תבשל גדי בחלב אימו" {{מקור|(שמות כג, יט}} לאיסור בישול, {{מקור|שמות לד, כו$שם לד-כו}} לאיסור אכילה והנאה). | '''מקורו''' מהפסוקים "לא תבשל גדי בחלב אימו" {{מקור|(שמות כג, יט}} לאיסור בישול, {{מקור|שמות לד, כו$שם לד-כו}} לאיסור אכילה והנאה). | ||
'''יש בו שלושה איסורים''': בישול, אכילה והנאה. | '''יש בו שלושה איסורים''': בישול, אכילה והנאה. | ||
==טעם האיסור== | |||
מיוחד איסור בישול בשר בחלב, בכך שאין האיסור רק באכילה, כמו במאכלות אסורות, אלא כבר בבישול שתי המינים נמצא האיסור. הראשונים והאחרונים נתנו טעמים שונים לאיסור זה: | |||
===הרחקה מעבודה זרה=== | |||
ה[[רמב"ם]] בהלכות מעילה (ח,ח) אומר שדין איסור בשר בחלב הוא כחוקה ללא דין. מאידך, ב[[מורה נבוכים]] (ח"ג,פמ"ח) הרמב"ם מוסיף שהאיסור נובע ממנהגם של עובדי [[עבודה זרה]] לערב בשר בחלב, והתורה ציוותה להרחיק אותנו מדרכיהם ומערבוב זה. | |||
===ערבוב כוחות רוחניים=== | |||
[[ספר החינוך]] {{#makor-new:פרשת אם כסף צב|מצוות-חינוך-אם-כסף|צב|null}} מסביר ששורש האיסור נובע מהאיסור לערבב כוחות רוחניים שונים. לדבריו, בדומה לאיסור [[כלאיים]] התורה אוסרת על האדם לערבב שני כוחות שונים משום שדבר זה מרמז שיש בנו רצון להחליף דבר במעשי האל. | |||
ה[[זוהר]]{{הערה| שמות, קכה, ב}} הסביר את הכוחות הרוחניים העומדים מאחורי פירושו של החינוך, וביאר כי הבשר מסמל את כוח הדין הרוחני, בעוד החלב מסמל את כוח הרחמים. ערבוב שתי הכוחות מערבב את מידת החסד יחד עם מידת הדין ומערב מוות בחיים וטוב ברע ולכן חל איסור בישול בשר בחלב. | |||
===מניעת האכזריות=== | |||
ה[[רשב"ם]] וכן ה[[רמב"ן]] {{הערה|שמות כג,יט}} הסבירו שדרך העולם הוא שנולדים שני גדיים יחד, ולאמן יש חלב מרובה. המנהג הקדום היה לבשל את הגדי בחלב אמו באופן מיידי לאחר לידתו. לשיטתו, אכילה שכזו היא "דרך גנאי ורעבתנות" לבשל את בשר הילד עם אמו, ולכן אסרה זאת התורה. | |||
===החלב חוזר למזגו הרע יחד עם הבשר=== | |||
[[רבינו בחיי]] (כג,יט) אומר שזה מדין להתרחק מאכזריות אבל באופן אחר שאומר שלפי שהחלב נוצר מן הדם ויש לדם מזג רע ומוליד אכזריות למי שאוכלו ממילא אף שהחלב השתנה וכבר אינו דם כאשר האדם מערבו עם הבשר הוא חוזר לטבעו הרע הראשוני כדם ולכן אסור לאוכלו "שמוליד גסות ותכונה רעה בנפש האוכל" (וכנראה שלשיטתו האיסור לבשל הוא מדיני הרחקה או שלא להפוך חזרה את אופי החלב לדם). | |||
===החילוק שבין שתי סוגי האכילות=== | |||
[[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]] מפרש ב[[חזון הצמחונות והשלום]] {{הערה| פסקה יב, וראה גם בדברי בנו הרצי"ה שמרחיב את דבריו ב"מתוך התורה הגואלת" עמ' 117}} כי סיבת האיסור נעוצה בהבדל שבין שתי סוגי האכילות, אכילת החלב ואכילת הבשר. לשיטתו, אכילת הבשר לא הותרה מתחילתה, ורק לבני נוח ניתן לאכול בשר החיות משום שלא יכלו לעמוד בדרגה הרוחנית המתאימה. אכילת הבשר היא אכילה תאוותנית, כדברי הפסוק "כי תאווה נפשך לאכול בשר", ויש בה פגם מוסרי משום שהיא כרוכה בנטילת נשמת הבהמה. מאידך, בניגוד לבשר, אכילת החלב היא אכילה לכתחילאית משום שאיננה פוגעת בנפש החיה, ואכילתה הותרה אף לפני שהושחתה הארץ בדור המבול. על מנת להדגיש את החילוק בין שני סוגי האכילה, אכילת החלב המותרת לכתחילה ואכילת הבשר שהותרה רק בדיעבד, אסרה התורה לערבב ביניהם בכל צורה שהיא{{הערה|באותו האופן מסביר הרב קוק גם את איסור השעטנז. לדבריו, יש להבדיל בין הצמר שנלקח מהבהמה לצורך האדם, לבין הפשתן שנוצר מהצומח ואין בו השתלטות ולקיחה מבהמה את צמרה}}. | |||
==בישול== | ==בישול== | ||