מצוות תלמוד תורה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←נשים במצוות תלמוד תורה
| שורה 12: | שורה 12: | ||
* כל יהודי, חייב במצוות תלמוד תורה. (מצווה יא בספר המצוות לרמב"ם) | * כל יהודי, חייב במצוות תלמוד תורה. (מצווה יא בספר המצוות לרמב"ם) | ||
===נשים במצוות תלמוד תורה=== | ===נשים במצוות תלמוד תורה=== | ||
* | * הרמב"ם פוסק שנשים אין חייבות במצוות תלמוד תורה. המפרשים מבארים, שנשים חייבות בלימוד המצוות ואופני קיומן, וכן חייבות בלימוד אמונה, עיקרי התורה (שכפי הנראה כולל מה שמכונה 'מחשבת ישראל'), מוסר, עבודת ה', תיקון המידות. כלומר בעיקר הראשון והחלק השלישי שמתוארים לעיל. מדברי מהרי"ל בתשובה נראה שאשה שרוצה להעמיק בלימוד התורה, ולהרחיב את ידיעתה בה, מצווה היא בידה<ref>רבי ישראל מסלנט כתב שנשים חייבות בחלק המוסר כגברים. בשו"ת מהרי"ל בשני מקומות מבאר את מצוות תלמוד תורה לנשים, וכתב שנשים חייבות בלימוד אופני קיום המצוות. נראה מדבריו באחד משני המקומות, שנשים שרוצות להרחיב ולהעמיק בלימוד תורה מצווה היא בידן.</ref> | ||
===לשון המצווה, בספר המצות להרמב"ם - מצות עשה יא === | ===לשון המצווה, בספר המצות להרמב"ם - מצות עשה יא === | ||
מצוה יא, היא שצונו '''ללמוד חכמת התורה וללמדה''' וזהו שנקרא תלמוד תורה. והוא אמרו ושננתם לבניך ולשון ספרי לבניך אלו תלמידיך וכן אתה מוצא בכל מקום שהתלמידים קרוים בנים שנאמר ויצאו בני הנביאים ושם נאמר ושננתם שיהיו מחודדים בתוך פיך כשאדם שואלך דבר לא תהא מגמגם לו אלא אמור לו מיד וכבר נכפל הצווי הזה פעמים ולמדתם ועשיתם למען ילמדון <big>'''וכבר התפזר הזרוז על מצוה זו ולשקוד בה תמיד במקומות הרבה מן התלמוד'''</big> ונשים אין חייבות בה מאמרו ולמדתם אותם את בניכם אמרו בניכם ולא בנותיכם כמו שהתבאר בגמרא קדושין: | מצוה יא, היא שצונו '''ללמוד חכמת התורה וללמדה''' וזהו שנקרא תלמוד תורה. והוא אמרו ושננתם לבניך ולשון ספרי לבניך אלו תלמידיך וכן אתה מוצא בכל מקום שהתלמידים קרוים בנים שנאמר ויצאו בני הנביאים ושם נאמר ושננתם שיהיו מחודדים בתוך פיך כשאדם שואלך דבר לא תהא מגמגם לו אלא אמור לו מיד וכבר נכפל הצווי הזה פעמים ולמדתם ועשיתם למען ילמדון <big>'''וכבר התפזר הזרוז על מצוה זו ולשקוד בה תמיד במקומות הרבה מן התלמוד'''</big> ונשים אין חייבות בה מאמרו ולמדתם אותם את בניכם אמרו בניכם ולא בנותיכם כמו שהתבאר בגמרא קדושין: | ||