17,689
עריכות
פרשת ויקרא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←גישת הרמב"ם
| שורה 32: | שורה 32: | ||
===גישת הרמב"ם=== | ===גישת הרמב"ם=== | ||
הרמב"ם במורה נבוכים<ref>מורה נבוכים חלק ג פרק לב</ref> מסביר כי הקורבנות נועדו לשמש כעין תחליף לעבודת האלילים הגשמית שהיתה לפני מתן תורה. עם ישראל התרגל לעבוד באופן גשמי ו"טבע האדם שהוא נוטה תמיד למורגל" לכן ניתנו הקורבנות בתור דרך אמצעית בה יוכל העם לעבוד את ה' גם באופן הדומה לגשמי, ובכך להתקרב גם לבורא המופשט. שיטת הרמב"ם מתבססת ככל הנראה על דברי המדרש בויקרא רבה: {{ציטוטון| "ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים", אמר רבי פנחס בן יאיר משל למלך שהיה לו בן אוכל נבילות וטרפות אמר המלך מה לעשות להפרישו אי אפשר שכבר הורגל בכך אבל יסעוד אצלי ויובדל מעצמו היינו דכתיב למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זובחים וגומר ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים}}. | הרמב"ם במורה נבוכים<ref>מורה נבוכים חלק ג פרק לב</ref> מסביר כי הקורבנות נועדו לשמש כעין תחליף לעבודת האלילים הגשמית שהיתה לפני מתן תורה. עם ישראל התרגל לעבוד באופן גשמי ו"טבע האדם שהוא נוטה תמיד למורגל" לכן ניתנו הקורבנות בתור דרך אמצעית בה יוכל העם לעבוד את ה' גם באופן הדומה לגשמי, ובכך להתקרב גם לבורא המופשט. שיטת הרמב"ם מתבססת ככל הנראה על דברי המדרש בויקרא רבה: {{ציטוטון| "ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים", אמר רבי פנחס בן יאיר משל למלך שהיה לו בן אוכל נבילות וטרפות אמר המלך מה לעשות להפרישו אי אפשר שכבר הורגל בכך אבל יסעוד אצלי ויובדל מעצמו היינו דכתיב למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זובחים וגומר ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים}}. | ||
גישת הרמב"ם הותקפה על ידי רבים מהראשונים והאחרונים כאשר ה[[רשב"א]] {{#makor-new:חלק ד רנג|שות-רשב"א-ד|רנג|null}} אף התנגד באופן כללי לטעמי המצוות של הרמב"ם ואמר באחת מתשובותיו כי {{ציטוטון|אל תתן לבך לטעמי המצוות שכתב הרב ז"ל, כי יש ויש קושיות גדולות כמעט בכולן}}. | |||
===גישת הרמב"ן=== | ===גישת הרמב"ן=== | ||
הרמב"ן הקשה בחריפות על דברי הרמב"ם והוכיח כי אף לפני שהומצאה העבודה זרה, בימי קין והבל וכן בימי נוח- הקריבו כבר קורבנות לה'. בנוסף, מלשון התורה "ריח ניחוח" המוסב על הקורבנות, משמע שאין מטרת הקורבנות רק להסיר את העם מעבודה זרה, אלא יש בהם טעם אחר. לשיטת הרמב"ן על דרך הפשט, מטרת הקורבנות היא להגביר את תחושת החטא אצל האדם. לדבריו, {{ציטוטון| מעשי בני אדם נגמרים במחשבה ובדבור ובמעשה}} וכאשר האדם סומך ידיו על הקורבן ומתוודה על חטאיו וזורק את דם הקורבן, הוא מרגיש באופן מוחשי כי {{ציטוטון| ראוי שישפך דמו וישרף גופו}} ובכך יגיע לתשובה וכפרה. | הרמב"ן הקשה בחריפות על דברי הרמב"ם והוכיח כי אף לפני שהומצאה העבודה זרה, בימי קין והבל וכן בימי נוח- הקריבו כבר קורבנות לה'. בנוסף, מלשון התורה "ריח ניחוח" המוסב על הקורבנות, משמע שאין מטרת הקורבנות רק להסיר את העם מעבודה זרה, אלא יש בהם טעם אחר. לשיטת הרמב"ן על דרך הפשט, מטרת הקורבנות היא להגביר את תחושת החטא אצל האדם. לדבריו, {{ציטוטון| מעשי בני אדם נגמרים במחשבה ובדבור ובמעשה}} וכאשר האדם סומך ידיו על הקורבן ומתוודה על חטאיו וזורק את דם הקורבן, הוא מרגיש באופן מוחשי כי {{ציטוטון| ראוי שישפך דמו וישרף גופו}} ובכך יגיע לתשובה וכפרה. | ||