קניינים דרבנן: הבדלים בין גרסאות בדף

@ משום שהפקר בי"ד הפקר, שרבנן הפקיעו את החפץ מהמוכר והקנו אותו לקונה.

@ לשיטת החזון איש שהקניינים חלים ע"י הגמירות דעת ולא ע"י המעשה, הרי גם ע"י קניין דרבנן יש דעת, וממילא יועיל מדאורייתא ככל הקניינים {{מקור|(חזון איש חו"מ כב ד"ה כלל גדול)}}<ref>הובא עם החולקים עליו בערך [[דעת לקניין#מקור_וטעם]] ד"ה ביחס בין מעשה הקניין לבין הדעת לקניין.</ref>.

@ לשיטת השערי יושר {{מקור|(ג-ג וה-א)}} שכל דיני ממונות תלויים בסברת האדם ("תורת המשפטים<ref>בביאור היסוד "תורת המשפטים" הארכנו בערך [[בעלות#מקור_וטעם]] ד"ה במקורה.</ref>") אפשר לבאר שיועיל משום שמסברא קנוי לו (כמו שביאר שם לעניין סיטומתא).

* [[קטגוריה:יסודות וחקירות]]