17,691
עריכות
לוחות הברית: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←מעמד עשרת הדיברות בהלכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
חשיבות עשרת הדיברות הייתה אמורה לתת להם מקום מרכזי בתפילה ובתודעה הדתית. בפועל לא כך היה הדבר. לפי התלמוד היה ניסיון להצניע את מעמד קריאת עשרת הדיברות, כדי שה[[מינים]] לא יחשבו שזו עיקר התורה וכל השאר הוא טפל. יחד עם זאת, הציבור המשיך לשוב ושוב לחזור לרגעי קבלת התורה בשמיעת עשרת הדיברות. וכך נוהגים לעמוד בעת קריאת עשרל הדיברות. | חשיבות עשרת הדיברות הייתה אמורה לתת להם מקום מרכזי בתפילה ובתודעה הדתית. בפועל לא כך היה הדבר. לפי התלמוד היה ניסיון להצניע את מעמד קריאת עשרת הדיברות, כדי שה[[מינים]] לא יחשבו שזו עיקר התורה וכל השאר הוא טפל. יחד עם זאת, הציבור המשיך לשוב ושוב לחזור לרגעי קבלת התורה בשמיעת עשרת הדיברות. וכך נוהגים לעמוד בעת קריאת עשרל הדיברות. | ||
בימי המקדש היו פסוקי עשרת הדיברות מיוחסים משאר פסוקי התורה. על פי המשנה<ref> מסכת תמיד</ref> היו הכוהנים המקריבים את קורבן התמיד של שחר מתפללים תפילה הכוללת את עשרת הדיברות, את קריאת שמע ואת ברכת הכוהנים. יגאל ידין, שפירסם את דבר התפילין שנמצאו בקומראן, מראה שחלק מפרשיות התפילין של ראש כללו את עשרת הדיברות. | |||
התלמוד מלמד באופן מפורש שבשלב מסוים נתקבלה החלטה פולמוסית לעקור את מעמד קריאת עשרת הדברים ממכלול הטקסים הדתי <ref><makor>בבלי ברכות יב ע"א</makor></ref> : "אמר רב יהודה אמר שמואל: אף בגבולין בקשו לקרות כן, אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינין". האמורא שמואל (המאה השלישית, בבל) מלמד שביקשו לקרוא את עשרת הדיברות בתפילה שמחוץ לגבולות הארץ, אך ביטלו זאת מפני "תרעומת המינים" (או על פי נוסח התלמוד הירושלמי: "מפני טינת המינים"). בתלמוד הירושלמי אף מוסיפים נימוק ל"טינת המינים": "שלא יהו אומרים אלו לבדם ניתנו לו למשה בסיני". | התלמוד מלמד באופן מפורש שבשלב מסוים נתקבלה החלטה פולמוסית לעקור את מעמד קריאת עשרת הדברים ממכלול הטקסים הדתי <ref><makor>בבלי ברכות יב ע"א</makor></ref> : "אמר רב יהודה אמר שמואל: אף בגבולין בקשו לקרות כן, אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינין". האמורא שמואל (המאה השלישית, בבל) מלמד שביקשו לקרוא את עשרת הדיברות בתפילה שמחוץ לגבולות הארץ, אך ביטלו זאת מפני "תרעומת המינים" (או על פי נוסח התלמוד הירושלמי: "מפני טינת המינים"). בתלמוד הירושלמי אף מוסיפים נימוק ל"טינת המינים": "שלא יהו אומרים אלו לבדם ניתנו לו למשה בסיני". | ||
| שורה 63: | שורה 63: | ||
בתשובת הרמב"ם (פריימן, סי' מו) פסק שיש למנוע את המנהג שנהגו באיזה מקומות לעמוד בעת קריאת עשרת הדברות, פן יבואו לחשוב שיש יתרון לעשרת הדברות על שאר התורה, כי באמת לפי אמונת ישראל כל פסוקי התורה הם קדושים באותה דרגה. | בתשובת הרמב"ם (פריימן, סי' מו) פסק שיש למנוע את המנהג שנהגו באיזה מקומות לעמוד בעת קריאת עשרת הדברות, פן יבואו לחשוב שיש יתרון לעשרת הדברות על שאר התורה, כי באמת לפי אמונת ישראל כל פסוקי התורה הם קדושים באותה דרגה. | ||
ואולם [[הרב עבדיה יוסף]] שליט"א בשו"ת [[יחוה דעת]] ח"א (סי' כט) כתב שהעיקר להלכה כתשובת הרמב"ם, ואין לעמוד בעת קריאת עשרת הדברות, והאריך בזה. | |||
==קישוט בתי הכנסת בלוחות הברית== | |||
במקומות רבים נהגו לקשט את בתי הכנסת בלוחות הברית ונחלקו הפוסקים בדין זה. ה[[תוספות יום טוב]] {{מקור|דברי חמודות ברכות א, ב סק"ט}} כתב שאין להדפיס את עשרת הדברות על לוח בבית הכנסת, משום שגם זה כלול באיסור של "תרעומת המינים", משום שמדובר על פרסום ציבורי. דבר זה הובא ב[[מגן אברהם]] {{#makor-new:מגן אברהם א ט|פרשנות-שו"ע-מ"א-או"ח|א|ט}} להלכה. | |||
הרב אהרון לוין {{מקור|ברכת אהרן על הגמרא}} הקשה לפי זה על המנהג הרווח בזמננו שמקשטים את ארון הקודש בלוח של עשרת הדברות, ולכאורה יש לבטל מנהג זה מפני תרעומת המינים? אלא שכתב שכיון שכבר התפשט המנהג, והוא קיים במקומות רבים שנהגו כך על פי חכמים, הרי שאין לפקפק על מנהג זה. הרב פוגלמן (בית מרדכי א, יז) העיר על דבריו שלא נמצא באף אחד מבתי הכנסת שמצאו בחפירות ארכיאולוגיות עשרת הדברות, אלא נמצאו סמלים יהודיים אחרים שהיו מצוירים שם, וזה משום תרעומת המינים. | |||
הרב חיים אלעזר שפירא (האדמו"ר ממונקאטש בספר נימוקי או"ח סימן א אות ה) כתב בשם אביו שאין לעשות לוחות עם עשרת הדברות, וגם אין להניחם מעל ארון הקודש, וכתב שהיה דואג להסירם מבתי הכנסת. וכן כתב הרב שלמה טבק (תשורת ש"י קמא סי' ג). בשו"ת בצל החכמה (ג, קיב) החמיר עוד יותר, ופסק שאפילו אם כתוב מעל ארון הקודש על דגם לוחות הברית - אותיות א' ב' הרומזות לעשרת הדברות, אסור לעשות כן, וזאת משום שגם בזה יש משום תרעומת המינים - שעושים את עשרת הדברות לעיקר. | |||
לעומתם, הרב שטרנבוך {{מקור|תשובות והנהגות ב, תקלה}} כתב שאולי העושים לוחות מעל ארון הקודש כוונתם לצייר את לוחות הברית, ולכן הם מציירים את עשרת הדברות בתוכם כחלק מלוחות הברית, ואין כוונתם לכתוב את המילים שכתובות בעשרת הדברות, ולכן אין בזה חשש תרעומת המינים. כך גם הסביר [[הרב חיים דוד הלוי]] {{מקור|עשה לך רב ד, מד}} שכיון שהכוונה בתליית הלוחות היא להזכיר לציבור את מעמד הר סיני, ולא על מנת שהציבור יאמרו את עשרת הדברות, לכן הדבר מותר ואין בזה חשש של תרעומת המינים. לדעתו, טעם איסור זה אינו נוהג היום משום שאין כמעט אנשים שמאמינים בתורה שבכתב ולא בתורה שבעל פה (לעומתו הבית מרדכי שהובא לעיל, והציץ אליעזר יד, א כתבו שדווקא בימינו טעם איסור זה קיים אפילו יותר מפעם), כדבריו פסק גם [[הרב יצחק יוסף]] {{#makor-new:תפילה א "סימן-צ'-מקום-התפלה מו|קיצור-שולחן-ערוך-ילקו"י-תפלה-א|"סימן-צ'-מקום-התפלה|מו}} שאין לאסור צורות לוחות שמעל ארון הקודש. | |||
==קישורים חיצונים== | ==קישורים חיצונים== | ||