17,689
עריכות
פרשת שמיני: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←מדוע מתו בני אהרן
Emmanuel678 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
הרש"ר הירש בפירושו על הפסוק מסביר את המעלה בכך שאהרון דווקא יקריב עגל בן בקר על מנת לכפר על חטאו. לפירושו, אהרון מבטא בהקרבת העגל את ההבדל בין עובדי האלילים ועובדי ה'. בעוד עובדי האלילים מקריבים את עצמם וכל אשר להם לדבר גשמי, עם ישראל שולט על אותו הדבר הגשמי ומקריב אותו לה'. באותו האופן, אהרון מקריב את העגל, אותו הפכו עובדי האלילים לאלוה, ומשתלט עליו על ידי שחיטתו ומוסרו לה' על ידי זריקת דמו והקרבתו. וכדברי הרש"ר {{ציטוטון| באותה שעה ביטא אהרון: אותו כוח פיסי שהעולם האלילי כורע ברך לפניו- שולט גם בתוך האדם. אך האדם הקרוב לה' משתלט עליו בחירותו המוסרית}}. לאחר שאהרון ביטא את העובדה שהעגל מסור בידי הבורא, נתכפר לו החטא של עשיית הטבע לאלוהות ויכל להתגבר על פגם זה. | הרש"ר הירש בפירושו על הפסוק מסביר את המעלה בכך שאהרון דווקא יקריב עגל בן בקר על מנת לכפר על חטאו. לפירושו, אהרון מבטא בהקרבת העגל את ההבדל בין עובדי האלילים ועובדי ה'. בעוד עובדי האלילים מקריבים את עצמם וכל אשר להם לדבר גשמי, עם ישראל שולט על אותו הדבר הגשמי ומקריב אותו לה'. באותו האופן, אהרון מקריב את העגל, אותו הפכו עובדי האלילים לאלוה, ומשתלט עליו על ידי שחיטתו ומוסרו לה' על ידי זריקת דמו והקרבתו. וכדברי הרש"ר {{ציטוטון| באותה שעה ביטא אהרון: אותו כוח פיסי שהעולם האלילי כורע ברך לפניו- שולט גם בתוך האדם. אך האדם הקרוב לה' משתלט עליו בחירותו המוסרית}}. לאחר שאהרון ביטא את העובדה שהעגל מסור בידי הבורא, נתכפר לו החטא של עשיית הטבע לאלוהות ויכל להתגבר על פגם זה. | ||
== | ==חטאם של נדב ואביהוא== | ||
בפרשה מובא חטאם של נדב ואביהוא בני אהרון ומותם עקב חטא זה. הפסוק מתאר את חטאם של בני אהרון {{ציטוטון| ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא צוה אתם ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם וימתו לפני ה'}} וכן נאמר | בפרשה מובא חטאם של נדב ואביהוא בני אהרון ומותם עקב חטא זה. הפסוק מתאר את חטאם של בני אהרון {{ציטוטון|ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא צוה אתם ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם וימתו לפני ה'}} וכן נאמר בפסוק "ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא צוה אֹתם" {{הערה| ויקרא י,א}} אך למרות תיאור זה, נותר חטאם של בני אהרון עמום. | ||
המדרש (ויקרא רבה פרשה כ) מביא ארבעה חטאים של בני אהרון: {{ציטוטון| בשביל ארבעה דברים מתו בניו של אהרן: על הקריבה (שנכנסו לפני ולפנים), ועל ההקרבה (שהקריבו קרבן שלא נצטוו), על אש זרה ועל שלא נטלו עצה זה מזה"}}. בהמשך המדרש מובאת דעה נוספת {{ציטוטון| "בשביל ארבעה דברים מתו בני אהרן: על שהיו שתויי יין, ועל ידי שהיו מחוסרי בגדים ועל שנכנסו בלא רחיצת ידיהם ורגליהם, ועל ידי שלא היו להם בנים}}. | המדרש (ויקרא רבה פרשה כ) מביא ארבעה חטאים של בני אהרון: {{ציטוטון| בשביל ארבעה דברים מתו בניו של אהרן: על הקריבה (שנכנסו לפני ולפנים), ועל ההקרבה (שהקריבו קרבן שלא נצטוו), על אש זרה ועל שלא נטלו עצה זה מזה"}}. בהמשך המדרש מובאת דעה נוספת {{ציטוטון| "בשביל ארבעה דברים מתו בני אהרן: על שהיו שתויי יין, ועל ידי שהיו מחוסרי בגדים ועל שנכנסו בלא רחיצת ידיהם ורגליהם, ועל ידי שלא היו להם בנים}}. | ||
הרב קוק באורות הקודש {{ | הרב קוק באורות הקודש {{מקור|אורות הקודש כרך ג', עמ' ש"ס}} מסביר כי ניתן למצוא עיקרון אחד השוזר את כלל החטאים המפורטים במדרש. לפירושו, בני אהרון היו בעלי השגות רוחניות גבוהות אך לא השכילו להכיל את הקדושה בתוך המסגרת הנכונה. הרצון להתקרב כמה שיותר אל הקדושה גרם להם שאף '''הקריבו אש זרה''' משום שרצו לסלול לעצמם דרך חדשה בעבודת ה', בה הם ניסו להגיע אל הקדושה שלא באופן של יראת שמיים אלא '''שתויי יין''' ו'''פרועי ראש'''. מכיוון שלא ראו צורך במסגרת כללית אלא הלכו ישר אחר רצונם להתקרב אל הקודש, הם הלכו בדרך עצמאית וכדברי המדרש '''הורו הלכה בפני רבם''' ולא ראו צורך לשקול בשנית את מעשיהם ולכן גם '''לא נטלו עצה זה מזה'''. אך, מסביר הרב קוק כי בכוח זה של פריצת המגבלות הסוערת ישנו גם צד חיובי כאשר הוא מחובר אל רוח הזקנה מלא כובד הראש: {{ציטוטון|רוח הנעורים הסוער, המתעורר בעז ובגבורה, עם רוח הזקנה המסודר, המלא כובד ראש וזהירות, יחד מתאגדים לאגודה לפעול פעולתם בחיים, הרוחניים והגשמיים, להחיש ישועה, ולהעשות בסיס לצמח ה', עריכת נר לבן ישי משיח ה', רוח אפינו, אשר בא יבואו אלינו שניהם יחד, אליהו הנביא עם משיח בן דוד}}. | ||
ה[[רש"ר הירש]] מפרש כי עיקר חטאם של בני אהרון היה בהדגשת הרצון האישי שלהם על פני ציווי ה'. הוא מפרש כי על אף שהיו בני אהרון הם לא חשבו לשאול אותו לגבי מעשיהם והעדיפו לסמוך על עצמם ולפעול לפי שיקול דעתם בצורה שביטאה גאווה מסוימת באישיותם. לדבריו, שורש החטא היה בחוסר ההבנה בהבדל בין קורבן לה' לבין קורבן אלילי. בעוד בקורבן לעבודה זרה האדם המקריב מנסה "לשעבד את האל בקורבן למען יעשה את רצון האדם", בקורבנות לה' המטרה היא הפוכה- "אִשי ישראל משעבדים את האדם לעבודת ה', למען יקבל על עצמו את עול מצוותיו". יש להקריב את הקורבנות על פי חוקים ומצוות מדויקים כאשר הדיוק בציווי ה' הוא חלק עיקרי מהקורבן. מנגד, נדב ואביהוא התייחסו אל הקורבן כאל קורבנות העבודה זרה בהם העיקר הוא בנתינת המתת לאל ואין חשיבות בדרך הנתינה. ממילא, מותם של בני אהרון ביום חנוכת המזבח מזהיר את כל הכהנים לעתיד לבוא שלא יעלה על דעתם לשנות מציווי הקב"ה ועבודת המקדש חייבת להיות מלווה במעקב אחר מצוות ה'. | |||
==בקרובי אקדש== | ==בקרובי אקדש== | ||