17,689
עריכות
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 20: | שורה 20: | ||
===טעמי המצווה=== | ===טעמי המצווה=== | ||
התורה עצמה לא כתבה את טעם האיסור והמפרשים נתנו לכך פירושים שונים: | |||
===השחתת זרע ותאווה=== | |||
[[ספר החינוך]] {{#makor-new:פרשת אחרי מות רט|מצוות-חינוך-אחרי-מות|רט|null}} כתב ששורש האיסור נובע מהשחתת זרע האדם והפסקת התרבות המין האנושי בעוד הקדוש ברוך הוא חפץ ביישוב עולמו אשר ברא. לדבריו, מדובר במעשה מכוער של השחתת הזרע שאין בו כל תועלת ומהווה רק סיפוק תאוותני. כעין דבריו כתב גם ה[[רמב"ן]] {{#makor-new:ויקרא יח יד|פרשנות-תנ"ך-רמב"ן-ויקרא|יח|יד}} בפירושו על הפסוק ואמר כי מדובר בדבר נתעב שאיננו ממשיך את קיום המין, ואף משווה זאת למשכב בהמה שגם הוא נאסר משום השחתת הזרע למעשה שאיננו ממשיך את המין האנושי. | |||
===היפוך טבע האדם=== | |||
ה[[אבן עזרא]] {{#makor-new:ויקרא יח יז|פרשנות-תנ"ך-אבן-עזרא-ויקרא|יח|יז}} מוסיף פן נוסף לאיסור ומסביר כי יש בכך היפוך טבע האדם. לדבריו "טבע הזכר לעשות והנקבה להיעשות" ובאיסור זה יש היפוך דברי ה' וטבע האדם כעין איסור [[כלאיים]]. | |||
===חומרת האיסור=== | ===חומרת האיסור=== | ||
עריכות