הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא: הבדלים בין גרסאות בדף

ב[[ישיבת חברון]] הרב שקד על תלמודו שקידה עצומה, עד שלא הכיר את היושבים על ידו בספסל. גדולי התורה באותה תקופה, כמו ה[[חזון איש]] ו[[הרב איסר זלמן מלצר]] התכתבו איתו.

בשנת תשט"ז נתמנה על ידי הרב הראשי [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] ל[[דיין]] ב[[בית הדין]] בירושלים, לצידם של [[הרב יוסף שלום אלישיב]], [[הרב בצלאל ז'ולטי]] ו[[הרב אליעזר גולדשמידט]]. בשנת תשל"א התמנה לתפקיד [[אב בית דין]]. בשנת תשל"ד נעשה חבר בבית הדין הגדול לערעורים ב[[ירושלים]], לצד [[הרב מרדכי אליהו]], [[הרב עובדיה יוסף]], [[הרב שלמה גורן]] ו[[הרב אליעזר יהודה וולדינברג]] בעל ה'ציץ אליעזר'. בשנת תש"מ נבחר הרב להיות חבר במועצת הרבנות הראשית. לצד תפקידיו כדיין המשיך לכהן כראש ישיבה בישיבת מרכז הרב (לצד [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] ו[[הרב שאול ישראלי]]), ומדי שבוע העביר את השיעור הכללי (שיעור כללי נוסף העביר הרב ישראלי).  

בשנת תשמ"ג נבחר לכהן כרב הראשי לישראל וכנשיא בית הדין הגדול, לצד ה[[ראשון לציון]] הרב מרדכי אליהו. בשנות כהונתו ייסד מחלקת ייבוא במערכת הכשרות, ופעל רבות להעמדת ה[[תורה]] על מקומה הראוי לה, הגנה על שלמות הארץ, ופסק פסקים מכריעים כקביעת [[רגע המות]]<ref>[http://www.medethics.org.il/articles/DoD/DoD35.asp קביעת מוות מוחי על פי ההלכה] מאמר של הרב שפירא בנושא באתר מכון שלזינגר</ref>, עליה ל[[הר הבית]] ושאלת יהדותם של [[יהדות אתיופיה|עולי אתיופיה]].

נפטר ביום טוב של [[חג הסוכות]], ט"ו ב[[תשרי]] תשס"ח, ונקבר למחרת בהר הזיתים, על יד הראי"ה והרצי"ה. בהלוויתו השתתפו רבבות אנשים על אף שהיה מדובר בחול המועד וביום שישי (בשעון חורף).

הוא הורה כי אין חיוב להטיל פתיל [[תכלת]] ב[[ציצית]], משום שאין מסורת המצביעה על זיהוי זה<ref>ראה מה שהביא בעני זה מ[[רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק מבריסק]] במכתבו לרב משה הררי, בנספחים למקראי קודש הלכות ליל הסדר, וכן בניצני ארץ יח עמ' 660.</ref>.

===ישיבה ודרכי לימוד===

היה מקבל כל אדם בסבר פנים יפות ומתייחס לכל אדם מישראל אם בשאלה תורנית, עצה, ברכה ועוד. ידוע היה בחיוכו ושמחת חייו, והרבה לומר "מילתא דבדיחותא" ודברי שנינות לשמח את סובביו.

==תלמידיו==

רבני ערים