הרב צבי ישראל טאו: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
נולד באוסטריה בשנת תרצ"ז (שמו הגרמני: האנס), להורים שהיגרו מ[[גליציה]] בתום [[מלחמת העולם הראשונה]]. אביו אברהם אדולף היה בנקאי ואמו יהודית יוטה, לבית מייזלס, הייתה כימאית. בזמן [[השואה]] התחבא ועבר עם משפחתו להולנד. לאחר השואה, עלה ל[[ישראל|מדינת ישראל]].  
נולד באוסטריה בשנת תרצ"ז (שמו הגרמני: האנס), להורים שהיגרו מ[[גליציה]] בתום [[מלחמת העולם הראשונה]]. אביו אברהם אדולף היה בנקאי ואמו יהודית יוטה, לבית מייזלס, הייתה כימאית. בזמן [[השואה]] התחבא ועבר עם משפחתו להולנד. לאחר השואה, עלה ל[[ישראל|מדינת ישראל]].  


ב[[ישראל|ארץ ישראל]] החל ללמוד ב[[ישיבת הדרום]] (רבו היה [[הרב יהודה עמיטל]]).לאחר מכן עבר ל[[ישיבת מרכז הרב]] שם נחשב לאחד מתלמידיו הבולטים והקרובים של [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]], שאף אמר עליו<ref>ב[[מוצאי שבת]] [[פרשת נשא]], י"ח סיון תשל"ד.</ref>: "ברוך ה' שיש לנו את הרב צבי טאו, גאון וצדיק, ובעל שכל רחב וישר, ומסור לישיבה, ומסור לקונטרה, ואל הכל" {{מקור|(}}[[הרב אביהוא שוורץ]] {{מקור|מתוך התורה הגואלת, ח"ב עמ' קסו)}}. הוא התפרסם כמעמיק בענייני אמונה, ובייחוד בתורת [[הרב קוק]], והחל להעביר שיעורים בישיבה.
ב[[ישראל|ארץ ישראל]] החל ללמוד ב[[ישיבת הדרום]] (רבו היה [[הרב יהודה עמיטל]]).לאחר מכן עבר ל[[ישיבת מרכז הרב]] שם נחשב לאחד מתלמידיו הבולטים והקרובים של [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]], הוא התפרסם כמעמיק בענייני אמונה, ובייחוד בתורת [[הרב קוק]], והחל להעביר שיעורים בישיבה.
לאחר פטירת [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] שמינה את [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]] ו[[הרב שאול ישראלי]] לראשי הישיבה אחריו, רצו כמה מתלמידי הרב טאו שכיהנו כר"מים בישיבה למנות אף את הרב טאו לראשותה ואף שלחו לרב שפירא והרב ישראלי מכתב בו נכתב כי אם לא ימונה לראשות הישיבה עד השעה ארבע למחרת, יפרשו רבנים אלו מתפקידיהם בישיבה. הם נענו בשלילה אך לא מימשו את איומם {{הערה|עם זאת, הם ערערו במשך השנים על סמכותם של ראשי הישיבה, בניגוד לעמדת שאר זקני תלמידי הרצי"ה, ועמדת תלמידי מרן הרב קוק זצ"ל - הרב שאול ישראלי ו[[הרב משה צבי נריה]], אשר תמכו ברב שפירא}}.
לאחר פטירת [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] שמינה את [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]] ו[[הרב שאול ישראלי]] לראשי הישיבה אחריו, רצו כמה מתלמידי הרב טאו שכיהנו כר"מים בישיבה למנות אף את הרב טאו לראשותה ואף שלחו לרב שפירא והרב ישראלי מכתב בו נכתב כי אם לא ימונה לראשות הישיבה עד השעה ארבע למחרת, יפרשו רבנים אלו מתפקידיהם בישיבה. הם נענו בשלילה אך לא מימשו את איומם {{הערה|עם זאת, הם ערערו במשך השנים על סמכותם של ראשי הישיבה, בניגוד לעמדת שאר זקני תלמידי הרצי"ה, ועמדת תלמידי מרן הרב קוק זצ"ל - הרב שאול ישראלי ו[[הרב משה צבי נריה]], אשר תמכו ברב שפירא}}.


משתמש אלמוני

תפריט ניווט