1,154
עריכות
רבי שניאור זלמן מלאדי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הוספת תבנית
אין תקציר עריכה |
(הוספת תבנית) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Tanya.jpg| | {{אדמו"ר | ||
|שם=רבי שניאור זלמן מלאדי | |||
|תמונה=[[תמונה:Tanya.jpg|Tanya.jpg]] | |||
|תיאור=רבי שניאור זלמן מלאדי | |||
|תאריך לידה=י"ח ב[[אלול]] ה'תק"ה | |||
|תאריך פטירה=כ"ד ב[[טבת]] ה'תקע"ג | |||
|מקום פטירה=כפר פעיינא | |||
|חסידות=[[חב"ד]] | |||
|מספר בשושלת=1 | |||
|הבא=[[רבי דובער שניאורי]] | |||
|רבותיו=[[המגיד ממזריטש]] | |||
}} | |||
'''רבי שניאור זלמן ברוכוביץ' מלאדי, האדמו"ר הזקן''' ('''דער אלטער רבי'''), '''בעל התניא''' מייסד [[חסידות חב"ד]] וה[[אדמו"ר]] הראשון בשושלת אדמו"רי חב"ד. מגדולי ה[[פוסק]]ים. חיבר את [[ספר התניא]] המפורסם ו[[שולחן ערוך הרב]]. | '''רבי שניאור זלמן ברוכוביץ' מלאדי, האדמו"ר הזקן''' ('''דער אלטער רבי'''), '''בעל התניא''' מייסד [[חסידות חב"ד]] וה[[אדמו"ר]] הראשון בשושלת אדמו"רי חב"ד. מגדולי ה[[פוסק]]ים. חיבר את [[ספר התניא]] המפורסם ו[[שולחן ערוך הרב]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
| שורה 8: | שורה 19: | ||
שניאור זלמן אובחן כילד מסודר בזמנים ובלימודים. התקבל לישיבת "שער השמים" של [[השל"ה]], והתנהג לפי הנהגות השל"ה. כמו כן, כתב פירוש על התורה שכלל את הפירושים של [[רש"י]], [[אבן עזרא]] ו[[רמב"ן]] אך לאחר שחלם שלוש פעמים כי רש"י, ראב"ע ורמב"ן תובעים אותו לדין, שרף את הפירוש. בהיותו בן אחת עשרה החל בעסקנות כללית ובגיל בר המצווה בשנת תקי"ח הוכתר בתארים גאון, רב תנא הוא ופליג. בגיל שמונה עשרה סיים ללמוד את ה[[תלמוד]] עם נושאי כליו ואת ספרי ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]]. | שניאור זלמן אובחן כילד מסודר בזמנים ובלימודים. התקבל לישיבת "שער השמים" של [[השל"ה]], והתנהג לפי הנהגות השל"ה. כמו כן, כתב פירוש על התורה שכלל את הפירושים של [[רש"י]], [[אבן עזרא]] ו[[רמב"ן]] אך לאחר שחלם שלוש פעמים כי רש"י, ראב"ע ורמב"ן תובעים אותו לדין, שרף את הפירוש. בהיותו בן אחת עשרה החל בעסקנות כללית ובגיל בר המצווה בשנת תקי"ח הוכתר בתארים גאון, רב תנא הוא ופליג. בגיל שמונה עשרה סיים ללמוד את ה[[תלמוד]] עם נושאי כליו ואת ספרי ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]]. | ||
בי"ב | בי"ב במנחם אב תק"כ נישא לרעייתו מרת סטערנא והיה סמוך על שולחן חותנו בוויטבסק. | ||
===במזריטש=== | ===במזריטש=== | ||
לאחר [[חג הפסח]] תקכ"ד, החליט, בהסכמת אשתו, לנסוע למזריטש ללמוד אצל [[המגיד ממזריטש]]. שיקולו העיקרי היה, שבישיבות של גאוני ליטא מלמדים כיצד ללמוד, וזאת כבר ידע, ואילו במזריטש מלמדים כיצד להתפלל, וזאת טרם ידע באמת. כשבא למזריטש ביקשו חסידיו לעשותו רבי, אך הוא סירב בטענה כי הינו צעיר. כשהחליט להישאר במזריטש גילה לו המגיד את דברי הבעש"ט - שהוא נשמה חדשה ד[[אצילות]] בהתלבשות בגופו בגילוי ועבודתו לגלות ולבאר את תורת הבעש"ט ב[[אהבת ה']] ו[[אהבת ישראל]] ולגלות את דרך חסידות חב"ד, כי צריכים לאהוב יהודי מפני שהוא יהודי. בהמשך למד ב[[חברותא]] עם [[רבי אברהם המלאך]] (בנו של המגיד). בגיל עשרים וחמש החל בהוראת המגיד לחבר את השולחן ערוך הידוע בשם: '''שולחן ערוך הרב''' ( או "שולחן ערוך אדמו"ר הזקן" בקרב חסידי חב"ד). | לאחר [[חג הפסח]] ה'תקכ"ד, החליט, בהסכמת אשתו, לנסוע למזריטש ללמוד אצל [[המגיד ממזריטש]]. שיקולו העיקרי היה, שבישיבות של גאוני ליטא מלמדים כיצד ללמוד, וזאת כבר ידע, ואילו במזריטש מלמדים כיצד להתפלל, וזאת טרם ידע באמת. כשבא למזריטש ביקשו חסידיו לעשותו רבי, אך הוא סירב בטענה כי הינו צעיר. כשהחליט להישאר במזריטש גילה לו המגיד את דברי הבעש"ט - שהוא נשמה חדשה ד[[אצילות]] בהתלבשות בגופו בגילוי ועבודתו לגלות ולבאר את תורת הבעש"ט ב[[אהבת ה']] ו[[אהבת ישראל]] ולגלות את דרך חסידות חב"ד, כי צריכים לאהוב יהודי מפני שהוא יהודי. בהמשך למד ב[[חברותא]] עם [[רבי אברהם המלאך]] (בנו של המגיד). בגיל עשרים וחמש החל בהוראת המגיד לחבר את השולחן ערוך הידוע בשם: '''שולחן ערוך הרב''' ( או "שולחן ערוך אדמו"ר הזקן" בקרב חסידי חב"ד). | ||
בשנת תקל"ד נסע יחד עם [[רבי מנחם מנדל מויטבסק]] אל [[הגאון מווילנה]], אך הוא לא קיבלם. | בשנת תקל"ד נסע יחד עם [[רבי מנחם מנדל מויטבסק]] אל [[הגאון מווילנה]], אך הוא לא קיבלם. | ||
| שורה 55: | שורה 66: | ||
במשך מאה וארבעים יום היו רש"ז ושלוש מאות המשפחות בדרך קשה כאשר הם מלווים באנשי צבא רוסיים, עד אשר הגיעו לכפר פייענא, שם מצאו מרגוע לנפשם. כאשר הגיעו לכפר, נתבשרו משפחות החסידים כי דבריו של האדמו"ר אכן נתקיימו ונתגשמו וצבאו של נפוליאון החל לנחול מפלות. <ref>כפי שכותב [[האדמו"ר האמצעי]], וזה לשונו: "ובי"ט כסלו שמענו שהי' מפלה להשונא סמוך לקרסנא ומבריחים אותו ככלב, והיינו אך שמחים כי נתקיים הכל לא נפל דבר וחצי דבר..."</ref>. | במשך מאה וארבעים יום היו רש"ז ושלוש מאות המשפחות בדרך קשה כאשר הם מלווים באנשי צבא רוסיים, עד אשר הגיעו לכפר פייענא, שם מצאו מרגוע לנפשם. כאשר הגיעו לכפר, נתבשרו משפחות החסידים כי דבריו של האדמו"ר אכן נתקיימו ונתגשמו וצבאו של נפוליאון החל לנחול מפלות. <ref>כפי שכותב [[האדמו"ר האמצעי]], וזה לשונו: "ובי"ט כסלו שמענו שהי' מפלה להשונא סמוך לקרסנא ומבריחים אותו ככלב, והיינו אך שמחים כי נתקיים הכל לא נפל דבר וחצי דבר..."</ref>. | ||
===פטירתו=== | ===פטירתו=== | ||
במוצאי שבת [[פרשת שמות]], כ"ד ב[[טבת]] תקע"ג, מיד לאחר הבדלה, בשעה 22:22 - הוא נפטר. כיון שלא היה בכפר | במוצאי שבת [[פרשת שמות]], כ"ד ב[[טבת]] תקע"ג, מיד לאחר הבדלה, בשעה 22:22 - הוא נפטר. כיון שלא היה בכפר פעיינא בית קברות, הובילו אותו למחרת בעגלה לעיירה הסמוכה, האדיטש. מאוחר יותר נבנה על מקום הקבר אוהל. מסופר שכשהובילו אותו לקבורה בהאדיטש, נעצרה העגלה באמצע הדרך והיה נראה שהוא הגביה את עצמו וכאילו שוכב באויר. המלווים נבהלו מאוד ואז הם שמו לב שחיה טמאה נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה, והוא חזר לשכב כמקודם. | ||
לאחר הקבורה עבר אדמו"ר [[הצמח צדק]] לגור בהאדיטש, ליד הציון. | לאחר הקבורה עבר אדמו"ר [[הצמח צדק]] לגור בהאדיטש, ליד הציון. | ||