פרשת מטות: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 3,048 בתים ,  28 ביולי 2019
שורה 9: שורה 9:
[[הרב קוק]] {{הערה| [[פנקסי הראי"ה]] פנקס יג ד}} מסביר שעניין הנדרים מגיע על מנת לשמר את רגעי ההתרוממות הזמניים. במהלך חיי האדם ישנם רגעים בהם הוא מצליח להתרומם מעל חיי השגרה, ומתעורר אצלו רצון להתקרב לה'. אך, מכיוון שמדובר רק ברגעים חולפים, קיים חשש שלאחר זמן מה האדם ישכח את רגע ההתרוממות ויחזור למרוצת החיים. על ידי הנדרים ניתן לשמר את אותם רגעי התקדשות זמניים ולהכניסם כדבר קבוע לחיי השגרה, וכדברי הרב קוק {{ציטוטון|יסוד הנדרים בכללם, הטובים שבהם, להמשיך כוח הקיום המעשי באורח הקבוע של החיים}}.  
[[הרב קוק]] {{הערה| [[פנקסי הראי"ה]] פנקס יג ד}} מסביר שעניין הנדרים מגיע על מנת לשמר את רגעי ההתרוממות הזמניים. במהלך חיי האדם ישנם רגעים בהם הוא מצליח להתרומם מעל חיי השגרה, ומתעורר אצלו רצון להתקרב לה'. אך, מכיוון שמדובר רק ברגעים חולפים, קיים חשש שלאחר זמן מה האדם ישכח את רגע ההתרוממות ויחזור למרוצת החיים. על ידי הנדרים ניתן לשמר את אותם רגעי התקדשות זמניים ולהכניסם כדבר קבוע לחיי השגרה, וכדברי הרב קוק {{ציטוטון|יסוד הנדרים בכללם, הטובים שבהם, להמשיך כוח הקיום המעשי באורח הקבוע של החיים}}.  
מנגד, מכיוון שיסוד הנדרים בנוי על רגעי התרוממות רגשית, ישנה אפשרות שהנדר לא יוכל לרדת מהאידיאל למציאות. ייתכן מצב שהאדם לא חשב מספיק בשעת הנדר כיצד תהיה אפשרות ליישמו, ונדר על דברים הגבוהים ממדרגתו. בנוסף, ישנם מקרים בהם הנדר איננו נדר טהור אלא מעורב בו גם סייגים של מידות רעות כגון גאווה או כעס. על מנת לפתור מצבים אלו, נתנה התורה אפשרות להתרת הנדר על ידי חכם. החכם יכול להתיר את הנדר על ידי '''חרטה'''- במידה והנדר היה מעל ליכולתו של האדם, או על ידי '''התרה בפתח'''- על מקרים בהם התערב בנדר סייגים זרים.
מנגד, מכיוון שיסוד הנדרים בנוי על רגעי התרוממות רגשית, ישנה אפשרות שהנדר לא יוכל לרדת מהאידיאל למציאות. ייתכן מצב שהאדם לא חשב מספיק בשעת הנדר כיצד תהיה אפשרות ליישמו, ונדר על דברים הגבוהים ממדרגתו. בנוסף, ישנם מקרים בהם הנדר איננו נדר טהור אלא מעורב בו גם סייגים של מידות רעות כגון גאווה או כעס. על מנת לפתור מצבים אלו, נתנה התורה אפשרות להתרת הנדר על ידי חכם. החכם יכול להתיר את הנדר על ידי '''חרטה'''- במידה והנדר היה מעל ליכולתו של האדם, או על ידי '''התרה בפתח'''- על מקרים בהם התערב בנדר סייגים זרים.
==הצטרפותו של חצי שבט המנשה==
בפרשה, מגיעים בני גד ובני ראובן ומבקשים ממשה להישאר בעבר הירדן המזרחי. לאחר המשא ומתן בינם, במהלכו מבטיחים השבטים להיחלץ ראשונים למלחמה בירושת הארץ, משה מעניק את עבר הירדן המזרחי לבני גד ובני ראובן ולחצי שבט המנשה. השאלה העולה היא מדוע צירף משה את חצי שבט המנשה לבני גד וראובן, ובעקבות מה הדבר קרה?
ה[[אבן עזרא]] {{הערה|במדבר ל"ב, ל"ב}} הסביר את הדברים באופן פשוט ופירש כי חצי שבט המנשה גם ביקש נחלה יחד עם בני גד וראובן, אלא שמכיוון שהיו רק חצי שבט לא הזכירם הכתוב בתחילה.
ה[[רמב"ן]] מפרש את צירוף חצי השבט באופן טכני ואומר כי לאחר שרצה משה לחלק לשבטי גד וראובן את הארץ, ראה שהיא ארץ גדולה יותר מן הראוי להם. לפיכך חיפש מי שירצה להתנחל עמם והיו אנשים משבט מנשה שרצו בה, והיו אנשי מקנה, ולכן צירפם משה אליהם. הרמב"ן מעיר כי רובו של שבט מנשה כן נכנס לארץ, ורק חלק קטן מהשבט נשאר בעבר הירדן המזרחי.
בניגוד לפירושים אלו, הנצי"ב {{הערה|העמק דבר דברים ג טז}} מפרש כי צירופם של חצי שבט המנשה היה מעשה מכוון מאת משה. לפירושו, {{ציטוטון|ראה משה רבינו שבעבר הירדן כוח התורה מעט.. על כן השתדל להשתיל בקרבם גדולי תורה שיאירו מחשכי הארץ}}. משה בכוונה מעניק לבני מנשה נחלה בין שבטי ראובן וגד על מנת ששניהם יושפעו משבט מנשה מתמידי התורה, ואף נתן להם נחלה גדולה יותר מחלקם על מנת שיתרצו לכך.
===אין מביאים ביכורים מעבר הירדן===
ה[[ירושלמי]] {{הערה|ביכורים סוף פרק א}} מביא נפקא מינה הלכתית לעובדה שמשה העניק לבני מנשה את נחלתם בעבר הירדן המזרחי. המשנה קובעת כי {{ציטוטון|אין מביאים ביכורים מעבר הירדן}} והגמרא מסבירה זאת בשני טעמים: 1. עבר הירדן איננו "ארץ זבת חלב ודבש" 2. לא ניתן לומר "אשר נתת לי" על נחלה בעבר הירדן משום שבני גד ובני ראובן לקחו אותה בעצמם ולא קיבלו אותה.{{ש}}
הגמרא מביאה נפקא מינה בין הטעמים בחצי שבט המנשה שקיבלו את הארץ מידי משה ולא ביקשו אותה ולכן לפי הטעם השני יוכלו להביא ביכורים מנחלתם.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
בירוקרטים, בודקים, עורכי ממשק, מנטרים, supress, מפעילי מערכת, משתמשים עם גישה לאנציקלופדיה תלמודית
17,689

עריכות

תפריט ניווט