הלל: הבדלים בין גרסאות בדף

ה[[רמב"ם]] {{#makor-new:הלכות מגילה וחנוכה ג ה|רמב"ם-מגילה|ג|ה}} כתב קריאת ההלל איננה חיוב מדאורייתא אלא רק מדברי סופרים ואף הקשה בספר המצוות {{#makor-new:שורשים א|מצוות-ספר-המצוות-שורשים|א|null}} על ה[[בה"ג]] שמנה את ההלל כאחת מתרי"ג מצוות. לדבריו פרקי ההלל הינם שבח אותו שיבח [[דוד]] את הקב"ה ולא שייך לומר שהתחייבו עליהם ישראל כבר מקבלת התורה. מנגד, ה[[ראב"ד]] כתב כי מצוות ההלל היא מדאורייתא ואף הוכיח כשיטתו מכך שהגמרא {{#makor-new:ערכין י ב|בבלי-ערכין|י|ב}} לומדת מהפסוק "השיר יהיה לכם כליל התקדש חג" כי החיוב לומר הלל הוא בימים האסורים במלאכה וממילא משמע שמדובר בחיוב מדאורייתא. את קושייתו של הרמב"ם כיצד ייתכן ופרקי ה[[תהילים]] שאמר דוד מוגדרים כחיוב מדאורייתא, מתרץ ה[[רמב"ן]] בהשגותיו על ספר המצוות כי החיוב מדאורייתא הוא לשבח את הקב"ה בחגים, ורק לאחר מכן תיקנו חכמים כי יש לאומרו בנוסח שכתב דוד בתהילים.

==הלל בדילוג==

===ברכה על הלל בדילוג===

הגמרא {{#makor-new:סוכה מד ב|בבלי-סוכה|מד|ב}} קובעת כי אין לברך על [[חיבוט ערבה]] משום שמדובר במנהג נביאים. על פי גמרא זו, הרמב"ם {{#makor-new:הלכות מגילה וחנוכה ג ה|רמב"ם-מגילה|ג|ה}} פסק כי אין לברך על הימים בהם אומרים חצי הלל. גם ה[[מרדכי]] {{#makor-new:פסחים תרט|ראשונים-מרדכי-פסחים|תרט|null}} סבר כשיטת הרמב"ם ואף הקשה כיצד ניתן לברך "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו" כאשר מדובר במנהג. אמנם, ה[[תוספות]] חלקו על דברי הרמב"ם והסבירו כי בעוד מצוות חיבוט ערבה היא מנהג של "טלטול בעלמא" שאין לברך עליו, מנהגים כמו קריאת ההלל בהם אומרים פסוקים ניתן לברך וכן פסקו ראשונים נוספים.