רבי חיים הלברשטאם מצאנז: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(תיקנתי את ההפניה לספר |אנציקלופדיה לחסידות", הערך על הדברי חיים מתחיל בעמוד תקמב)
שורה 33: שורה 33:
נולד בשנת תקנ"ז בטרנוגראד לר' אריה לייבוש הלברשטאם, מצאצאי [[רבי צבי אשכנזי]]- "החכם צבי". כאשר היתה אמו הרה, אמר לה [[רבי משה לייב מסאסוב]] כי בנה שיוולד יהי מנהיג הדור, וכן בגיל שמונה כשביקר לראשונה אצל [[החוזה מלובלין]], אמר החוזה כי הילד יהיה מנהיג הדור.   
נולד בשנת תקנ"ז בטרנוגראד לר' אריה לייבוש הלברשטאם, מצאצאי [[רבי צבי אשכנזי]]- "החכם צבי". כאשר היתה אמו הרה, אמר לה [[רבי משה לייב מסאסוב]] כי בנה שיוולד יהי מנהיג הדור, וכן בגיל שמונה כשביקר לראשונה אצל [[החוזה מלובלין]], אמר החוזה כי הילד יהיה מנהיג הדור.   


למד תורה מפי רבני טרנוגראד, ובזכות כשרונותיו זכה לכינוי "העילוי מטרנוגראד". בגיל שלוש-עשרה הוסמך ל[[רב]]נות על ידי רבי יהושע הורנשטיין (בעל "ים התלמוד"). נלקח לחתן לרחל, בתו של רבי ברוך פרנקל-תאומים מלייפניק, בעל "ברוך טעם", שאמר ש"רגלו עקומה אבל שכלו ישר" (מכיוון שהיה צולע). לאחר נישואיו התגורר בבית חמיו בלייפניק במשך שנה. על נה זו העיד ר' חיים: "למדנו כמעט כל הש"ס עם ה[[ראשונים]], וכל שעה הראנו גדולות ונפלאות בפלפוליו".  ר' חיים העריך מאד את חמיו ואת פסקיו, ונהג על פיהם גם כאשר לא הבין את טעמם<ref>וראה כמה פעמים הוא מצטט אתו ומביא דברים בשמו בספרו "דברי חיים".</ref>. הוסמך להוראה על ידי חמיו ועל ידי [[רבי יעקב מליסא]], בעל [[נתיבות המשפט]].  
למד תורה מפי רבני טרנוגראד, ובזכות כשרונותיו זכה לכינוי "העילוי מטרנוגראד". בגיל שלוש-עשרה הוסמך ל[[רב]]נות על ידי רבי יהושע הורנשטיין (בעל "ים התלמוד"). נלקח לחתן לרחל, בתו של רבי ברוך פרנקל-תאומים מלייפניק, בעל "ברוך טעם", שאמר ש"רגלו עקומה אבל שכלו ישר" (מכיוון שהיה צולע). לאחר נישואיו התגורר בבית חמיו בלייפניק במשך שנה. על שנה זו העיד ר' חיים: "למדנו כמעט כל הש"ס עם ה[[ראשונים]], וכל שעה הראנו גדולות ונפלאות בפלפוליו".  ר' חיים העריך מאד את חמיו ואת פסקיו, ונהג על פיהם גם כאשר לא הבין את טעמם<ref>וראה כמה פעמים הוא מצטט אתו ומביא דברים בשמו בספרו "דברי חיים".</ref>. הוסמך להוראה על ידי חמיו ועל ידי [[רבי יעקב מליסא]], בעל [[נתיבות המשפט]].  


בשנת תקע"ז נתמנה לרב ברודניק. ברודניק דבק ל[[החסידות|חסידות]], ונהפך לחסיד נלהב של [[רבי נפתלי צבי מרופשיץ]]. כמו כן, ברודניק, הכיר רבים מגדולי האדמו"רים בתקופה ההיא, ביניהם [[רבי אברהם יהושע השל מאפטא]], רבי שמעון מיארוסלב, [[רבי צבי הירש מזידיטשוב]], רבי מאיר מפרמישלן, [[רבי ישראל מרוז'ין]], רבי צבי הירש מרימנוב, ר' מאיר מאפטא, ר' שלום מבעלזא ו[[רבי צבי אלימלך מדינוב]]- בעל [[בני יששכר]].  
בשנת תקע"ז נתמנה לרב ברודניק. ברודניק דבק ל[[החסידות|חסידות]], ונהפך לחסיד נלהב של [[רבי נפתלי צבי מרופשיץ]]. כמו כן, ברודניק, הכיר רבים מגדולי האדמו"רים בתקופה ההיא, ביניהם [[רבי אברהם יהושע השל מאפטא]], רבי שמעון מיארוסלב, [[רבי צבי הירש מזידיטשוב]], רבי מאיר מפרמישלן, [[רבי ישראל מרוז'ין]], רבי צבי הירש מרימנוב, ר' מאיר מאפטא, ר' שלום מבעלזא ו[[רבי צבי אלימלך מדינוב]]- בעל [[בני יששכר]].  
משתמש אלמוני

תפריט ניווט