הרב אלעזר מנחם מן שך: הבדלים בין גרסאות בדף

עודד קביעת לימוד בספר [[קצות החושן]] ו[[שב שמעתתא]] במטרה להתרגל לסגנון העיוני שלהם.

בתחומי ה[[אגדה]] וההגות הלך בעקבות בעלי המוסר ופרש את המקורות כפי שהם, בלא לנסות למצא להם הסברים נוספים. שיחותיו פשוטות והן כוללות בדרך כלל ציטוטים מדברי חז"ל ומספרי היסוד המקובלים בישיבות. תוכנן אחיד למדי והן מציגות את הערכים בהם האמין - מעמדה של התורה כמכונן בלעדי של הזהות היהודית, לימוד תורה והסתגרות בפני השפעות חיצוניות. עם זאת הן מתייחדות בכך שיש בהן התייחסויות רבות למאורעות פוליטיים וחברתיים שלא כרגיל בישיבות הליטאיות. הביע בכל הזדמנות את החשיבות שבהתענגות על כל חלק בתורה והלימוד בצער מתוך אושר על התורה ולא מתוך ציפיה לשכר. תפישתו השמרנית התבטאה גם בגישתו ללימוד התורה, הסתייג מחידושים מתודיים ומספרים חדשים או מכאלה שהעיסוק בהם לא רווח בעבר, ואף שלל נסיונות לשנות את צורתו המוכרת של דף הגמרא. ראה את עצמו, במידה מרובה, כמי שהופקד על העברת המסורת הלימודית והחינוכית של ישיבות ליטא לדורות הבאים בצורתה המקורית ומתוך כך קרא לעסוק בתורה "כדרך המסורה בידינו מדור דור".

יחד עם היותו ראש ישיבה, גישתו האמונית הייתה העדפת האמונה המבוססת על התבוננות פשוטה במעשי אלוהים, ושלילת החקירה בנושאי האמונה. היה נוהג להרצות בפני תלמידיו על היכולת לראות את אלוהים בכל דבר שמסביב. כך לדוגמה ניסה להוכיח את קיום ה' מכך שבכדי להפעיל מכשיר חשמל נצרכת פעולת אדם, ואם כן בוודאי שלשמש, שהינה מקור אנרגיה אדיר, קיים לכאורה מפעיל. בד בבד הטעים כי אין להאמין אלא בדברים בהם מחייבת התורה להאמין, הוא הסביר כי המאמין המקבל כאמת את כל שנאמר לו, יהיה האומר מי שיהיה ויהיה הנאמר מה שיהיה, אינו מוגדר כמאמין אמיתי, אלא כפתי.

===השואה במשנתו===