קניינים דרבנן: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 7 בתים ,  4 באוגוסט 2008
מ
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
מאין תקציר עריכה
שורה 8: שורה 8:


ובטעם שיועיל מדאורייתא יש שלוש אפשרויות:
ובטעם שיועיל מדאורייתא יש שלוש אפשרויות:
 
@ משום שהפקר בי"ד הפקר, שרבנן הפקיעו את החפץ מהמוכר והקנו אותו לקונה.
א) משום שהפקר בי"ד הפקר, שרבנן הפקיעו את החפץ מהמוכר והקנו אותו לקונה.
@ לשיטת החזון איש שהקניינים חלים ע"י הגמירות דעת ולא ע"י המעשה, הרי גם ע"י קניין דרבנן יש דעת, וממילא יועיל מדאורייתא ככל הקניינים {{מקור|(חזון איש חו"מ כב ד"ה כלל גדול)}}<ref>הובא עם החולקים עליו בערך [[דעת לקניין#מקור_וטעם]] ד"ה ביחס בין מעשה הקניין לבין הדעת לקניין.</ref>.
 
@ לשיטת השערי יושר {{מקור|(ג-ג וה-א)}} שכל דיני ממונות תלויים בסברת האדם ("תורת המשפטים<ref>בביאור היסוד "תורת המשפטים" הארכנו בערך [[בעלות#מקור_וטעם]] ד"ה במקורה.</ref>") אפשר לבאר שיועיל משום שמסברא קנוי לו (כמו שביאר שם לעניין סיטומתא).
ב) לשיטת החזון איש שהקניינים חלים ע"י הגמירות דעת ולא ע"י המעשה, הרי גם ע"י קניין דרבנן יש דעת, וממילא יועיל מדאורייתא ככל הקניינים {{מקור|(חזון איש חו"מ כב ד"ה כלל גדול)}}<ref>הובא עם החולקים עליו בערך [[דעת לקניין#מקור_וטעם]] ד"ה ביחס בין מעשה הקניין לבין הדעת לקניין.</ref>.
 
ג) לשיטת השערי יושר {{מקור|(ג-ג וה-א)}} שכל דיני ממונות תלויים בסברת האדם ("תורת המשפטים<ref>בביאור היסוד "תורת המשפטים" הארכנו בערך [[בעלות#מקור_וטעם]] ד"ה במקורה.</ref>") אפשר לבאר שיועיל משום שמסברא קנוי לו (כמו שביאר שם לעניין סיטומתא).


'''כשהאדם אינו בר קניין''', כגון קטן, לכו"ע קנייניו לא מועילים לדאורייתא, שחכמים לא יכולים לעשות את הקנאתו להקנאה {{מקור|(מחנה חיים ח"ב יו"ד נז, הובא בספר המקנה לג-טו אות ה)}}.
'''כשהאדם אינו בר קניין''', כגון קטן, לכו"ע קנייניו לא מועילים לדאורייתא, שחכמים לא יכולים לעשות את הקנאתו להקנאה {{מקור|(מחנה חיים ח"ב יו"ד נז, הובא בספר המקנה לג-טו אות ה)}}.
שורה 56: שורה 53:
<references />
<references />


[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
* [[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
[[קטגוריה:דיני ממונות]]
[[קטגוריה:דיני ממונות]]
16,530

עריכות

תפריט ניווט