17,689
עריכות
שורה 25: | שורה 25: | ||
=== הושענות === | === הושענות === | ||
בכל יום מימי חג הסוכות נאמרות בקשות מיוחדות הנקראות "הושענות". שם זה נובע מהמלים "הושע נא" שעליהן חוזרים בנוסח אמירת ההושענות, ומבקשים בהן מה' שיושיענו. | בכל יום מימי חג הסוכות נאמרות בקשות מיוחדות הנקראות "הושענות". שם זה נובע מהמלים "הושע נא" שעליהן חוזרים בנוסח אמירת ההושענות, ומבקשים בהן מה' שיושיענו. | ||
על אף שאנו גורסים בתפילה אני '''והו''' הושיעה נא, בירושלמי גורסים '''והוא''' ומסבירים שהדבר מוסב על הפסוק "והוא אסור באזיקים" {{#makor-new:ירמיהו מ א|תנ"ך-ירמיהו|מ|א}}. ה[[ריטב"א]] מסביר שלפירושם "אני"- הכוונה לעם ישראל הנמצאים בצרה עמם שרוי גם הקב"ה כביכול כאשר הוא אסור עמם באזיקים. ממילא אנו מבקשים מה' שיוציא אותנו וגם אותו (שאסור עמנו) מצרותינו. [[רש"י]] {{#makor-new:סוכה מה א|ראשונים-רש"י-סוכה|מה|א}} הסביר בפירוש הביטוי "אני והו" שמדובר בשתי צירופים שהם חלק משמותיו של הקב"ה. הצירוף הראשון הוא '''אני''' ואילו הצירוף האצמעי (מתוך ה72) הוא '''והו'''. [[תוספות]] הקשה על רש"י מדוע אנו אומרים דווקא צירופים אלו מתוך כלל ה72 ותירצו כעין הירושלמי לעיל משום שהם כלולים בשתי הפסוקים- "ואני בתוך הגולה" ו"הוא אסור באזיקים". | |||
יש שנוהגים לומר את ה"הושענות" בסוף תפילת שחרית, מיד אחרי ה"הלל", ויש שנוהגים לאומרם רק אחרי תפילת מוסף. | יש שנוהגים לומר את ה"הושענות" בסוף תפילת שחרית, מיד אחרי ה"הלל", ויש שנוהגים לאומרם רק אחרי תפילת מוסף. | ||
שורה 32: | שורה 34: | ||
האשכנזים נוהגים לומר הושענות אף בשבת חול המועד. בשבת זו ההושענות מתחילות במילים "אום נצורה כבבת". אמנם מנהג הספרדים שלא לומר הושענות בשבת חוה"מ. | האשכנזים נוהגים לומר הושענות אף בשבת חול המועד. בשבת זו ההושענות מתחילות במילים "אום נצורה כבבת". אמנם מנהג הספרדים שלא לומר הושענות בשבת חוה"מ. | ||
===מצוות ומנהגי חול המועד=== | ===מצוות ומנהגי חול המועד=== |
עריכות