1,154
עריכות
רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
[[תמונה:Tzemach tzedek.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי מנחם מנדל שניאורסון- אדמו"ר "הצמח צדק"]] | [[תמונה:Tzemach tzedek.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי מנחם מנדל שניאורסון- אדמו"ר "הצמח צדק"]] | ||
'''רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)''' היה ה[[אדמו"ר]] השלישי של [[חסידות חב"ד]]. | '''רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)''' היה ה[[אדמו"ר]] השלישי של [[חסידות חב"ד]]. | ||
מכונה "הצמח צדק" על שם ספרו: "הצמח צדק". | |||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד ב[[כ"ט באלול]] [[ה'תקמ"ט]] (1789) ([[ערב ראש השנה]]) בעיר ליוזני שברוסיה הלבנה לאביו ר' שלום שכנא ולאמו הרבנית דבורה לאה, בתו | נולד ב[[כ"ט באלול]] [[ה'תקמ"ט]] (1789) ([[ערב ראש השנה]]) בעיר ליוזני שברוסיה הלבנה לאביו ר' שלום שכנא ולאמו הרבנית דבורה לאה, בתו השנייה של [[רבי שניאור זלמן מלאדי]] בעל [[התניא]]. נקרא על שם הרב הקדוש רבי מנחם מענדל מהורדוק. בשבת תשובה תק"נ היה השלום זכר שלו, בו אמר רבנו הזקן מאמר חסידות "שובה ישראל", וביאר מעלת התשובה. רמ"מ התייתם מאמו בגיל צעיר (בשנת ה'תקנ"ב) וגדל אצל סבו [[בי שניאור זלמן מלאדי]], שהיה לרבו המובהק בנגלה ובנסתר. נשא את בת דודו [[רבי דוב בער שניאורסון]]- האדמו"ר האמצעי ב[[ה' כסלו]] [[ה'תקס"ג]], ולאחר פטירת [[רבי דוב בער שניאורי]] בשנת תקפ"ח מונה לאדמו"ר השלישי לחסידי חב"ד, ומשכנו היה בליובביץ'. יצר קשרים הדוקים עם גדולי דורו, כולל גאוני ליטא כ[[רבי יצחק מוולוז'ין]] ועוד. | ||
היה גדול בתורה, ועשרות כרכים בנגלה ובנסתר נדפסו מתורתו, ביניהם סדרת הספרים על הש"ס '''צמח צדק''', '''דרך מצוותיך''', '''ספר הליקוטים''', [[שו"ת]] '''צמח צדק''' ועוד. נפטר בשנת ה'תרכ"ו. כמה מבניו היו אדמו"רים, אך ממשיכו בחסידות חב"ד היה בנו השישי והצעיר [[רבי שמואל שניאורסון]], המכונה 'אדמו"ר המהר"ש'. בן נוסף, [[רבי יהודה לייב שניאורסון]], ייסד את [[חסידות קאפוסט]] ועוד שניים מבניו גם הקימו חצרות שהם: [[חסידות ליאדי]] ו[[חסידות ניעז'ין]]. | |||
==פעילותו== | |||
עסק רבות בצרכי ציבור, רבי מנחם מנדל שניאורסון ייסד ישיבה גדולה בליובוואיטש ובשנים הראשונות לנשיאותו היה מוסר באופן קבוע שיעורים לאברכים בישיבה. בנו ישראל נח שניאורסון היה ראש מגידי השיעורים וחתנו, הרב לוי יצחק זלמנוביץ', היה מבוחני הישיבה. | |||
בגזירת הקנטוניסטים היה שולח בחשאי אל כל הקהילות ששהו בהם חוטפים ודאג שיחרימו אותם ואת הקנטוניסטים היה מחזק שישמרו את ה[[תורה]] וה[[מצווה|מצוות]] וכן היה דואג לפדות את הילדים שנחטפו. פעולות אלו היו כרוכים בסכנת מות, כי נחשבו למרידה במלכות. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||