הרב אברהם יצחק הכהן קוק: הבדלים בין גרסאות בדף

[[רבי זליג ראובן בנגיס]] כתב לרצי"ה במכתב התנחומין ששלח לרצי"ה קוק על פטירת אביו: 'להסתלקותו הדר"ג מר אביו פאר הדור זצלה"ה, שאין זה אבל פרטי למשפחתו רק (אלא) אבל כללי לכל עדת ישראל למקומותם למושבותם'.<br>

[[רבי פנחס אפשטיין]] שהיה כידוע מרבני "העדה החרדית" שלח בתרפ"ג מיוזמתו לרב קוק את דעתו בעניין הלכתי מסוים ואף מתייחס אליו כרבה של ירושלים..<br>

ה[[ברכת שמואל]] שכתב לרב קוק בין השאר: "יאריך ימיו ושנותיו על ממלכתו להאיר עין ישראל בתורתו הקדושה..."<br>

[[רבי ירוחם ליבוביץ]] ממיר (המשגיח הנודע) לרצי"ה: "ברוך הבא בשם ה', הו"כ ידיד נפשי הרב הגאון וכו', בנם של קדושים אור ישראל ומאורו, ה"ה כש"ת מהרצי"ה קוק נ"י ויזרח לעולמי עד".<br>  

[[רבי אהרן וולקין]] (התפרסם כמחבר "זקן אהרן" וכראב"ד פינסק-קארלין) לרב קוק: "כגון דא צריך לאודועי, כי בהיותי על הכנסי' בווינא, עלתה בידי לסתום פיות דוברי שקר, הדוברות על צדיק וגאון עתק".<br>

[[הגרנ"ט]] שהיה ראש ישיבת ראדין ראדין, [[רבי מאיר אטלס]] משאוול ו[[רבי יהודה לייב פיין]] מסלונים וכן עוד ראשי ישיבות רבים שפנו לרב קוק כדי להמליץ לו על תלמידים לישיבת "מרכז הרב".<br>

[[הרב בנימין יהושע זילבר|רבי בנימין יהושע זילבר]] ("אז נדברו") כתב הסכמה למהדורה השנייה של חיבורו של הרב קוק, "שבת הארץ", על אף התנגדותו ל[[היתר המכירה]] וכתב בה שש"שבת הארץ" היה מהספרים היסודיים בהלכות שמיטה שעיין בהם כשכתב את חיבורו בנושא.<br>

[[רבי שלמה זלמן אויערבך|רבי שלמה זלמן אוירבך]] כתב מאמר בחוברת 'סיני', כרך מ"ז, אלול תש"כ, שהוקדשה לזכרו של הרב קוק במלאות עשרים וחמש שנה להסתלקותו, ובפתח מאמרו כתב: 'לזכר נשמת רבנו הגדול מרא דארעא קדישא, מרן הגאון מוהרא"י הכהן קוק זצ"ל, למלאת כ"ה שנה לפטירתו'. וכן אמר על הרב קוק שהיה היחיד בדורו שידע ללמוד קבלה ואגדה לעומקה של הלכה והיה גדול בכל ולא רק בדורו אלא בדורות<ref>ראש ישיבת "קול תורה" ופוסק הדור שאביו הרב חיים יהודה לייב, מגדולי המקובלים וממייסדי ישיבת המקובלים האשכנזית בירושלים "שער השמים", היה מגדולי מעריצי הראי"ה והיה לוקח את בכורו לפני הראי"ה ומביאו לסעודה השלישית שערך הרב קוק. דמות מיוחדת במינה בעדינות נפשו ורגישותו. ראו על חייו במקורות הבאים: [http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?id=590 כאן], [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3161 ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"], [http://toladot.blogspot.co.il/2013/03/blog-post.html על עץ משפחתו באתר "תולדות ושורשים עצי משפחה"]; ועל דמותו במקורות הבאים:, [http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/6505 בעולמם של צדיקים] [http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/2536 איש התורה והחסד], [http://www.yeshiva.org.il:5773/midrash/shiur.asp?id=13460&cat=219 גדול בתורה ובדרך ארץ], [http://www.ykr.org.il/modules/Articles/article/6 הדמות המאחדת], [http://www.shabes.net/bsd/index.php?option=com_content&view=article&id=206:articleharavoyerbach&catid=56:storiesrabanim&Itemid=83 סיפורים עליו ב"אתר השבת"], [http://www.meirtv.co.il/site/article/?id=1348 על דמותו באתר של "ערוץ מאיר" (המקור הוא מהעלון "באהבה ובאמונה" של "מכון מאיר")], [http://www.yeshiva.org.il/midrash/video/15390 השיעור "דמות של חסד" של הרב יוסף אליהו שהוקדש לרב אוירבך]; על דרך פסיקתו והשקפתו: [http://98.131.138.124/articles/ASSIA/ASSIA9/R0091195.asp דרכו בהלכות רפואה ופיקוח נפש], [http://www.yeshiva.org.il/midrash/video/11168 יחס הגרש"ז אויערבך לענייני תורה ומדע] (הרצאת הרב ד"ר אמיר משיח במסגרת "הכנס ה-16 לתורה ומדע - מרכז וואהל באוניברסיטת בר-אילן"), [http://www.academia.edu/1563050/Rabbi_Shlomo_Zalman_Auerbachs_Halakhic_Rulings_Regarding_The_sovereignty_in_The_State_of_Israel_Hebrew_ תפיסת הריבונות של מדינת ישראל בפסיקתו של הרב שלמה זלמן אוירבך], [http://vidoser.net/WXFSQnsxRDpgVlI= המושב רביעי של "הלכה ואידאולוגיה: הכנס הבינלאומי השלישי בתחום הפילוסופיה של ההלכה" שבו התקיימה הרצאת ד"ר אמיר משיח "משנתו ההלכתית של הרב שלמה זלמן אוירבך ויחסו לשלטון במדינת ישראל"], [http://www.orot.ac.il/publications/oreshet/oreshetpdf/4-10.pdf כוח וכוחניות במשנתו של הרב שלמה זלמן אוירבך] (סריקה מכתב העת "ארשת"). עליו נכתבו הספרים "התורה המשמחת" ו"אורו של עולם" בידי שניים מתלמידי הרב אביגדור נבנצל שהיה תלמיד מובהק לרב אוירבך, "המאור הגדול" שכתב בעל אחייניתו הרב יחיאל מיכל שטרן, 'חכו ממתקים : עובדות והנהגות מהיכל רבינו הגרש"ז אויערבאך', "גאון ישראל ותפארתו", [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47366&pgnum=1 רבנו הגדול : מרן הגאון ר' שלמה זלמן אויערבך זצ"ל : קוים לדמותו של מורינו ורבינו הגאון הצדיק הפוסק הגדול רבן של ישראל]. חיבוריו העיקריים: "מאורי אש" על החשמל בהלכה, "מעדני ארץ" על הלכות שביעית, "מעדני ארץ" על הלכות תרומות ומעשרות, שו"ת "מנחת שלמה", ביאורים ל"שב שמעתתא" שחיבר [http://mytzadik.com/index.asp?lid=6&page=tzadik&kid=203&t=%D7%A8%D7%91%D7%99%20%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94%20%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91%20%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F%20%D7%94%D7%9C%D7%A8%20%D7%91%D7%A2%D7%9C%20%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%9F הרב אריה לייב הכהן הלר] המפורסם בחיבורו "קצות החושן". לאחר פטירתו הודפסו דברי תורה שלו בעיקר בהלכה ובין השאר הודפס "מנחת שלמה" ב'-ג' - שהביא לדפוס נכדו הרב אהרן דוד גולדברג בתשנ"ט בהסכמת דודו שלו ובכורו של ר' שלמה זלמן, הרב שמואל אוירבך, כשצונזרה תמיכת ר' שלמה זלמן בהיתר המכירה בשמיטה וכן ביטויו "מלכות ישראל" ודומה לכך על שלטון מדינת ישראל בתשובה לשאלה האם אילת היא בשטח ארץ-ישראל, והדפסת חלקים אלו הייתה בניגוד לעמדת בנים אחרים שבתש"ס הביאו לדפוס את שני הכרכים האלו בשינויים, תחת השם "מנחת שלמה - תנינא" ובתשס"ה יצא בהוצאה מחודשת "מנחת שלמה - קמא" בשני כרכים; ו"כתבי מעדני ארץ" - הערות על מסכת שביעית בצירוף חלקים של הספר "מעדני ארץ" שבו צונזרה תמיכתו בהיתר המכירה בשנת השמיטה;  בנוסף לדברי הלכה ופסיקה הודפסו חידושיו על הש"ס, וכן הודפסו גם דברי אגדה ומחשבה והליכותיו והנהגותיו, בין השאר על המועדים והגדה של פסח ושמחות ופרקי אבות ועוד.</ref>.<br>

בירושלים תרצ"ח יצא לאור הספר "אמונת ה'" התומך בתורת הנסתר שהביאו לבית הדפוס הרבנים מיהודי תימן  הרב חיים בן שלמה עראקי-כ"ץ, הרב יהודה אברהם חבשוש והרב שלום שלמה נג’אר, זצ"ל, כנגד החיבור "מלחמות ה'" השולל את חכמת הקבלה של הרב יחיא קאפח זצ"ל מרבני כת הדרדעים שייצגה מיעוט מעדה זו. גדולי הרבנים בירושלים הוחתמו על הספר והרב קוק תואר כך: "רבנו הכהן הגדול, נר ישראל וקדושו, גדול הדור ונזרו, מרן אברהם יצחק הכהן קוק זצוק"ל וכו'".<br>