17,689
עריכות
עננו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←בתפילת ערבית ומנחה
אין תקציר עריכה |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==בתפילת ערבית ומנחה== | ==בתפילת ערבית ומנחה== | ||
בגמרא {{#makor-new:שבת כד א|בבלי-שבת|כד|א}} מובא שאנשי מעמדות היו אומרים ברכת עננו בערבית, שחרית ומנחה. רש"י שם מסביר שלמרות שהצום עצמו אינו מתחיל מהערב ומותר עדיין לאכול, זמן הצום מתחיל כבר מערבית ולכן ניתן לומר ברכת עננו. | בגמרא {{#makor-new:שבת כד א|בבלי-שבת|כד|א}} מובא שאנשי מעמדות היו אומרים ברכת עננו בערבית, שחרית ומנחה. רש"י שם מסביר שלמרות שהצום עצמו אינו מתחיל מהערב ומותר עדיין לאכול, זמן הצום מתחיל כבר מערבית ולכן ניתן לומר ברכת עננו. | ||
מנגד, רש"י מביא גם מתשובת הגאונים שנהגו שלא לומר ברכת עננו לא בערבית ולא בשחרית שמא יארע חולי או בולמוס ויטעם משהו ויימצא שקרן בתפילתו. ה[[רשב"א]] מסביר שלמרות שבימי הגמרא לא חששו שמא יארע לאדם חולי או בולמוס בעת הצום, הגאונים חששו לכך משום {{ציטוטון|עכשיו נכנסה חולשא בעולם וקרוב הדבר שיצטרך לאכול ולפיכך לא יבטח בעצמו להזכירו בתפילתו}} {{הערה|שו"ת הרשב"א סימן קמב}}. [[תוספות]] {{#makor-new:תענית יא א|ראשונים-תוספות-תענית|יא|א}} חלקו על סברת הגאונים וכתבו שיש לומר עננו גם בתפילת ערבית ואין לחוש שייראה כשקרן מכיוון שהיה בדעת האדם להתענות וגם אם לא הצליח לבסוף הרי הוא מוגדר כאנוס. | |||
מנגד, רש"י מביא גם מתשובת הגאונים שנהגו שלא לומר ברכת עננו לא בערבית ולא בשחרית שמא יארע חולי או בולמוס ויטעם משהו ויימצא שקרן בתפילתו. ה[[רשב"א]] מסביר שלמרות שבימי הגמרא לא חששו שמא יארע לאדם חולי או בולמוס בעת הצום, הגאונים חששו לכך משום {{ציטוטון|עכשיו נכנסה חולשא בעולם וקרוב הדבר שיצטרך לאכול ולפיכך לא יבטח בעצמו להזכירו בתפילתו}} {{הערה|שו"ת הרשב"א סימן קמב}}. | |||
[[תוספות]] {{#makor-new:תענית יא א|ראשונים-תוספות-תענית|יא|א}} חלקו על סברת הגאונים וכתבו שיש לומר עננו גם בתפילת ערבית ואין לחוש שייראה כשקרן מכיוון שהיה בדעת האדם להתענות וגם אם לא הצליח לבסוף הרי הוא מוגדר כאנוס. | |||
ה[[רמב"ן]] {{הערה|מלחמות ה' דף ג,א מדפי הרי"ף תענית}} פסק שאומרים ברכת עננו גם בתפילת ערבית משום שזמן התענית מתחיל כבר מהערב, אך הוא לא חשש כשיטת הגאונים. מנגד, [[בעל המאור]] {{הערה|שם}} כתב שיש קשר ישיר בין ברכת עננו לצום, וממילא בזמן שמותר לאדם לאכול אין לו לומר עננו. הוא מסביר שדברי הגמרא שאומרים עננו גם בתפילת ערבית מוסבים על צומות שמתחילים מהלילה, אך בצומות הקלים המתחילים מהיום אין להוסיף עננו בתפילת ערבית. | ה[[רמב"ן]] {{הערה|מלחמות ה' דף ג,א מדפי הרי"ף תענית}} פסק שאומרים ברכת עננו גם בתפילת ערבית משום שזמן התענית מתחיל כבר מהערב, אך הוא לא חשש כשיטת הגאונים. מנגד, [[בעל המאור]] {{הערה|שם}} כתב שיש קשר ישיר בין ברכת עננו לצום, וממילא בזמן שמותר לאדם לאכול אין לו לומר עננו. הוא מסביר שדברי הגמרא שאומרים עננו גם בתפילת ערבית מוסבים על צומות שמתחילים מהלילה, אך בצומות הקלים המתחילים מהיום אין להוסיף עננו בתפילת ערבית. | ||
להלכה, עולי תימן נהגו לומר תפילת עננו בכל שלושת התפילות, בעוד רוב הספרדים נוהגים לומר עננו בתפילות שבהן מתענים וממילא ברוב הצומות מדובר בשחרית ומנחה ובתשעה באב וצומות המתחילים מהלילה גם בערבית. יוצאי אשכנז נהגו לומר עננו רק בתפילת מנחה משום חשש הגאונים, כאשר שליח הציבור אומר גם בתפילת שחרית. | להלכה, עולי תימן נהגו לומר תפילת עננו בכל שלושת התפילות, בעוד רוב הספרדים נוהגים לומר עננו בתפילות שבהן מתענים וממילא ברוב הצומות מדובר בשחרית ומנחה ובתשעה באב וצומות המתחילים מהלילה גם בערבית. יוצאי אשכנז נהגו לומר עננו רק בתפילת מנחה משום חשש הגאונים, כאשר שליח הציבור אומר גם בתפילת שחרית. | ||
==דינים שונים== | ==דינים שונים== | ||
ניתן לומר עננו רק כשיש בקהל לפחות שישה מתענים כאשר החזן הוא אחד מהמתענים {{#makor-new:אורח חיים תקסו ה|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תקסו|ה}}. | ניתן לומר עננו רק כשיש בקהל לפחות שישה מתענים כאשר החזן הוא אחד מהמתענים {{#makor-new:אורח חיים תקסו ה|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תקסו|ה}}. | ||