1,154
עריכות
סוכות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{בעבודה|[[משתמש:ספרא|{{צבע גופן|ירוק|ספרא}}]] ([[שיחת משתמש:ספרא|לכתיבת הודעה]]) ([[מיוחד:תרומות/ספרא|עריכותי באתר]]) 07:41, 16 במרץ 2021 (IST)}} | ||
'''חג הסוכות''' הוא השני מבין שלושת הרגלים, שהם: [[פסח]], [[סוכות]] ו[[שבועות]]. החג נחוג בימים ט"ו - כ"א בתשרי ונקרא "סוכות" על שם הסוכה שמצווה מהתורה לגור בה בסוכות. | |||
חג הסוכות הוא | |||
==משמעות החג== | ==משמעות החג== | ||
| שורה 9: | שורה 8: | ||
בימינו, יש הנוהגים להרבות בשירות ותשבחות בלילי חול המועד סוכות ולומר את חמשה עשר פרקי שיר המעלות שבספר תהלים {{מקור|פרקים קכ - קלד|כן}}. פרקים אלו היו נאמרים בבית המקדש בשמחת בית השואבה. | בימינו, יש הנוהגים להרבות בשירות ותשבחות בלילי חול המועד סוכות ולומר את חמשה עשר פרקי שיר המעלות שבספר תהלים {{מקור|פרקים קכ - קלד|כן}}. פרקים אלו היו נאמרים בבית המקדש בשמחת בית השואבה. | ||
===זמן החג בתשרי=== | ===זמן החג בתשרי=== | ||
מכיוון שחג סוכות נחוג כזכר לסוכות בהם היו ישראל במדבר, רבים שאלו מדוע חג הסוכות הוא דווקא בתשרי ולא בניסן בחודשים בהם יצאו בני ישראל ממצרים?{{ש}} | מכיוון שחג סוכות נחוג כזכר לסוכות בהם היו ישראל במדבר, רבים שאלו מדוע חג הסוכות הוא דווקא בתשרי ולא בניסן בחודשים בהם יצאו בני ישראל ממצרים?{{ש}} | ||
* '''היכר לסוכת מצווה'''- ה[[טור]] הסביר שאם חג הסוכות היה נחוג באביב, לא היה ניכר שהסוכות נעשו לשם מצווה שהרי מקובל לשבת בסוכה בתקופת הקיץ של השנה. לכן הועבר חג הסוכות לתחילת החורף כך שיהיה ניכר שהישיבה היא לשם מצווה. | * '''היכר לסוכת מצווה'''- ה[[טור]] הסביר שאם חג הסוכות היה נחוג באביב, לא היה ניכר שהסוכות נעשו לשם מצווה שהרי מקובל לשבת בסוכה בתקופת הקיץ של השנה. לכן הועבר חג הסוכות לתחילת החורף כך שיהיה ניכר שהישיבה היא לשם מצווה. | ||
* '''כנגד הגאווה'''- ה[[רשב"ם]] מסביר כי מטרת החג בתשרי היא בשביל שהאדם יוכל להתמודד עם מידת הגאווה. לדבריו, בעת האסיף האדם העמל עלול להגיע לידי גאווה על כל עמלו ולכן מצווה התורה שייצא מחוץ לבית בעת הזו ושיזכור את בוראו. מסיבה זו יש האומרים שגם קוראים בחג את [[מגילת קהלת]]. | * '''כנגד הגאווה'''- ה[[רשב"ם]] מסביר כי מטרת החג בתשרי היא בשביל שהאדם יוכל להתמודד עם מידת הגאווה. לדבריו, בעת האסיף האדם העמל עלול להגיע לידי גאווה על כל עמלו ולכן מצווה התורה שייצא מחוץ לבית בעת הזו ושיזכור את בוראו. מסיבה זו יש האומרים שגם קוראים בחג את [[מגילת קהלת]]. | ||
* '''חזרת השכינה למחנה'''- ה[[גר"א]] בפירושו ל[[שיר השירים]] (א,ה) מבאר שאנו חוגגים את חג הסוכות דווקא בתאריך ט"ו | * '''חזרת השכינה למחנה'''- ה[[גר"א]] בפירושו ל[[שיר השירים]] (א,ה) מבאר שאנו חוגגים את חג הסוכות דווקא בתאריך ט"ו תשרי משום שבתאריך זה חזרו ענני הכבוד לשכון על העם. לאחר חטא העגל פסקו ענני הכבוד ולא חזרו עד שמשה שב וירד מהר סיני ביום הכיפורים והשכינה חזרה לשרות במחנה. כך שלשיטתו בחג הסוכות אנו חוגגים את חזרתו של הקב"ה אלינו. | ||
==מצוות החג== | ==מצוות החג== | ||
| שורה 55: | שורה 55: | ||
את [[ארבעת המינים]] מנענעים כל ימות הסוכות חוץ מימי שבת שבסוכות. | את [[ארבעת המינים]] מנענעים כל ימות הסוכות חוץ מימי שבת שבסוכות. | ||
== סדר החג == | == סדר החג == | ||
חג הסוכות ב[[ארץ ישראל]] הוא 7 ימים ובחו"ל חוגגים גם 7 ימים. | חג הסוכות ב[[ארץ ישראל]] הוא 7 ימים ובחו"ל חוגגים גם 7 ימים. | ||
===ארץ ישראל=== | ===ארץ ישראל=== | ||
| שורה 86: | שורה 83: | ||
ביום הראשון של סוכות כשמקדש יברך "על ישיבה בסוכה" ו"שהחינו". | ביום הראשון של סוכות כשמקדש יברך "על ישיבה בסוכה" ו"שהחינו". | ||
== שמחת בית השואבה == | |||
ב[[בית המקדש]] היו נהוג לעשות כל שנה בכל לילות חול המועד סוכות "[[שמחת בית השואבה]]" לרגל שאיבת המים ממעיין השילוח וניסוכם על גבי המזבח. | |||
ב[[מסכת סוכה]] כתוב שמרוב שהיה שמח בשמחת בית השואבה: "מי שלא ראה שמחה כזאת ([[שמחת בית השואבה]]) לא ראה שמחה כזאת מימו. | |||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||