פרשת וישב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 265 בתים ,  12 במרץ 2021
שורה 150: שורה 150:
רבי ישמעאל מצוטט: "עד עתה לא מצא הקב"ה פריעה במכירתו אלא בנו ? המלאך גבריאל, שלפי המדרש היה מעורב בהורתו של רבי ישמעאל משיב:"שמיום שמכרו השבטים את יוסף לא מצא הקב"ה בדור אחד עשרה צדיקים וחסידים כמו השבטים, לפיכך הקב"ה פורע מכם". והדין נחרץ כאשר :" יצאה בת קול ואמרה אם אשמע קול אחר אהפוך את כל העולם לתהו ובהו."
רבי ישמעאל מצוטט: "עד עתה לא מצא הקב"ה פריעה במכירתו אלא בנו ? המלאך גבריאל, שלפי המדרש היה מעורב בהורתו של רבי ישמעאל משיב:"שמיום שמכרו השבטים את יוסף לא מצא הקב"ה בדור אחד עשרה צדיקים וחסידים כמו השבטים, לפיכך הקב"ה פורע מכם". והדין נחרץ כאשר :" יצאה בת קול ואמרה אם אשמע קול אחר אהפוך את כל העולם לתהו ובהו."


== השלכות ההפטרה==
== הפטרה==
מפטירים בספר עמוס, בעקבות תוכחתו על מעשי העם שמזכירה גם את מכירת יוסף: "כֹּה אָמַר ה' עַל-שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל-אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל-מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם " {{מקור|ב',ו'|כן}}.


לכאורה הקשר בין הפרשה לבין ההפטרה הוא פשוט. שכן בהפטרה בספר עמוס נאמר :"כֹּה אָמַר ה' עַל-שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל-אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל-מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם " {{מקור|ב',ו'|כן}}. והוא מזכיר את הנושא המרכזי של הפרשה  -  את "מכירת יוסף".
עמוס הנביא פעל  באחת מתקופות השיא של [[מלכות ישראל]] .ירבעם לבית יהוא מלך 41 שנה. הממלכה היתה יציבה, גדולה וחזקה. עמוס השמיע דברו במלכות ישראל והזהיר מתסמונת חברת שפע היוצרת עוותים חברתיים-כלכליים, ופוגעת אנושות בשכבות חלשות. חברה כזו גוזרת כלייה על עצמה.


דוד נתיב, מרצה לתנ"ך ב[[מכללת יעקב הרצוג]]- גוש עציון במאמרו על ההפטרה מתיחס לעוותים חברתיים-כלכליים  - כדוגמת מכירת יוסף - שנוצרו בתקופת של הנביא, הפוגעים  בשכבות חלשות ועלולות לגזור כלייה עליהם.
בפתח דבריו, עמוס מדגיש כי {{ציטוטון|רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה עַל כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם אֵת כָּל עֲו‍ֹנֹתֵיכֶם}}. המפרשים הסבירו כי דווקא מפני שה' "יודע", כלומר אוהב {{מקור|רש"י|כן}}, בוחר {{מקור|רד"ק|כן}} או משגיח {{מקור|מלבי"ם|כן}}, הם קרובים אליו יותר. כתוצאה מכך עם ישראל גם מכעיסים יותר כאשר הם חוטאים- "כי המלך יכעוס על עבדיו העומדים לפניו אם יעברו מצוותיו, יותר ממה שיכעס על אחרים הרחוקים ממנו" {{מקור|רד"ק|כן}}.


בהקשר לימי עמוס, תוכחה על התנהלות העם, בפגיעה בצדיקים וישרי דרך - החלשים בחברה, מתוך רצון להפיק רווחים מזעריים ו/או מפוקפקים.  
על מנת להדגיש את דבריו, הנביא אומר סדרת משלים הנפתחת ב{{ציטוטון|הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ}}. [[רש"י]] הסביר כי משלים אלו הינם מענה לבני ישראל שזלזלו בנביאים ולא שמעו להם. וממילא, כשם ששניים ההולכים יחדיו כנראה נועדו לפני, וכן אריה השואג ביער ככל הנראה השיג את טרפו, כך הקבאיננו שם את רוח הקודש בפי נביאיו אלא אם הפורענות כבר נגזרה מלפניו. מנגד, ה[[מלבי"ם]] מפרש את המשלים כאומרים שעל בני ישראל לראות את עונשם כהשגחה מאת ה' ולא רק כיד המקרה. כך, שכאשר האריה ישאג על בני ישראל, וכן שהם ייפלו בפח אף ללא מוקש- שידעו שדברים אלו אינם יד המקרה אלא עונש מכוון בעקבות מעשיהם.
 
עמוס הנביא פעל  באחת מתקופות השיא של [[מלכות ישראל]] .ירבעם לבית יהוא מלך 41 שנה. הממלכה היתה יציבה, גדולה וחזקה. השפע החומרי הפך להיות מאפיין של התקופה .
 
. עמוס השמיע דברו במלכות ישראל והזהיר מתסמונת חברת שפע היוצרת עוותים חברתיים-כלכליים, ופוגעת אנושות בשכבות חלשות. חברה כזו גוזרת כלייה על עצמה. בהמשך הספר (לא בהפטרה) הוא ממחיש זאת:"שִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שֹׁמְרוֹן הָעֹשְׁקוֹת דַּלִּים הָרֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים הָאֹמְרוֹת לַאֲדֹנֵיהֶם הָבִיאָה וְנִשְׁתֶּה" (ד',א')
 
הקדמשגיח על העם ואינו מסתפק רק בדאגה לסיפוק צרכיהם ודאגה לבטחונם, אלא גם בהשגחה הבוחנת את התנהלותם. כאשר תופעות של פגיעה בחלשים וישרי דרך הופכות מצויות, תבוא תגובה חריפה של ה', שאיש לא ימלט ממנה.
 
הנביא מציג שבע שאלות רטוריות בסיום ההפטרה .  כולן מציגות קישור הכרחי בין סיבה לתוצאה. מי שלא מבין מה הקשר בין המצב בו מצוייה החברה ובין התנהלותה, לא מוכן להתבונן במציאות באומץ.  ומסיים פסוק: "אריה שאג - מי לא יירא?".
 
דוד נתיב מוביל אותנו מימי יוסף, לתקופת מלכות ירבעם השני, שהייתה תקופת הפריחה של מלכות ישראל אל המציאות האפשרית בכל דור ודור.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
בירוקרטים, בודקים, עורכי ממשק, מנטרים, supress, מפעילי מערכת, משתמשים עם גישה לאנציקלופדיה תלמודית
17,692

עריכות

תפריט ניווט