16,530
עריכות
פסיק רישא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''בטעמו''' חקרו ראשי הישיבות בין שלושה צדדים: | '''בטעמו''' חקרו ראשי הישיבות בין שלושה צדדים: | ||
@ הפסיק רישא (הוודאיות שהפעולה המותרת תגרום לפעולה האסורה) מגדיר את שתי הפעולות - המותרת (גרירת הכיסא) והאסורה (החרישה) - כפעולה אחת, ולכן הכוונה לפעולה המותרת נחשבת ככוונה גם לפעולה האסורה, ודינו כאילו מתכוון לפעולה האסורה, ואסור (נחשב כאילו התכוון לחרישה) {{מקור|(קובץ שיעורים כתובות יח בדעת התוס', גר"ש שקאפ כתובות ד בתחילתו, חידושי ר' שמואל פסחים ז-ב בפירושו השני)}}. | |||
@ הפסיק רישא מגדיר את המעשה לפעולת האיסור אע"פ שלא התכוון אליה, שבשאר דבר שאינו מתכוון לא נחשב שהיתה פעולת איסור (לא נחשב לחרישה אלא לגרירת כיסא), אך כאן, כיוון שבוודאי שהמעשה יגרום לפעולת האיסור - כן נחשב לפעולת האיסור (נחשב לחרישה אפילו שלא התכוון אליה) {{מקור|(שערי יושר ג-כה באמצע ד"ה ובעיקר)}}. | |||
@ הפסיק רישא גורם שהאדם יתכוון ממש גם לפעולת האיסור, שכיוון שניחא ליה בפעולת האיסור (לדעת הערוך, כדלקמן<ref>בסמוך ד"ה נפק"מ אות א.</ref>), והוא יודע שפעולה זו תקרה - ע"כ מתכוון גם אליה (באמת מתכוון גם לחרישה) {{מקור|(קובץ שיעורים כתובות יח בדעת הערוך)}}. | |||
'''נפק"מ''' בין שני הטעמים הראשונים, שבהם חייב אע"פ שבאמת לא התכוון לאיסור, לבין הטעם השלישי, שבו חייב משום שבאמת התכוון לאיסור: | '''נפק"מ''' בין שני הטעמים הראשונים, שבהם חייב אע"פ שבאמת לא התכוון לאיסור, לבין הטעם השלישי, שבו חייב משום שבאמת התכוון לאיסור: | ||
@ פסיק רישא דלא ניחא ליה, דהיינו שהפעולה האסורה מזיקה לאדם, ובוודאי שאינו רוצה בה: לשני הטעמים הראשונים עדיין חייב, שלמרות שבאמת אינו מתכוון אליה - חייב, אך לטעם השלישי מותר, שכאן אנו יודעים שאינו מתכוון לאיסור, ואין לחייבו {{מקור|(קובץ שיעורים כתובות יח בביאור המחלוקת בין תוס' לערוך, בין הטעם הראשון לשלישי)}}. | |||
@ כשהפעולה האסורה בוודאי תקרה, אך האדם העושה אותה לא יודע זאת, והוא חושב שאולי לא תקרה, כגון שאנו יודעים שגרירת הכיסא תגרום לחריץ, אך הגורר עצמו חושב שלא: לשני הטעמים הראשונים דינו כשאר פסיק רישא, שאין הדבר תלוי בידיעתו אלא במציאות, שהמציאות של הפסיק רישא מחייבת אותו. אך לטעם השלישי אינו פסיק רישא, שהדבר תלוי בידיעתו, וכיוון שלא ידע שהפעולה האסורה תקרה - לא התכוון אליה, ומותר {{מקור|(שערי יושר ג-כה (באמצע ד"ה ובעיקר) מבאר ע"פ הטעם השני מדוע נחשב לפסיק רישא אפילו שהאדם אינו יודע)}}. | |||
בדינים שונים {{מקור|(וכן אפשר לתלות בטעמים אלו מחלוקות רבות בדיני פסיק רישא שנביאם לקמן)}}. | בדינים שונים {{מקור|(וכן אפשר לתלות בטעמים אלו מחלוקות רבות בדיני פסיק רישא שנביאם לקמן)}}. | ||
| שורה 50: | שורה 45: | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
[[דבר שאינו מתכוון]] | * [[דבר שאינו מתכוון]] | ||
| שורה 56: | שורה 51: | ||
<references /> | <references /> | ||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | * [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
[[קטגוריה:כללי מצוות]] | [[קטגוריה:כללי מצוות]] | ||
[[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]] | [[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]] | ||