הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אובייקטיזציה, התמקדות מעיקר
(אובייקטיזציה, התמקדות מעיקר)
שורה 26: שורה 26:
בשנת תשמ"ג נבחר לכהן כרב הראשי לישראל וכנשיא בית הדין הגדול, לצד ה[[ראשון לציון]] הרב מרדכי אליהו. בשנות כהונתו ייסד מחלקת ייבוא במערכת הכשרות, ופעל רבות להעמדת ה[[תורה]] על מקומה הראוי לה, הגנה על שלמות הארץ, ופסק פסקים מכריעים כקביעת [[רגע המות]]<ref>[http://www.medethics.org.il/articles/DoD/DoD35.asp קביעת מוות מוחי על פי ההלכה] מאמר של הרב שפירא בנושא באתר מכון שלזינגר</ref>, עליה ל[[הר הבית]] ושאלת יהדותם של [[יהדות אתיופיה|עולי אתיופיה]].
בשנת תשמ"ג נבחר לכהן כרב הראשי לישראל וכנשיא בית הדין הגדול, לצד ה[[ראשון לציון]] הרב מרדכי אליהו. בשנות כהונתו ייסד מחלקת ייבוא במערכת הכשרות, ופעל רבות להעמדת ה[[תורה]] על מקומה הראוי לה, הגנה על שלמות הארץ, ופסק פסקים מכריעים כקביעת [[רגע המות]]<ref>[http://www.medethics.org.il/articles/DoD/DoD35.asp קביעת מוות מוחי על פי ההלכה] מאמר של הרב שפירא בנושא באתר מכון שלזינגר</ref>, עליה ל[[הר הבית]] ושאלת יהדותם של [[יהדות אתיופיה|עולי אתיופיה]].


בשנת תשנ"ג גמר את כהונתו בתפקיד זה, ומאז ועד פטירתו שימש כראש ישיבה בלבד. בתוקף תפקידו כראש ישיבת מרכז הרב, הפך הרב שפירא (יחד עם הרב אליהו) למנהיג הציבור הדתי לאומי, שמרבית רבניו נשמעו להוראותיו והדרכותיו. כמו כן, שימש כראש רבני [[תנועת קוממיות]].  
בשנת תשנ"ג גמר את כהונתו בתפקיד זה, ומאז ועד פטירתו שימש כראש ישיבה בלבד. בתוקף תפקידו כראש ישיבת מרכז הרב, הפך הרב שפירא לאחד ממנהיגי הציבור הדתי לאומי, ורבים מרבניו נשמעו להוראותיו והדרכותיו. כמו כן, שימש כראש רבני [[תנועת קוממיות]].  


נפטר ביום טוב של [[חג הסוכות]], ט"ו ב[[תשרי]] תשס"ח, ונקבר למחרת בהר הזיתים, על יד הראי"ה והרצי"ה. בהלוויתו השתתפו רבבות אנשים על אף שהיה מדובר בחול המועד וביום שישי (בשעון חורף).
נפטר ביום טוב של [[חג הסוכות]], ט"ו ב[[תשרי]] תשס"ח, ונקבר למחרת בהר הזיתים, על יד הראי"ה והרצי"ה. בהלוויתו השתתפו רבבות אנשים על אף שהיה מדובר בחול המועד וביום שישי (בשעון חורף).
שורה 37: שורה 37:
הוא הורה כי אין חיוב להטיל פתיל [[תכלת]] ב[[ציצית]], משום שאין מסורת המצביעה על זיהוי זה<ref>ראה מה שהביא בעני זה מ[[רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק מבריסק]] במכתבו לרב משה הררי, בנספחים למקראי קודש הלכות ליל הסדר, וכן בניצני ארץ יח עמ' 660.</ref>.
הוא הורה כי אין חיוב להטיל פתיל [[תכלת]] ב[[ציצית]], משום שאין מסורת המצביעה על זיהוי זה<ref>ראה מה שהביא בעני זה מ[[רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק מבריסק]] במכתבו לרב משה הררי, בנספחים למקראי קודש הלכות ליל הסדר, וכן בניצני ארץ יח עמ' 660.</ref>.


במכתב שכתב הראשון לציון [[הרב מרדכי אליהו]] לאחר מרידת חלק מבני ישיבת מרכז הרב ברב שפירא והקמתם את [[ישיבת הר המור]], ניכרת החשיבות שייחס הרב אליהו לרב שפירא עצמו כמעביר המסורת של התורה: {{ציטוטון|ראה ראינו הכתוב לעיל ובצער רב, כבוד הגאון האדיר הרה"ג אברהם כהנא שפירא ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי ונשיא ביה"ד הגדול ונשיא מועצת הרה"ר עד תשנ"ג, אשר העמיד דורות של ת"ח אינו זקוק לדברינו, כי כל גדולי הדיינים והרבנים בארץ הם תלמידיו או תלמידי תלמידיו, רבני ערים יישובים ומושבים, ראשי ישיבות לסוגיהם, ואולפנות ומוסדות אחרים ורבים, כולם שתו בצמא את דבריו, וממשיכים לדלות מאותו באר מים חיים שלו, כל מעשיו לשם שמים ואין להרהר אחריו - וידוע מה שאמרו חז"ל על זה - וכל שכן לא לפלג ולא לסייע לזה}}.
במכתב שכתב הראשון לציון [[הרב מרדכי אליהו]] לאחר פרישת חלק מרבני ותלמידי ישיבת מרכז הרב והקמתם את [[ישיבת הר המור]], ניכרת הערכתו לרב שפירא: {{ציטוטון|כבוד הגאון האדיר הרה"ג אברהם כהנא שפירא ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי ונשיא ביה"ד הגדול ונשיא מועצת הרה"ר עד תשנ"ג, אשר העמיד דורות של ת"ח אינו זקוק לדברינו, כי כל גדולי הדיינים והרבנים בארץ הם תלמידיו או תלמידי תלמידיו, רבני ערים יישובים ומושבים, ראשי ישיבות לסוגיהם, ואולפנות ומוסדות אחרים ורבים, כולם שתו בצמא את דבריו, וממשיכים לדלות מאותו באר מים חיים שלו, כל מעשיו לשם שמים ואין להרהר אחריו}}.


===ישיבה ודרכי לימוד===
===ישיבה ודרכי לימוד===
21

עריכות

תפריט ניווט