ערב יום הכיפורים: הבדלים בין גרסאות בדף

=== טעם המצווה ===

* '''שמחת הכפרה'''- [[רבינו יונה]] בספרו [[שערי תשובה]] {{#makor-new:שערי תשובה ד|מחשבה-שערי-תשובה|ד|null}} מסביר כי האכילה בערב יום הכיפורים מביעה את השמחה בכך שהגיע זמן הכפרה.

* '''סעודת מצווה'''- באופן נוסף, פירש רבינו יונה שיום הכיפורים הוא [[יום טוב]], וכשם שבכל יום טוב יש מצווה לעשות סעודה המבטאת שמחה, כך גם ביום כיפור; וכיון שביום כיפור אסור לאכול, מקדימים את הסעודה לערב יום כיפור.

* '''להקל על הצום'''- ה[[טור]] מפרש על פי [[רש"י]] כי מטרת האכילה היא להקל על הצום ולהראות חיבתו של הקב"ה שציווה שיתענו יום אחד בשנה ואף בו ציווה עליהם לצום לפניו. ה[[רש"ר הירש]] {{#makor-new:ויקרא כג לב|פרשנות-תנ"ך-שמשון-הירש-ויקרא|כג|לב}} מרחיב פירוש זה ומסביר שהאכילה ביום שלפני הצום מראה שאין מטרת הצום בסבל ובעינוי, אלא מטרתו להתנתק מהגשמיות ולהתמקד ברוחניות. הוא מסביר שהתורה מדגישה שיש לאכול בכדי שלא נטעה לומר שהאל רוצה בתענית לשם סיגוף ושנקריב עצמנו למענו, אלא להיפך, מטרת הצום היא למען ישראל שיוכלו לטהר עצמם מחטאיהם.

* '''להקשות על הצום'''- בניגוד לשיטות ורוב הראשונים, בעל [[שיבולי הלקט]] {{הערה| סימן שז}} פירש שמטרת האכילה היא דווקא להגביר את העינוי כך שיהיה קושי לצום ביום הכיפורים לאחר האכילה המרובה יום קודם לכן. ככל הנראה, הוא מסתמך על האמור בגמרא {{#makor-new:תענית כו א|בבלי-תענית|כו|א}} לא היו צמים בימי ראשון, מאחר שיש קושי לצום יום לאחר האכילה המרובה בשבת וכדברי הגמרא- "כדי שלא יצאו ממנוחה ועונג ליגיעה ותענית".