תרי ותרי: הבדלים בין גרסאות בדף

@ הכרעת בירור - דהיינו שמבררת את המציאות, כגון חזקת אומדנא - לא תועיל אפילו מדאורייתא, שהרי אינה עדיפה מעוד עדים שלא יועילו להכריע - "תרי כמאה", כדלעיל בסמוך.

@ אך הכרעת הנהגה - דהיינו שלא מבררת את המציאות אלא רק פוסקת את הדין, כגון מוחזק - תועיל מדאורייתא, ורק מדרבנן החמירו בה כספק ("ספיקא מדרבנן") {{מקור|(שב שמעתתא ו-כב, אך רעק"א בשו"ת מהדורא קמא קלו מסתפק בזה, וכן הקובץ שיעורים בבא קמא מט כתב שנחלקו בזה תירוצי התוס')}}.

@ מיגו אינו מה לי לשקר אלא כח הטענה, ולכן אינו בירור המציאות אלא הנהגה (פסיקת דין בלבד), ותוספת הנהגה כן מועילה גם בתרי ותרי {{מקור|(קובץ שיעורים ח"ב ד)}}<ref>אמנם מפרשים רבים סוברים שמיגו הוא כן נאמנות, ע"ע [[מיגו#מקור_וטעם]] ד"ה בטעמו.</ref>.

@ בדומה לזה ביאר החתן סופר {{מקור|(שם)}} שמיגו הוא רק דין ספק, ולא כאנן סהדי וכעוד עדים, ולכן תוספת מיגו אינה כדין תרי כמאה.  

@ טעם דין תרי כמאה אינו משום שא"א להוסיף על שני עדים, אלא רק מפני שנאמנות שני עדים ונאמנות מאה עדים היא אותו הדין, ולכן הם שווים. אך מיגו, שהוא נאמנות אחרת - אין בו דין תרי כמאה {{מקור|(קובץ שיעורים בבא קמא מט)}}.'''רובא דליתא קמן''' בתרי ותרי לא יועיל להכריע את הספק אפילו מדאורייתא, משום שרוב הוא בירור המציאות{{מקור|,}} ולא עדיף מעוד עדים שלא יכריעו את הספק - "תרי כמאה" {{מקור|(שב שמעתתא ו-כב)}}<ref>ע"ע [[רובא דליתא קמן#מקור_וטעם]] (ד"ה בטעמו) שנחלקו האם הוא בירור או הנהגה.</ref>.

* [[קטגוריה:יסודות וחקירות]]