פרשת וישלח: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 2,798 בתים ,  28 בנובמבר 2020
אין תקציר עריכה
שורה 115: שורה 115:
==אדום - רומא - והנצרות==
==אדום - רומא - והנצרות==


מדרשי חז"ל העוסקים בפרשה וכן בהפטרה עוסקים בעם [[אדום|האדומי]]. על '''אדום ניתן''' לכתוב כל מה שהיה על ליבם. אבל נוכל נבחין כי ברקע הדברים מכוונים כלפי [[יוון]],  [[רומא]] וה[[נצרות]].
מדרשי חז"ל העוסקים בפרשה וכן בהפטרה עוסקים בעם [[אדום|האדומי]]. אבל נוכל נבחין כי ברקע הדברים מכוונים כלפי [[יוון]],  [[רומא]] וה[[נצרות]].


ב[[מדרש רבה] כתוב: "שבשעה שהלך רבי יהודה הנשיא אל המלכות הנכרית, שמשלה אז בארץ (מלכות רומי), היה מעיין בפרשת ''וישלח''. כוונת מדרש זה היא, שרבי יהודה עיין בהתנהגותו של יעקב אבינו קודם פגישתו עם עשיו, כדי ללמוד מכך כיצד עליו לנהוג בפגישה עם המושלים הנכרים שבימיו. פגישות [[חכמי יבנה ברומא]] היו ההמחשה לכך.
ב[[מדרש רבה] כתוב: "שבשעה שהלך רבי יהודה הנשיא אל המלכות הנכרית, שמשלה אז בארץ (מלכות רומי), היה מעיין בפרשת ''וישלח''. כוונת מדרש זה היא, שרבי יהודה עיין בהתנהגותו של יעקב אבינו קודם פגישתו עם עשיו, כדי ללמוד מכך כיצד עליו לנהוג בפגישה עם המושלים הנכרים שבימיו. פגישות [[חכמי יבנה ברומא]] היו ההמחשה לכך.
שורה 121: שורה 121:
לקראת סוף הפרשה מובאים תולדות בני עשו. חז"ל מדגישים את [[גילוי העריות]] ומציגים דוגמאות לכך.  ‏‏<ref>‏למשל:"מונה תמנע בבניו של אליפז, מלמד שבא על אשתו של שעיר החורי ויצאה תמנע מביניהם, וכשגדלה הייתה פילגשו, וזהו ואחות לוטן תמנע (להלן פסוק כב), ולא מנאה מבני שעיר, שהייתה אחותו מן האם ולא מן האב." רמב"ן לבראשית ל"ו, י"ב‏</ref> אפשר לראות בזה "דה-לגיתמציה",  לא רק נגד העם האדומי בעבר.
לקראת סוף הפרשה מובאים תולדות בני עשו. חז"ל מדגישים את [[גילוי העריות]] ומציגים דוגמאות לכך.  ‏‏<ref>‏למשל:"מונה תמנע בבניו של אליפז, מלמד שבא על אשתו של שעיר החורי ויצאה תמנע מביניהם, וכשגדלה הייתה פילגשו, וזהו ואחות לוטן תמנע (להלן פסוק כב), ולא מנאה מבני שעיר, שהייתה אחותו מן האם ולא מן האב." רמב"ן לבראשית ל"ו, י"ב‏</ref> אפשר לראות בזה "דה-לגיתמציה",  לא רק נגד העם האדומי בעבר.


ד"ר עמיחי נחשון, מהמרכז ללימודי יסוד ביהדות ומכללת אשקלון של אוניברסיטת בר-אילן מרחיב בנושא זה במאמרו:[http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/vayshlah/nach.html המאבק בין אדום לישראל - עיון בהפטרת וישלח].
ההפטרה לפרשת וישלח היא חזון [[עובדיה הנביא]] על אדום, שכן  "עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם" (ל"ו,א'). אמנם כתוב שעשָׂו הניח לו והלך לדרכו אולם בפרספקטיבה היסטורית עשָׂו ממשיך לרדוף את יעקב, ומעשי האיבה של אדום נגד ישראל מתוארים כנצחיים. הנביא עמוס אומר: "עַל-שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי אֱדוֹם וְעַל-אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל-רָדְפוֹ בַחֶרֶב אָחִיו וְשִׁחֵת רַחֲמָיו וַיִּטְרֹף לָעַד אַפּוֹ וְעֶבְרָתוֹ שְׁמָרָה נֶצַח" (א',י"א).
 
ההפטרה לפרשת וישלח היא חזון [[עובדיה הנביא]] על אדום, שכן  "עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם" (ל"ו,א'). אמנם כתוב שעשָׂו הניח לו והלך לדרכו אולם בפרספקטיבה היסטורית עשָׂו ממשיך לרדוף את יעקב, ומעשי האיבה של אדום נגד ישראל מתוארים כנצחיים. הנביא עמוס אומר: "עַל-שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי אֱדוֹם וְעַל-אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל-רָדְפוֹ בַחֶרֶב אָחִיו וְשִׁחֵת רַחֲמָיו וַיִּטְרֹף לָעַד אַפּוֹ וְעֶבְרָתוֹ שְׁמָרָה נֶצַח" (א',י"א).
 
דר' נחשון סבור כי :"רבות מנבואות אחרית הימים המתארות את חורבן אדום נאמרו מפי נביאי שיבת ציון, לפיכך אפשר '''לבאר את הזעם כלפי אדום על פי המצב הגיאו-פוליטי באותה עת'''. הדעה הרוֹוַחת במחקר היא שהטענות של הנביאים אל האדוֹמים מביעות את מחאתם על פגיעת האדוֹמים והנבטית בימי "הבית השני". כל למשל כתוב ב[[ספר עובדיה]]:  "וְנָכְרִים בָּאוּ שְׁעָרָו שְׁעָרָיו וְעַל-יְרוּשָׁלִַם יַדּוּ גוֹרָל גַּם-אַתָּה כְּאַחַד מֵהֶם" (י"א). והוא גם מנבא על אחרית הימים המושיעים שיבואו לשפוט את הר עשָׂו ( כ"א) יישלחו לרשת את האדומים מהמקומות שישבו בהם: " וְהַשְּפֵלָה אֶת-פְּלִשְׁתִּים וְיָרְשׁוּ אֶת-שְׂדֵה אֶפְרַיִם וְאֵת שְׂדֵה שֹׁמְרוֹן וּבִנְיָמִן אֶת-הַגִּלְעָד... יִרְשׁוּ אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב" (י"ט-כ'). כיבוש האדוֹמים על ידי ישראל הוא על דרך מידה כנגד מידה, כדברי עובדיה: "כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ יֵעָשֶׂה לָּךְ גְּמֻלְךָ יָשׁוּב בְּרֹאשֶׁךָ" (ט"ו).
 
הויקיפדיה העברית כותבת בערך [[הפטרה]] כי "הדעה הרווחת, שמסורת זו הונהגה לאחר שנגזר על ה[[יהודים]] שלא יקראו בתורה בימי השלטון הסלאוקי ביהודה. בעקבות כך הנהיגו היהודים את ההפטרה כתחליף לקריאה בתורה. גם כאשר בוטלו הגזרות, נשמר הנוהג לקרוא בהפטרה. <ref>(אם כי) בספר "המכריע" ל[[רביישעיה די טראני]] (סימן ל"א) כתב, כי עזרא הסופר כלל את קריאת ההפטרה, בצד תקנתו לקרוא בתורה</ref>. ה[[תלמוד]] מציין שההפטרה נקראה בנוכחות [[רבי אליעזר בן הורקנוס]] שחי באותה תקופה.
 
לא מן הנמנע שכאשר קראו בהפטרה בפועל התכוונו למלכויות ששלטו אז בעולם.


==בתחבולות תעשה לך מלחמה==
==בתחבולות תעשה לך מלחמה==
בירוקרטים, בודקים, עורכי ממשק, מנטרים, supress, מפעילי מערכת, משתמשים עם גישה לאנציקלופדיה תלמודית
17,692

עריכות

תפריט ניווט